מדוע צוקרברג, ביל גייטס ובעלי איביי משקיעים בטכנולוגיה פיננסית במדינות מתפתחות?

על פי דו"ח שפורסם בתחילת ספטמבר, פייסבוק שוקלת לרכוש את חברת הענק M-Pesa לתשלומים והעברת כספים במובייל, שהושקה בקניה ב-2007. למרות שהידיעה לא אושרה, זוהי יכולה להיות עסקה משתלמת מאוד עבור פייסבוק, מבחינת נוכחותה. בעולם העברות הכספים המקוונות ובפרויקטים כמו Internet.org שיספקו לאנשים בשווקים מתפתחים גישה לשירותים דיגיטליים – תחום שמנכ"ל פייסבוק, מארק צוקרברג, קידם רבות בעבר.

הכוונה לרכוש את M-Pesa מגיעה לאחר ביקורו של צוקרברג בקניה וניגריה. "העתיד ייבנה באפריקה", אמר צוקרברג לאחר ביקורו בקניה, ה"מובילה העולמית" בהעברות כספים במובייל. זה היה ביקורו הראשון של צוקרברג באפריקה שמדרום לסהרה, ביקור פתע שהזניק את היזמות ביבשת. שיטת התשלומים במובייל היא כבר חלק מהתרבות באזור. בקניה יש 5.3 מיליון משתמשי פייסבוק, ורובם נמצאים ברשת החברתית דרך מכשירים ניידים. גם נשיא ארה"ב, ברק אובאמה, החמיא ליזמי הטכנולוגיה בקניה בביקורו ביבשת ביולי ואמר: "אפריקה צריכה להיות מוקד לצמיחה עולמית, לא רק ביבשת לבדה".

5.3 מיליון משתמשי פייסבוק בקניה הם פלטפורמה טובה להשקעה שם | צילום: fotolia

הניסיון האפריקאי מגיעה לאסיה

האופטימיות בנוגע לעתידם של שווקים מתפתחים אינה מוגבלת רק לאפריקה. BKash, שהושקה ב-2011 בבנגלדש כחברת בת של בנק BRAC, מנהלת 18 מיליון חשבונות, שניה רק ל-M-Pesa מקניה. למרות זאת, ערכן של העברות כספים במובייל בבנגלדש מהווה 5.6% מהתל"ג, נמוך בהרבה לעומת 55% מהתל"ג בקניה. הודו, אינדונזיה, וייטנאם, מיאנמר, קמבודיה, לאוס ומדינות רבות אחרות באזור חייבות לזנק מהעבר (שימוש במזומן) אל העתיד (Fintech – טכנולוגיה פיננסית) מכיוון שהן כבר פספסו את התחרות בהווה (בנקים מסורתיים עם סניפים, כספומטים וכרטיסי אשראי).

מארק צוקרברג איננו היחיד שמקבל השראה מהצלחתן של חברות כמו M-Pesa ו-BKash. תאגיד IFC, הקרן של ביל ומלינדה גייטס, ופייר אומידיאר, בעלי איביי, מנסים לשכפל את ההצלחה במדינות אחרות, בעיקר באסיה.

Omidyar Network, שמגדירה את עצמה כ-"חברת השקעות פילנתרופית", נוסדה ב-2004 על ידי פייר אומידיאר ואשתו, פאם. החברה דיווחה כי הקצתה כמה מיליארדי דולרים לארגונים ללא מטרות רווח ולחברות במגוון של תחומי השקעות, כולל הנגשה של שירותים פיננסיים. בנוסף, הם מקדמים יזמות של מקומיים וטוענים שדרך יזמות אנשים משפרים את חייהם, הופכים למעורבים יותר בקהילות שלהם ומהווים כוח חיובי בחברה.

ביל גייטס אמר בעבר כי, "ב-15 השנים הבאות, בנקאות דיגיטלית תאפשר לעניי העולם יותר שליטה בנכסיהם ותעזור להם לשנות את חייהם". עד 2030, למעלה מ-2 מיליארד אנשים שכיום אין להם חשבון בנק יפקידו כספים ויבצעו תשלומים במכשירים ניידים. עד אז, ספקי תשלומים במובייל יציעו מגוון רחב של שירותים פיננסיים: מחשבונות חיסכון מבוססי אינטרנט ועד לאשראי וביטוח. בנקים מסורתיים לא יכולים להרשות לעצמם לשרת את העניים עקב העלויות הגבוהות. זוהי הסיבה של-2.5 מיליארד אנשים אין כיום חשבון בנק.

ליותר מ-2 מיליארד איש אין היום חשבון בנק והמובייל הוא הפתרון עבורם | צילום: fotolia

אז מדוע אסיה מפגרת בתחום?

ראשית – חוסר בהון ובמשקיעים שמעוניינים להשקיע בטכנולוגיה פיננסית באוכלוסיות ללא שירותי בנקאות. שנית, מחסור בכישרון. סיבה זו קשורה לאתגר השלישי – מחסור בתשתיות. חוסר זמינותן של פלטפורמות שירותי BaaS ו-API פתוחים (בניית ממשקי אפליקציות) בשוק היא אחד מהגורמים המעכבים במדינות ללא שירותי בנקאות שרוצות להצטרף לעולם הפינטק. לבסוף, נדרשת פתיחות מצד הרגולטורים. לדוגמה, בשנה שעברה רגולטור התקשורת בהודו חסם את אפליקציית Basic של פייסבוק בתואנה של תמיכה בניטרליות ברשת. הטענה הייתה שהאפליקציה מעדיפה שירותים מסוימים ברשת על פני אחרים.

אלו ארבע נקודות שאסיה יכולה ללמוד מאפריקה, כדי להצליח להביא טכנולוגיה פיננסית לאלו שאין להם שירותי בנקאות.