מדריך לפיד לפופוליזם: שוב משחרר השר הצהרות שנשמעות טוב אך סביר שיתקעו בדרך ליישום

מסקרן מאוד לדעת מה היה קורה לו בעלי המניות בבנק לאומי היו נענים לקריאת ההשכמה של שר האוצר יאיר לפיד, ומצביעים נגד הסכמי השכר לבכירים. האם גם אז היה יוצא לפיד עם היוזמה להגבלת השכר במוסדות הפיננסיים?

התשובה תלויה במצב הרוח של לפיד. מעת לעת קופץ לו הפיוז ההונגרי ואז הוא מדרדר את עצמו למצב רוח קרבי. ייתכן, וזו ספקולציה, שסטירת הלחי שספג מבנק לאומי הכניסה אותו למוטיבציה, ואז אמר לעצמו: "ככה הם נפנפנו אותי, אני עוד אראה להם".

לפיד לא המציא את הגלגל כשהודיע על תקרת שכר שנתית של 3.5 מיליון שקל. הצעה דומה הונחה לפתחה של הממשלה הקודמת ביוזמת ח"כ שלי יחימוביץ'. ברשות המסים טענו אז שההחלטה אינה אפקטיבית וגנזו אותה. מנהל רשות המסים הנוכחי, משה אשר, המתיישר אוטומטית עם כל החלטה של לפיד, העדיף לשתוק.

לפיד החייה את ההצעה בעיתוי לא מקרי. ח"כ יחימוביץ' וח"כ חיים כץ מתכוונים לחדש במושב הקיץ של הכנסת את יוזמתם להגבלת שכר הבכירים, ולקבוע תקרה של פי 50 משכר המינימום בחברה. 3.5 מיליון שקל לשנה, שהם פי 45 מהשכר החציוני במשק (העומד על 6,541 שקל), מתקרבים להצעת יחימוביץ'. 3.5 מיליון שקל הם גם כמיליון דולר, שהיא תקרת השכר המוכרת כהוצאה למס בארה"ב.

מבלי משים, יחימוביץ' הופכת למנטורית הכלכלית של לפיד והוא צועד במשעול הפופוליזם שלה לאט אבל בטוח. אין זו הפעם הראשונה שעמדתו נגזרת מהשאלה מה יגידו באופוזיציה. ייתכן שיש שיקולים אלקטורליים נסתרים, שנועדו לבלום את בריחת מצביעי יש עתיד לעבודה.

אף שהיטיב לעטוף את הגלולה המרה בנייר צלופן של שיקולי מוסר וצדק חברתי, הצעתו מדיפה ריח פופוליזם למהדרין. היא אינה אפקטיבית ולכן ברור שלא תיושם. כל חברה, לא כל שכן חברת הייטק, המעוניינת לתגמל מנהל מוצלח, תענטז עבורו בריקוד סלסה, תפנק אותו בטיול לקריביים ותשלם את שכרו הראוי גם אם תחויב במס עבור ההפרש שמעבר לתקרה. חובת הדירקטוריון היא לשכור את בעל המקצוע הראוי ולתגמל אותו בהתאם. עובדה שרבות מהחברות מגלמות למנהל את שווי השימוש ברכב לצורך מס.

גם אם המגבלות ייכנסו לתוקף, הן יחולו על פחות מ-50 מנהלים במגזר הפיננסי. שום חברה "רגילה" לא תתנדב להגביל את עצמה. לכן מוקדי משיכת האש בחברות ציבוריות, כמו ניר גלעד בחברה לישראל, ימשיכו לחגוג. גם מנהלים בחברות כמו רשתות מזון, סלולר ועוד "המשיקות לציבור" (כפי שהוסבר בהחלטה להגביל את החברות הפיננסיות בלבד), תהיינה פטורות מעונשו של לפיד. ההכנסות ממס הצפויות מהמהלך תהיינה בכל מקרה זניחות.

לפיד גייס לעזרתו גם את דודו זקן, המפקח על הבנקים, שנתן את הסכמתו המגומגמת. אבל זקן עדיין סבור שמגבלות השכר לא יהיו אפקטיביות כל עוד לא יוטלו על כלל החברות הציבוריות בישראל. זה לא יקרה, ואת זה מבין גם שר האוצר. הוא יודע שאין לו סיכוי להגביל את השכר בחברות רב לאומיות כמו טבע, כימיקלים לישראל, גזית גלוב או צ'ק פוינט.

אם את זקן הוא עוד ספר, את הממונה על שוק ההון דורית סלינג'ר הוא דרס. רק לפני שבוע פרסמה סלינג'ר הנחיות בדומה לבנק ישראל המגבילות את השכר בענף הביטוח, אבל לא ניתנה לה ההזדמנות להוכיח את יעילותן. השבוע הופיע בפני הממשלה יו"ר רשות ני"ע שמואל האוזר, והציג את מפת הדרכים להקלת נטל הרגולציה. במסיבת עיתונאים שלשום הוא התמרד נגד השר ולא היסס לרמוס את הצעת לפיד. אז האם שר האוצר מצפצף גם כאן על פקידיו?
אין לי ספק שלפיד מודע היטב לבעייתיות ההצעה. אז מדוע למרות זאת הוא יצא בכותרות? אז זהו, שמדובר בכותרות בלבד והדרך ליישומן עוד רחוקה.

לפיד תופס בחושיו המחודדים יותר מכל פוליטיקאי אחר ששכר הבכירים הוא סחורה שהטיפול בה ילווה תמיד במחיאות כפיים. אפילו יחימוביץ' לא תקפה את יוזמתו. מצד שני, הוא מספיק נבון ואחראי כדי להבין שההתערבות הגורפת בכלכלת השוק אינה רצויה. אם היום מסירים מהדירקטוריונים את האחריות לנושא השכר, מחר יסירו את האחריות לעסקאות עם בעלי עניין (באמצעות הוראה לאיסור ביצוע עסקאות כאלה) וכך הלאה.

מפחד לאבד מצביעים לעבודה? | צילום: רויטרס

שר האוצר הילך בין הטיפות ו"טיפל" בנושא כמו ששני קיפודים עושים אהבה: בזהירות. הדגש הושם יותר על הנראות מאשר על המהות. את האפקט התקשורתי הוא כבר השיג ואפילו קטף דיבידנד פוליטי מסוים, אף שספק אם משהו יקרה עם ההצעה.

ללפיד נפל האסימון בנוגע להתנהלותו התקשורתית כבר לפני כחצי שנה ומאז הוא לא מפסיק לספק כותרות. בכך הוא שונה מיובל שטייניץ קודמו, וזה כבר שינוי מרענן. כפי שקלע לטעם ההמונים בטורו הפופולרי ב"ידיעות אחרונות", כשר האוצר הוא שדרג את עצמו ל"חוכמת ההמון".

בסוף 2013 החליט לפיד להכניס לפיקוח את מחירי השמנת 38% והגבינה הלבנה 5%, ולהוזיל את מחיריהם ב-20%. מי יתנגד להוזלת מחירים, גם אם השפעתה על הכיס שולית ומסתכמת ב-20 מיליון שקל לשנה. הוא ממשיך למנף את תנובה כפתרון לבעיית יוקר המחיה. בראיון בחודש שעבר, כששאלתי לעמדתו לגבי השקעת הסינים בתנובה, הוא ענה: "האם הסינים מודעים לכך שאנחנו מתכננים סדרת מהלכים להורדת מחירי מוצרי החלב, כפי שהודענו לתנובה?".

אף על פי שלהחלטה על איפוס המע"מ לרוכשי דירות חדשות התנגד הדרג המקצועי, באופוזיציה שתקו. גם בהחלטה זו פעל לפיד לפי פסיכולוגיית ההמון. אף שלא ברור מתי אם בכלל יאופס המע"מ, שני דברים קרו מאז: בתודעת הציבור נצרב לפיד כלוחם בדרכים להורדת מחירי הנדל"ן. שנית, שוק הדירות החדשות נכנס לקיפאון. בוועידת הנדל"ן של כלכליסט הסביר לפיד השבוע: "המחירים הם עניין של ציפיות, ואם מצפים לירידה אז הם יירדו. הטענות המקצועיות בעניין הביקושים אינן מחזיקות מים בעולם האמיתי".

גם בעמדתו על שותפות וודסייד האוסטרלית במאגר הגז לווייתן סיפק לפיד את הסחורה. יחימוביץ' תקפה את המשקיעים הזרים, ולפיד התיישר עם עמדת מנהל רשות המסים שלא היה מוכן לפשרה. יחימוביץ' הייתה גאה בשר שהדיר את המשקיעים מארץ הקנגורו.

האתגר המהותי והקשה הניצב בפני שר האוצר הוא הטיפול בתקציב 2015. הוא יתבקש לאשר תקציב עם תקרת גירעון של 2.5% תוצר, עם עודף הוצאות של 12 מיליארד שקל (כטענת נגידת בנק ישראל), עם הדרישה להגדיל את תקציב הביטחון ועם ההתחייבות (פרק ב') שלא להעלות מסים. בואו נראה איך הוא עושה את זה.

דרוש רגולטור לרגולטורים

עם פרסום דוח בנק ישראל ל-2013 השמיעה נגידת בנק ישראל, ברוח הפסח הקרב, קושיה – שלא לומר משאלה: מדוע שלא להקים ועדת רגולטורים חדשה להבטחת היציבות הפיננסית.
פלוג הציעה שבוועדה, שהקמתה חיונית במיוחד בעקבות משבר 2008, ישתתפו בנק ישראל, האוצר ושלושת הרגולטורים המובילים. הנגידה, כמו סטנלי פישר קודמה בתפקיד, דוחפת להקמת הוועדה, ובלבד שהאחראי לה יהיה לא אחר מבנק ישראל. שוב, ברוח הפסח, זאת שאלת התם בהגדה.

כל אחד מהרגולטורים דואג לחצרו הפנימית ואינו מוכן לתת לרגולטור אחר הזדמנות לדריסת רגל. כשיו"ר רשות ניירות ערך, שמואל האוזר, ניסה לשנות את מודל ההפצה בקרנות הנאמנות, המפקח על הבנקים דודו זקן נעמד על רגליו האחוריות. הוא טען שהאחריות לנעשה במערכת הבנקים היא שלו ואף אחד לא יתערב לו. זקן גם התנגד ליוזמה אחרת של יו"ר הרשות לביטול דמי השמירה על ניירות ערך, המנפחים בפועל את העלויות ללקוח.

גם בתחומי פעילות אחרים הרגולטורים אינו מפרגנים זה לזה. מנהל רשות החברות הממשלתיות, אורי יוגב, התעלם מדרישת הממונה על ההגבלים העסקיים, ד"ר דיוויד גילה, לבטל את מונופול חברת החשמל במקטע הייצור, ולהורידו במסגרת הרפורמה אל מתחת ל-50%.

מנהל רשות החברות הממשלתיות, אורי יוגב – מתעלם מהממונה על ההגבלים העסקיים? |צילום: ויקיפדיה

אבל יש מקרים שבהם הרגולטורים יודעים להתעלות מעל האינטרסים הפרטניים ולשתף פעולה. זה קורה לדוגמה כשהממונה על ההגבלים יזם את הנפקת כרטיס הדביט (לחיוב מיידי) בכרטיסי האשראי, וזכה לשיתוף פעולה מצד בנק ישראל.

הממשלה יזמה באחרונה הצעה להגבלת יכולת הפעולה של הרגולטורים כדי להקל את נטל הרגולציה. באופן לא מקרי לחלוטין, הוצאו מתחולת החוק הרגולטורים המובילים של בנק ישראל, האוצר, רשות ניירות ערך ורשות ההגבלים.

לין ומלחמתו בארנונה

בדרכנו חזרה מהפגישה עוצר עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, בדוכן לממכר מיצים ברחוב החשמונאים בתל אביב, ומציע לי כוס מיץ רימונים. עוד לפני שהמוכר פונה למלאכת הסחיטה שואל אותו לין לגובה הארנונה שהוא משלם. בעל הדוכן, הדחוס בקובייה של 10 מ"ר, השיב 24 אלף שקל לשנה. הופתעתי מהנתון, אך לין רק חייך בעצב.

"זו רק דוגמה לארנונה הרצחנית שמשלמים סוחרי תל אביב. בעל מכבסה בצפון העיר משלם 36 אלף שקל לשנה. עבור מסעדה לא גדולה משלמים 86 אלף שקל לשנה. הארנונה מעסקים מהווה 70% מהכנסות עיריית תל אביב. הפכנו לפרה חולבת", אומר לין.

את לין אני מכיר זה 30 שנה, עוד מתפקידו כממונה על הכנסות המדינה. הוא המשיך כפוליטיקאי (יו"ר ועדת החוקה של הכנסת) וכאיש עסקים (בעל חברת כוח אדם ודירקטור). עדיין לא נס ליחו והוא יודע להוביל מהלכים כפי שרק הוא יודע.

כחלק ממאבקו בתעריפי הארנונה הוא הסיר השבוע את הכפפות. הוא כינס מסיבת עיתונאים, חבש מחדש את כובעו הפרלמנטרי וחשף הצעה לתיקון "חוק ההסדרים במשק המדינה 2014 ". ההצעה כוללת תיקון הסעיפים השונים בחוק הקיים, כולל דברי ההסבר. לין מכנה את המצב הנוכחי כ"עושק", ומסביר שהתיקון נועד ליצור סדר חדש, ולאפשר לראשונה לוועדת הכספים לפקח על תעריפי הארנונה.

"תעריפי הארנונה מאושרים כיום רק על ידי שר האוצר ושר הפנים. אין שום פיקוח פרלמנטרי. ההצעה שלנו כוללת את הצורך באישור ועדת הכספים. אנחנו רוצים שהתהליך יהיה שקוף".
נראה לי שאתה הולך להילחם בטחנות רוח. הארנונה היא מקור ההכנסה העיקרי של הרשויות המקומיות. מאיפה אתה רוצה שהם יגבו את הכסף, איך הם יממנו את השירותים לתושבים?
"אין לי בעיה עם זה, אלא עם האפליה לרעה של המגזר העסקי. הרשויות עושות את זה באמצעות בקשות ל'אישורים חריגים' כפי שהיה ב-2012, שבה ניתנו 70 אישורים חריגים; וב-2013, אז ניתנו 50 אישורים כאלה. סך התוספת החריגה הסתכמה ב-100 מיליון שקל. האישורים אפשרו להקפיץ את התעריפים ב-4%-20% ולהוות את הבסיס לשנים הבאות. מי שלא משלם בזמן, מחויב בריבית פיגורים רצחנית של 9.4% לשנה. הנוסחה לעדכון הארנונות אינה מקפחת וכוללת חוץ ממדד המחירים את מדד השכר במגזר הציבורי. עתרנו לבג"ץ ואין לי ספק שננצח".