|
שיא ארצות הברית לשעבר ברק אובמה אמר בכנס החדשנות באוקטובר 2014 על בני דור המילניום, כי הטכנולוגיה לא רק משנה את האופן שבו הם עושים עסקים וקונים מוצרים, אלא גם את הדרך שבה הם מתקשרים, מעורים בפוליטיקה, מעורבים בקהילה ופותרים בעיות. אנו יוצאים מהמיתון עם הדור הכי מלומד, הכי מגוון ובעל הידע הדיגיטלי הרב ביותר בקרב מבוגרים בהיסטוריה של ארצות הברית, הוא ציין.
דור המילניום, הידוע גם כדור ה־Y או האקו־בומרס (גילאים 16-35), הוא חתך האוכלוסייה החשוב ביותר בכלכלה העולמית. עד 2025 תהווה קבוצת גילאים זו כ־25% מאוכלוסיית העולם וכשליש מכוח העבודה בארצות הברית, ותהיה לה השפעה מאסיבית על צמיחת הכלכלה.
לדור המילניום קווי התנהגות הדומים לדורות קודמים, אך השפעות סוציאליות ונסיבות כלכליות מבדילות ביניהם. הן המשבר הגדול של 1929 והן התפוצצות בועת הנדל"ן ב־2008 השפיעו לרעה על המצב הכלכלי של הוריהם והורי הוריהם ועל תפיסת הסיכון שלהם, אך מעבר להיסטוריה הזו, לדור הנוכחי יש מודעות בריאותית, הוא צמא לטכנולוגיה ובדרך לשבור שיאים בהשגת תארים אקדמיים, וכמובן – הוא הרבה יותר מגוון מן הדורות הקודמים.
הדור שחווה בצעירותו את "השפל הגדול" בארצות הברית נקרא גם "תינוקות השפל". בהשוואה לדורות קודמים, בני דור זה נטלו פחות סיכונים פיננסיים, החזיקו חלק קטן יחסית מההון שלהם במניות ובאופן כללי, היו פסימיים לגבי התשואות העתידיות הגלומות בשווקי המניות. ממחקר שנערך בארצות הברית עולה, כי דור המילניום מסתמן כדור "תינוקות השפל" החדש. דגימה של צעירים עתירי הון מעלה, כי הם בעלי יתרות מזומנים גבוהות יותר מדורות קודמים, תפיסת סיכון שמרנית עד בינונית והם סקפטיים בנוגע להשקעות ארוכות טווח.
מה מאפיין את דור "תינוקות השפל" החדש? | צילום: fotolia
כמובן שממצאים אלו עומדים בניגוד לכל המחקרים וההמלצות על הקצאת נכסים המתאימה למשקיעים בקבוצת הגילאים של דור המילניום. לצעירים בשלבים מוקדמים של הקריירה יש נכס מהותי – תזרים הכנסות, שמקורו בעבודה או ב־"הון האנושי" שלהם (Human Capital), הנקבע לפי ההכנסות הצפויות להם במשך חייהם, וכולל את סך המיומנויות שלהם – בין שטבעיות (כמו גיל ומין) ובין שנרכשות (כמו השכלה וכושר גופני).
למרכזיות ההון האנושי בהקצאת הנכסים הכוללת ישנן מספר השלכות בהיבטים של ניהול העושר של בני דור המילניום. אף שלא ניתן למדוד הון אנושי במדויק (כי מי יודע מה יהיה בעתיד?), אפילו הערכה גסה יכולה לתרום לקבלת החלטות. הערכה זו יכולה לסייע בתכנון ההוצאות העתידיות, בחיסכון ובהחלטות לגבי השקעות. נקודה נוספת היא שתזרים שמקורו בעבודה דומה יותר לאיגרת חוב מאשר למניה. לכן, על משקיע צעיר, שמרבית נכסיו נגזרים מתוך ההון האנושי שלו, להשקיע את מרבית הונו הפיננסי במניות.
ניתן להמחיש את הנאמר עד כה באמצעות שני מקרים של צעירים בני דור המילניום, ומסיבות שונות קיבלו או עתידים לקבל הון משמעותי. נראה גם כיצד לדרך שבה הצעיר מתוודע להון יש השפעה על אסטרטגיית ההשקעות ועל הצורך לבטח את ההון האנושי.
היורשת הצעירה
ייחודיותם של יורשים צעירים מגיעה מהונם הפיננסי (ולא מההון האנושי שלהם). ניקח לדוגמה מקרה של יורשת צעירה המודעת לכך שתהיה זכאית לירושה. הנחה זו חשובה מאחר שהיא מאפשרת להחשיב את הירושה כהון פיננסי עתידי. נניח שהצעירה תירש כ־10 מיליון דולר בגיל 40. עוד נניח שערך ההון האנושי שלה דומה לממוצע של בני גילה.
על היורשת הצעירה לקבל שתי החלטות: כיצד להשקיע את כספה האישי לפני קבלת הירושה וכמובן, כיצד להשקיע עם קבלת הירושה. מאחר שההון שתצבור עד קבלת הירושה צפוי להיות קטן בהרבה מ־10 מיליון דולר, עליה להשקיע את כספה בהתאם לאופן שבו ינוהלו כספי הירושה. לדוגמה, אם כספי הירושה ינוהלו בתיק השקעות דומה לזה שנבנה עבור משקיעים בשנות ה־80 לחייהם, שבו ההשקעות מנוהלות במדיניות שמרנית מזו התואמת את גילה הנוכחי של היורשת, עליה להשקיע את הונה האישי עד לקבלת הירושה בחשיפה גבוהה מאוד למניות. אם המצב הפוך, ונכסי הירושה מושקעים בסיכון גבוה, אזי על הצעירה להשקיע את הונה בנכסים בעלי סיכון נמוך, דוגמת אגרות חוב בדירוג גבוה ופתרונות מזומן.
עם קבלת הירושה (בגיל 40), הצעירה נמצאת במצב שבו צברה את רוב ההון שאותו תצבור במהלך חייה. לכן הקצאת הנכסים המתאימה לה היא שמרנית יותר מזו המתאימה לבנות גילה. זאת על אף שהיא מצפה להרוויח סכום מהותי מעבודה במהלך 25-20 השנים הבאות.
אקזיט לדוגמה
דוגמה נוספת היא של יזמים שעשו את הונם כתוצאה מ"אקזיט". מדובר ביזמים צעירים שהקימו או עבדו בסטארט־אפ שנמכר וייצרו הון אישי משמעותי בתקופת זמן קצרה. מספר חברות, בעיקר מתחום הטכנולוגיה, מונפקות או נמכרות, וכתוצאה מכך מאות מיליונרים צעירים נוצרים בכל שנה בעולם ועשרות מהם גם בישראל.
במקרה זה התכנון צריך להיערך בכמה שלבים, כשהחשובים ביותר הם קצת לפני, ומיד אחרי, ה"אקזיט". ניקח לדוגמה צעיר בשנות ה־30 לחייו, אשר עבד בסטארט־אפ במהלך 10 השנים האחרונות. בהנחה שהחברה תונפק, הוא יקבל 10 מיליון דולר במניות חסומות ושכר גבוה יותר מאשר בעבר כדי לשמרו בחברה. את המניות יוכל למכור בשלוש מנות, החל בשנה לאחר ההנפקה.
שתי תובנות לפנינו: האחת היא שהצעיר שלנו מגיע לרמה גבוהה מאוד של "הון אנושי" בעת ההנפקה, אבל חוזר לרמות סבירות לאחר ההנפקה, כאשר רוב ההון האנושי שלו הופך למניות. השנייה היא שלהון האנושי שהפך למניות, מיתאם גבוה מאוד לשוק המניות, קרי, סיכון גבוה יחסית. לפיכך, הרי שאם לפני ההנפקה היה על הצעיר בשנות ה־20 לחייו להשקיע כמעט את רוב הונו במניות (כמו כל בני גילו), הרי שכעת, לאחר ההנפקה, מצבו מורכב יותר. כעת, אם וכאשר יממש את מניותיו, רוב הונו "נעול" בהשקעה תנודתית המרוכזת/חשופה למניה אחת. לכן במקרה זה על הצעיר להשקיע את שאר הונו בנכסים "בטוחים" יותר, כגון אגרות חוב בדירוג גבוה. ישנם עוד מספר צעדים שכדאי לבחון באירוע מסוג זה: בחינת השימוש בקופת גמל בניהול אישי או שימוש באופציות גידור על החשיפה למניה.
כמו במקרה הירושה, גם הצלחה של סטארט־אפ מתבטאת בצבירת הון של תקופת חיים, ובגיל צעיר יחסית. אף על פי שלפני המתעשר הצעיר עוד שנים רבות של יצירת הון אנושי לאחר ההנפקה, תפקיד בכיר בחברה ציבורית חדשה טומן בחובו סיכון גבוה. לפיכך הערך הנוכחי של ההון האנושי שלו נמוך ביחס להונו הפיננסי לאחר ההנפקה. זוהי סיבה נוספת שבגינה על הצעיר לבחור באסטרטגיית השקעות שמרנית בשלב מוקדם זה של חייו.
אם לסכם, על בני דור המילניום, אשר צופים כי עיקר הונם ייבנה על ידי הכנסות מעבודה, להשקיע יותר במניות, בשאיפה לאסטרטגיית השקעות מאוזנת יותר. בהתאמה, אם הנכסים הפיננסיים עולים בגודלם על התזרים העתידי או ההון האנושי, אחוז ההשקעה במניות צריך להיות נמוך יותר. בשני המקרים – של היורשת הצעירה ושל הצלחת הסטארט־אפ – הרגע הזה פשוט מגיע מוקדם מהמקובל.
הכותב הוא מנהל דסק ב־UBS Wealth Management Israel
מובהר כי אין באמור בכתבה זו משום המלצה או חוות דעת בקשר לרכישה ו/או מכירה ו/או שיווק של ניירות ערך מכל סוג שהוא, ו/או ביצוע פעולות השקעה אחרות, והוא אינו מהווה בשום אופן תחליף לייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות על־ידי מי שמורשה לעסוק בכך, בהתחשב בנתוניו ובצרכיו המיוחדים של כל אדם. אין באמור בכתבה זו משום הצעה לרכישה של ני״ע.
מובהר כי ייתכן שלכותב ו/או ל־UBS Wealth Management Israel קיים עניין אישי בנושא, ו/או שברשותם ני״ע המוזכרים בכתבה, בהתאם להוראות חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ״ה־1995
|
