מדוע על המדיה החברתית להפסיק את השימוש באלגוריתמים?

אינסטגרם, אשר נמצאת בבעלות של פייסבוק, הודיעה השבוע כי היא תתחיל לסנן את התמונות בפיד שלכם על בסיס אלגוריתם. המשמעות היא שלא תוכלו יותר לראות את התמונות מוצגות בסדר הכרונולוגי לפיו הן פורסמו. במקום זאת, תראו את התמונות שהאלגוריתם של אינסטגרם בחר עבורכם בסדר שהאלגוריתם הזה חושב שהוא הטוב ביותר. אבל הבעיה עם אלגוריתמים, היא שהם יוצרים בועה מלאכותית שמגוננת עליכם מפני חוויות חדשות ופרספקטיבות שונות.

אינסטגרם לא לבד בגישה הזאת. למעשה, ככל שהמדיה החברתית הולכת ומתרחבת, ייתכן ואינסטגרם מצטרפת מאוחר לשימוש באלגוריתמים. פייסבוק משתמשת באלגוריתם בשביל הפיד שלה כבר זמן מה, וטוויטר דיברה לאחרונה על שינוי סדר הציוצים שאתם רואים בעזרת אלגוריתם.

במבט ראשון הרעיון של אלגוריתם נראה כמו רעיון טוב. לכל הפחות, נראה שבסך הכל זה רעיון שמבוסס על כוונות טובות. בפוסט בבלוג שהודיע על השינויים הצפויים, אינסטגרם מסבירה מדוע היא מתכננת להציג לכם את הפוסטים שהיא קובעת שהם הכי חשובים לכם, במקום להראות לכם את הכל לפי הסדר: "אתם אולי תהיו מופתעים לדעת שאנשים מפספסים בממוצע כ-70% מהפיד שלהם. ככל שאינסגטרם הולכת וגדלה, קשה יותר לעקוב אחר כל התמונות והסרטונים שאנשים משתפים. המשמעות לכך היא שלרוב אתם לא רואים את הפוסטים שאולי אכפת לכם מהם הכי הרבה".

אינסטגרם אומרת שהאלגוריתם יקבע את סדר התמונות והסרטונים בפיד שלכם על בסיס הסבירות שתתעניינו בתוכן. הקביעה הזו תהיה מבוססת על דברים כמו מערכת היחסים שלכם עם האדם שמשתף את הפוסט והעיתוי שלו, ובוודאי תהיה גם פונקציה של החשבונות וסוג הפוסטים שאתם מעדיפים ומגיבים עליהם לעיתים קרובות.

במילים אחרות, האלגוריתם אמור ללמוד מההתנהגות שלכם ולהראות לכם יותר ממה שאתם אוהבים ופחות ממה שאתם לא. אך כאן מונחת הבעיה.

האלגוריתם מבודד אותנו מהמציאות בה ישנה מקודות מבט אחרות | צילום: fotolia

כאשר חשבונות המדיה החברתית שלנו מלאים בקרני שמש וקשתות, אנחנו מתחילים לחשוב שכל העולם זורח ומלא בקשתות. כאשר חשבונות המדיה החברתית שלנו מלאים בעננים ועגמומיות, נתחיל לחשוב שהכל ככה גם.

בעולם מציאותי יותר וברמה הפרקטית, אם חשבונות המדיה החברתית שלנו יראו לנו רק את הפרספקטיבות, החוויות והדעות שאנחנו אוהבים ומסכימים איתן – נפסיד את ההזדמנות ללמוד או להבין פרספקטיבות, חוויות ודעות אחרות. האלגוריתם מבודד אותנו מהמציאות בה ישנן נקודות מבט ואמונות אחרות, ונותנת לנו את התחושה המזויפת שלתחושות והאמונות שלנו יש אישור חברתי מאחר והן פופולריות כביכול יותר ממה שהן באמת בתוך החברה כמכלול.

ובכן אינסטגרם (ופייסבוק, וטוויטר), יש לי כבר אלגוריתם משלי. הוא נקרא "אני עוקב רק אחר חשבונות או ארגונים שאני רוצה ליצור מעורב במה שהם עושים וליצור עימם אינטרקציה". אני לא צריך עוד פילטר שיחליט בשבילי במי מהחשבונות בחרתי במודע כדי לעקוב אחר מה שנדמה שהוא הכי חשוב על בסיס האלגוריתם שלכם.

בספטמבר 2015 היו 400 מיליון משתמשים פעילים בחודש באינסטגרם. אני עוקב אחר 140 חשבונות באינסטגרם. לכן, סיננתי כבר 99.99% מחשבונות האינסטגרם שבחרתי לא לראות. אני כבר נמצא בבועה שיצרתי בעצמי. אני לא צריך את אינסטגרם כדי שהיא תהפוך אותה לקטנה יותר בניסיון דומה ל"אח הגדול" שמסייע בהתנדבות "לשפר" את החוויה שלי ברשת זו.

יתכן וישנם כמה אנשים שמעריכים את גישת האלגוריתם. זה בסדר גמור. אבל אינסטגרם יכולה לקבוע שהאלגוריתם יהיה אופציונלי, כך שאוכל לראות את התמונות גם בדרך המיושנת, כרונולוגית. אבל אם אינסטגרם תחליט לעשות כן, רק שתוודא שהיא עושה את זה בצורה יותר טובה מפייסבוק, ולא תשנה את זה בחזרה לאלגוריתם ללא הרשות שלנו.

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.

דילוג לתוכן