BrandVoice
"המרכז האקדמי רופין במהותו הינו רב־תחומי", אומרת הנשיאה, פרופ' גליה צבר. "כשהסטודנטים שלנו להנדסה עובדים על פרויקט הגמר הם יכולים לבחור באתגרים טכנולוגיים במהותם, או לבחון פתרונות טכנולוגיים לסוגיות חברתיות ולשלב בין העולמות".
פרויקט כזה הוא למשל פיתוח אפליקציה שתתריע על התנגשות בין־תרופתית שעלולה לגרום נזק בקרב זקנים שצורכים תרופות רבות ושונות במקביל. "מרבית הסטודנטים להנדסה בכל אקדמיה אחרת, לא יעלו על בעיה כזו ולא ישאלו את עצמם סתם ככה איך פותרים בעיה כזו", אומרת פרופ' צבר, "אבל אם הם חלק מקבוצת חשיבה הכוללת גם סטודנטים לסיעוד או לפסיכולוגיה קלינית־גרנטולוגית הם ייחשפו לצרכים הבוערים בקרב אוכלוסיית הזקנים וינסו לספק פתרון אקדמי ומעשי, כמו בסטארט־אפ אליו הם עשויים להצטרף בסיום הלימודים. מיד אחרי המודל הראשוני לפתרון האתגר הטכנולוגי, הם יתייעצו עם סטודנטים לכלכלה ומנהל עסקים ויבנו יחד גם את ההיתכנות הכלכלית לפתרון שהציעו. השיח הזה, שלא קיים ברוב המוסדות האקדמיים, יוצר הפרייה הדדית, חשיבה רב־תחומית ועבודת צוות שבעיני ובעיני הסגל האקדמי של רופין, מהוות כיום את המיומנויות הכי חשובות שצעירים חייבים לרכוש".
WeLearn – It’s better together
שילוב הכוחות הוא תולדה של קונספט חדש ומהפכני שפותח במרכז האקדמי רופין שזכה לכינוי STEMpathy – חיבור בין מקצועות המדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה – STEM, (ראשי תיבות של science, Technology, Engineering ו־Mathematics) לבין מקצועות האמפתיה – Empathy כמו סיעוד, עבודה סוציאלית מדעי ההתנהגות ולימודי הגיל השלישי.
על פי החזון של רופין, מהנדסי המחר יהיו מקצועיים בתחומי ההנדסה וגם בעלי מיומנויות חיוניות כמו התבוננות אמפטית במציאות החברתית – כלכלית, יכולת עבודה בצוות, עם ולצד קהילות, כדי להגיע לפתרון האופטימלי. בימים אלה מתכוננים ברופין לבניה של מבנה חדש בקמפוס, שישמש כבית לקונספט המתקדם. מיזם זה, בעלות של 52 מיליון שקלים, זכה בתחרות תשתיות מטעם המועצה להשכלה גבוהה וקיבל סיוע נדיב להקמתו. הוא צפוי לספק מענה מייטבי ללמידה אקדמית־שיתופית המשלבת בין הפקולטות להנדסה ולמדעי החברה והקהילה, הכוללת את המחלקה לסיעוד.
"כל האופק האקדמי שאנחנו מייצרים כאן מספק לסטודנטים שלנו, כבר בשלב הלימודים, את החשיפה לעולם האמיתי, הרב־תחומי, האינטגרטיבי, שנסמך לעיתים גם על חוכמת ההמון. אנחנו כאן כדי להקדים בעבורם את המאוחר", אומרת פרופ' צבר ומסבירה כי STEMpathy הוא רעיון שנולד מתחת לאסטרטגיית הלמידה המשותפת WeLearn שמובילה את הפעילות האקדמית ברופין בארבע השנים האחרונות, בהצלחה הולכת וגוברת.
"האקדמיה הקלאסית היתה בנויה על מרצה, על פי רוב גבר לבן, שעומד על הפודיום, קוראים לו פרופסור ואצלו אצור הידע. התפיסה הרעננה של WeLearn, אומרת שידע מיוצר בכל מקום. גם הצעירים הם יצרנים של ידע, גם התעשייה וגם הקהילות, כולם מייצרים ידע. התפקיד שלנו באקדמיה זה ללמד מה לעשות איתו ואיך לייצר את האינטגרציה שמוציאה את השלם הגדול מסך חלקיו".
הייחודיות של רופין מדברת אל הדור הצעיר. כ־5,000 הסטודנטים שלומדים כאן נהנים בין השאר מקמפוס פסטורלי ומשכר לימוד אוניברסיטאי בשל העובדה שרופין היא מכללה ציבורית המתוקצבת על ידי המדינה.
ההתרשמות הראשונה כשנכנסים לקמפוס המרכזי בעמק חפר (הפקולטה למדעי הים פועלת בקמפוס נפרד על חוף הים במכמורת) היא שמדובר בישוב כפרי, משופע במרחבים פתוחים, מבנים חד קומתיים, שבילים מרוצפים ופסלי אומנות אסתטיים שפזורים בין ובתוך המדשאות הירוקות שמסביב – כל התמהיל הזה משרה אווירת שלווה ומשפיע על חווית הלימוד.
יחד עם זאת, כשנכנסים לבניין הספרייה המודרני, לאולמות ההרצאות החדישים או לבניין המרשים של מעונות הסטודנטים שנחנך בשנה האחרונה, אפשר להתרשם איך מרחבי הלמידה השיתופיים תורמים למהפכת ה־WeLearn של רופין. סטודנטים יושבים בקבוצות ובנפרד מול לפטופים ומסכים גדולים, ומייצרים חווית לימודים משותפת, שמשלבת טכנולוגיה ולמידה סקרנית, בתוך חללים מעוצבים ונוחים.
מדי שנה מכשיר המרכז האקדמי רופין למעלה מ־1,100 בוגרים ומוסמכים באחד מ־12 תארי בוגר ו־7 תארי מוסמך בארבע פקולטות: הנדסה, כלכלה ומנהל עסקים, מדעי החברה והקהילה ומדעי הים.
הקמפוס הכחול במכמורת – We sea forward
קחו נתון מפתיע: אף שישראל היא מדינה בעלת רצועת חוף של קרוב ל־200 קילומטר, המקום היחידי בישראל המעניק תארים אקדמיים ראשונים במדעי הים והסביבה הימית ובביוטכנולוגיה ימית הוא הפקולטה למדעי הים של רופין שפועלת במכמורת.
המבנה החדש של הפקולטה למדעי הים – על שם מלכה ואמנון ליאון – שנחנך בקיץ האחרון, נראה מרחוק כמו אוניה שעוגנת על החוף במרחק 150 מטר מקו המים. המבנה החדש מהווה את קדמת המחקר הימי בישראל. הוא מאובזר במעבדות הנהנות מחיבור ישיר למי הים ועמוס בטכנולוגיה מתקדמת ביותר לעריכת מחקרים במדעי החיים. ריח המלח, החיוכים וציוד הצלילה נמצאים פה בכל פינה, ותחושת הביחד החווייתית מורגשת מהרגע הראשון.
הצעירים האלו שחיים, חוקרים נושמים וחולמים ים מקבלים הכשרה מדעית מעולה המאפשרת להם להשתלב בעולם הביוטק והחקלאות הימית, להמשיך במחקר או להמשיך ללימודי רפואה, וטרינריה או רוקחות. כחלק מהלימודים לתואר הראשון זוכים הסטודנטים גם להכשרה בצלילה מדעית ובשיט (סקיפרים).
"התרומה של הקמפוס שלנו במכמורת ל'כלכלה הכחולה' ולחקר הסביבה הימית והחופית בישראל תלך ותגבר בעשורים הבאים", אומרת פרופ׳ צבר.
בנוסף לתארים הראשונים, הפקולטה מפעילה תכנית לימודי מוסמך בניהול משאבי ים ותואר מוסמך מחקרי (MSc) במדעי הים.
בעשרים שנות קיומו, נערכו בקמפוס עשרות מחקרים יישומיים בזירה הימית, בתחומים חיוניים למשק ולסוגיות בינלאומיות. בין השאר בחקר אורגניזמים ימיים מהם מייצרים חומרים לתעשיית התרופות, באיתור וניטור זיהום מים, בחקלאות ימית, במחקר על כלובי דגים והשפעותיהם, וכן במקורות לאנרגיה חלופית מהים וסוגיות הקשורות לתובלה הימית.
פסיפס של עוצמה
פרופ' צבר, המשמשת כנשיאת המרכז האקדמי רופין משנת 2016, מגיעה מתחומי מחקר הקשורים לאפריקה והיא דוגמה מייצגת לרוח הרופינית. "תמיד שאלו אותי מה תעשי עם תואר בלימודי אפריקה? וכבר בתחילת דרכי באקדמיה עניתי שהלימודים חיזקו אצלי את יכולת החשיבה הביקורתית ובעיקר למדתי שיש דרכים רבות ומגוונות להגיע לפתרון בעיות מאתגרות בכל תחום. כשאת לומדת על תרבויות רחוקות משלך, את רוכשת מיומנויות שעוזרות לך לנתח, להבין ולהעריך את העוצמות הטמונות בשונות ובגיוון אורחות חיים, כמו גם בצורות חשיבה״.
"אחד המדדים המשמעותיים היום להצלחה בעולם העסקי והחברתי הוא שונות וגיוון. קהילת הסטונדטים והסגל ברופין מגוונת על פי כל מדד אפשרי: גברים ונשים, אשכנזים ומזרחים, דתיים וחילונים, סטודנטיות חרדיות, ערבים, צעירים ומבוגרים. הפסיפס הזה מבחינתנו הוא עוד אחת מנקודות העוצמה שלנו". במילים אחרות למדתי שככל שאתה מגוון יותר יש לך סיכוי לצמוח גבוה יותר.
גם תואר המוסמך בהגירה ושילוב חברתי מתמודד עם שונות חברתית שמהווה כיום את אחד מהאתגרים הגלובליים הבוערים ביותר. ״היום", אומרת פרופ׳ צבר, "כבר כולם יודעים כי רבע מיליארד מהגרים נודדים ברחבי העולם ומשנים את פני החברות, בעיקר במדינות המפותחות הקולטות אותן. כך נוצרו תחומי מחקר ועיסוק רבים שעד לא מזמן לא היה בהם צורך רב. למחקר היישומי בנושא הגירה יש ערך רב לעיצוב המדיניות שלנו כאן בישראל ולהתמודדות עם השינויים הגלובליים העולמיים שמשפיעים על כולנו".
