חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
Forbes Israel Logo

מה יעלה בגורלה של תוכנית ההתייעלות האנרגטית עלייה הודיעה הממשלה?

משלת ישראל קיבלה בתחילת מהשבוע החלטה על השקעות בשווי 30 מיליארד שקל – סכום הדומה למחצית מתקציב הביטחון. הכותרת הייתה "תוכנית לאומית ליישום היעדים להפחתת פליטות גזי חממה והתייעלות אנרגטית", אבל שום תוכנית לא הוצגה בששת עמודי ההחלטה. למעשה, גם המספר 30 מיליארד לא הופיע בהחלטה, אלא רק בהודעת הדוברות של המשרד להגנת הסביבה ובסטטוס חגיגי שפרסם השר אבי גבאי.

ד"ר גיל פרואקטור, מרכז תחום התייעלות אנרגטית והפחתת גזי חממה במשרד להגנת הסביבה, מסביר ש־30 מיליארד שקל הם הערכה שמרנית, ולמעשה מדובר בסכומים גבוהים בהרבה: "התוכנית כוללת מתן מענקים בסך של 300 מיליון שקל לתמרוץ השקעות בהתייעלות אנרגטית במפעלים, ברשויות מקומיות ובעסקים. הניסיון מתוכניות מענקים מלמד שמענקי מדינה ממנפים בממוצע פי שישה יותר השקעות פרטיות, ולכן התוכנית תמנף השקעות של כמיליארד וחצי עד שני מיליארד שקל.

"במסגרת התוכנית יינתנו ערבויות מדינה בהיקף של 500 מיליון שקל להשקעות בהתייעלות אנרגטית. ערבויות אלו צפויות למנף השקעות של כ־5 מיליארד שקלים נוספים על פני תקופה של עשר שנים. בסך הכל, היקף ההשקעות בהתייעלות אנרגטית יביא לחיסכון עצום בהוצאות ישירות על חשמל ודלקים. בנוסף לחיסכון הישיר צפוי חיסכון כתוצאה מההפחתה בזיהום האוויר ובנזקים הבריאותיים. התוכנית גם תבטיח את התחרותיות של התעשייה הישראלית בעולם דל זיהום". למרות המספרים הגדולים, הניסיון מלמד כי משרדי הממשלה האחראים ליישום התוכנית עושים כל שביכולתם לטרפד אותה ביום שאחרי. חברת החשמל, למשל, אוהבת לייצר חשמל מפחם: הוא אומנם מזהם, אבל זול ומספק תעסוקה לתחנות הכוח הגדולות שלה. ואילו משרד האנרגיה רואה את תפקידו בשימור משק החשמל, כלומר, בעיקר בהגנה על האינטרסים של חברת החשמל.

הכישלון במעבר לאנרגיה בטוחה ונקייה יותר השאיר את ישראל בפיגור ניכר. בעוד המדינות המפותחות מצליחות להפיק עשרות אחוזים מהחשמל שלהן ממקורות נקיים, ישראל אינה מצליחה להגיע אפילו ל־%3. לא מדובר רק בניקיון. זיהום האוויר אצלנו גורם לתחלואה ולתמותה מוקדמת של אלפי אנשים בשנה, וגיוון מקורות החשמל הוא גם צורך לאומי ביטחוני: הפקת חשמל על גגות ובתחנות אנרגיה שאינן תלויות במערכת מרכזית תבטל את התלות במספר תחנות כוח גדולות הפגיעות למתקפה פיזית ואלקטרונית.


הפחם זול ומספק תעסוקה, וחברת החשמל תמשיך להשתמש בו | צילום: fotolia 

הבעיה אינה רק בחידלון הממשלתי, אלא גם בבירוקרטיה התקועה במאה הקודמת ומתקשה להתאים את עצמה למציאות. כך למשל רשאי כל אחד להתקין מתקן סולרי על גג ביתו ולייצר חשמל. מכיוון שקשה להתקין מערכת משולבת שתשתמש גם בחשמל הביתי בשעות היום וגם בחשמל מחברת החשמל בלילה, צריך המנוי למכור את החשמל שהוא מפיק לחברת החשמל ולהתקזז איתה בחשבון. מי שעט על המציאה הם דווקא פקידי המס: מכירת חשמל היא הכנסה חייבת, ולכן על המנוי המסכן להירשם כעוסק מורשה, להוציא חשבוניות כחוק, לשלם מע"מ וכמובן מס הכנסה. וכל זה כדי לחסוך כמה מאות שקלים לחודש ועל הדרך לשמור גם על הסביבה. לאחר מאמצים רבים פטרה רשות המסים את הצרכנים מחשבוניות המע"מ, ובחודשים האחרונים אמור להגיע גם הפטור ממס הכנסה. בינתיים, תקועים.

הרוח היא המקור העיקרי ל"חשמל ירוק" באירופה, אולם תוכנית לפיתוח טורבינות רוח בישראל תקועה בוועדות התכנון, בגלל חובבי טבע הטוענים שהן עלולות לפגוע בציפורים נודדות. ואילו ההחלטה לייצר יותר חשמל באמצעות מערכות מסחריות של קולטים פוטו וולטאים, הממירים אנרגיית שמש לחשמל, מתעכבת בגלל מחדל ניהולי שגרתי: הקמת המערכות מותנית במכסות שקובעת רשות החשמל, הממונה על ניהול משק החשמל.

במשך שנים הזניחה הרשות את קידום האנרגיות הנקיות מסיבות שונות. בשנה שעברה הודיע משרד האנרגיה על פתיחת מכסות חדשות בהיקף של 1,000 מגה וואט לאנרגיה מתחדשת. אולם לרשות החשמל אין יו"ר שיכול לאשר ולקבוע את התעריפים שתשלם חברת החשמל למפיקים. בסוף השנה שעברה פיטרו ראש הממשלה ושר האנרגיה את יו"ר הרשות אורית פרקש־הכהן, ועדיין לא הצליחו למנות יו"ר חדש.

המחדלים אינם נוגעים רק למשרדי האוצר והאנרגיה. משרד השיכון לא טרח לאמץ ולחייב את הקבלנים בתקני בנייה מתקדמים הקיימים במערב כבר עשרות שנים, ושיישומם חוסך עשרות אחוזים מצריכת האנרגיה הביתית לחימום ומיזוג; ואילו מחדל רב שנים של משרד התחבורה ניוון את מערכות התחבורה הציבורית, אף על פי שכלי הרכב הם גורם הזיהום המרכזי בערים. בדיקה שערכתי לאחרונה מעלה חשש שהמשרד אינו עוקב ואינו מקיים את החלטות הממשלה שהתקבלו לאחרונה לצמצום הזיהום מכלי רכב.

ההחלטה שקיבלה הממשלה אינה מטפלת במרבית הבעיות הסבוכות, אלא קובעת צוותים וסמכויות האמורים להציע דרכים לפתרונן. מרבית ההחלטות יישארו על הנייר בלבד. אבל במשרד להגנת הסביבה סבורים שאם רק יצליח משרד האנרגיה לאשר את מכסות הייצור החדשות לחשמל ירוק, יש סיכוי להגיע לפחות לאחד היעדים שנקבעו: ייצור %10 מהחשמל בישראל מאנרגיית שמש בתוך ארבע שנים.

תיקון טעות

שר האוצר משה כחלון מחדש את מסורת ההתקוטטויות של קודמיו עם בנק ישראל. זה התחיל במאבק על התחרות בבנקאות והפיקוח על ענף הפיננסים והתגלגל לרמות אישיות. בכנס לשכת עורכי הדין שהתקיים בשבוע שעבר באילת הרחיב כחלון את המחלוקת בהתייחסו לתקציב המדינה ל־2015: "ובנק ישראל בא ואמר: 'שר האוצר לא יצליח להעביר תקציב בלי 8 מיליארד שקל מסים'. אני כמעט האמנתי… ואז אני מקבל החלטה לא להעלות מסים. ואז אני חוטף: 'הגירעון יעלה ל־%3.4!'. לא העליתי מסים. הורדתי ב־7 מיליארד שקל מסים. הנגידה טעתה ב־15 מיליארד!".

הנגידה קרנית פלוג למודת קרבות, אולם גם יריביה אינם מפקפקים במומחיותה. מי שמכירים אותה אומרים שבבוא היום, מן הסתם במסגרת הרצאה למדנית על מצב המשק, היא תשיב בדרכה השקטה גם להתקפתו של כחלון: היא תסביר שלא הייתה טעות בהערכות בנק ישראל, ושבתקציב היה חור שהיה צריך למלא. במקום להעלות מסים, בחר כחלון בצעד החביב יותר על פוליטיקאים המשוועים לאהדת הבוחרים: העלאת הגירעון ב־%0.9 מהתוצר. במילים אחרות, רוב הגירעון נסגר על ידי הלוואות במקום באמצעות הגדלת ההכנסות. פערים נוספים נסגרו באמצעות הצגה יצירתית של החשבונות הלאומיים, כמו חישוב הכנסות משוערות ממכירת הקרקעות שהתפנו בעקבות פינוי בסיסי צה"ל, הכנסות גבוהות מהצפוי מייצוא ושחיקת ערך החוב בגלל אינפלציה שלילית.

בינתיים מראה ה"נומרטור", מערכת המעדכנת אוטומטית את ההכנסות וההוצאות הממשלתיות, שכחלון יצטרך לכסות בתקציב הבא גירעון של 7 מיליארד שקל לפחות.

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.

דילוג לתוכן