Forbes Israel Logo

מה הקשר בין הומוסקסואלים לבין תאונות דרכים?

דיקלה קנתה מאחותה את המכונית הפרטית שלה. היא ביקשה להעביר על שמה גם את הביטוחים. שתיהן בריאות, כמעט בנות אותו גיל, אמהות לשני ילדים ונוהגות בערך אותו מספר שנים. אלא שכשהתקשרה ל-AIG כדי לממש את ההעברה, הודיעה לה נציגת השירות המנומסת שהפרמיה שלה תהיה גבוהה יותר מזו של אחותה ב-97 שקל על ביטוח החובה ו-250 שקל על הביטוח המקיף.

מה שמדהים באמת היה הנימוק: נציגת השירות הסבירה לדיקלה שזה בגלל שהיא גרושה. לפי הסטטיסטיקות, מתברר, גרושות עושות יותר תאונות דרכים מנשואות. דיקלה לא הבינה איך זה קשור אליה: הרקורד שלה על הכביש ללא רבב. היא לא עשתה דבר שאמור לגרום לכך שתידרש לשלם יותר כדי לבטח את הרכב שלה. חוץ מלהתגרש, כמובן.

זידאן דווקא לא התגרש. החטא שלו גדול הרבה יותר: הוא גר בטובא-זנגריה. כשביקש לבטח את הפורד פוקוס שלו ב"ביטוח ישיר", הסבירו לו בנימוס ש"אנחנו לא מבטחים מכוניות מהאזור". אבל כשהתקשר והציג את עצמו כתושב יסוד המעלה הסמוכה, שמחו להציע לו פוליסה.

גם בביטוח ישיר מסבירים שזה עניין, איך לא, של סטטיסטיקה: בטובא זנגרייה יש הרבה גניבות רכב, ולחברה לא משתלם לבטח שם. את זידאן ושכניו המיואשים מפנים בביטוח ישיר למשטרת ישראל: עליהם לדרוש מהמשטרה לאכוף את החוק ביישוב, לדאוג שרכבים לא ייגנבו, ואז החברה תשמח לתת שירות לתושבי הכפר. הרי בביטוח ישיר אין אפליה. יש רק סטטיסטיקה.

לכאורה הכל כאן בסדר: חברות הביטוח הן עסק פרטי ששואף למקסם רווחים, והן פועלות בהתאם לאינטרס העסקי שלהן. נשים גרושות מתפרעות על הכביש? שישלמו; בטובא זנגרייה יש כנופייה? בעיה שלהם. זו בטח לא הבעיה של המנהלים שמחויבים רק לדבר אחד – שורת הרווח.

עוד מקרה לססטיסטיקה | צילום: רויטרס

אבל למה להיעצר כאן? הרי הסטטיסטיקות רק יילכו וישתכללו. הנה השלבים הבאים: הומואים נוטים להחליק על כתמי שמן? עוד 20% בבקשה; שמנים עלולים לחטוף התקף לב בזמן נהיגה? שישלמו, ובגדול; רוסים אוהבים לשתות? מצטערים, אין ביטוח. בנתניה די מסוכן בזמן האחרון? נהגים שמעוניינים בביטוח יצטרכו להתחייב להימנע מנסיעה לנתניה. וללוד. ולאיזור התחנה המרכזית בתל אביב. שלא לדבר על הסכנות האורבות לפתחן של מכוניות מבוטחות בנגב ובגליל. ובקיצור, כל מי שמעוניין לנהוג מחוץ לאפקה שיעשה את זה על אחריותו. אין לזה שום קשר לאפליה: הכל מעוגן בסטטיסטיקות. המחשב קובע את כללי המשחק.

ועוד: אין שום סיבה שמה שמותר לחברות הביטוח לא יתאפשר לעסקים בתחומים אחרים. בימים עמוסים, רשתות השיווק יסננו בכניסה לקוחות שאין להם כוח קנייה משמעותי. ההבחנה תהיה כמובן לפי סטטיסטיקה: גברים אשכנזים בעניבות ייכנסו, קשישות ממוצא מזרחי יתבקשו לחזור אחרי החג. אתיופים לא יורשו להיכנס למסעדות שף, משום שהם נוטים להשתייך לעשירונים התחתונים ולהימנע מהזמנת יינות יקרים. גזענות? מה פתאום. סטטיסטיקה.

כוחות השוק הם ערך חשוב, אבל הרצון לחיות בחברה ששומרת על צלם אנוש חשוב לא פחות. אדם צריך להישפט לפי מעשיו ולא לפי הסטטיסטיקות של הקבוצה באוכלוסייה שהוא במקרה נמנה עליה, ותושבי איזור מסויים לא צריכים להיענש קולקטיבית בגלל אוזלת ידה של המשטרה.

בדיוק בשביל זה יש רגולטור, שאמור לפקח על ענף הביטוח ולדאוג שחברות הביטוח לא יוכלו לגבות מחיר מופקע מדיקלה הגרושה או לשלוח את זידאן מטובא זנגרייה הביתה בלי פוליסה. את ההפסדים שזידאן ודיקלה (על פי הסטטיסטיקה) עלולים להסב להן, הן יכולות לממן מהרווחים השמנמנים שהן מפיקות ממכירת פוליסות לנשים נשואות ולתושבי יישובים שבהם אין מכת גניבות. החוק, כידוע, אוסר על סלקציה בכניסה למועדונים ומקומות בילוי; הגיע הזמן להפסיק גם את הסלקציה בכניסה לחברות הביטוח.

[email protected]

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.