|
באחד מימי הקיץ החמים של שנת 1980, ניצבה שורה של צעירים בני 18 בחזיתו של מבנה בטון מכוער בבסיס הקליטה והמיון של צה״ל בתל השומר. שני צעירים, שמעולם לא נפגשו קודם לכן, עמדו זה לצד זה. את חמש השנים הבאות העבירו כשותפים לצוות בסיירת מטכ״ל. 25 שנה מאוחר יותר הצטלבו דרכיהם, כשישי דוידי מייסדה של פימי, קרן הפרייבט אקוויטי המצליחה, הזמין את חברו לנשק גילון בק להצטרף להנהלת הקרן.
דוידי אינו דוגמה בודדת ליוצא יחידה מובחרת שגמע בהצלחה רבה את המעבר מהמערכת הצבאית לעולם העסקים באזרחות. בראש עשרה ארגונים ישראליים מובילים בתחומם (שקרן פימי היא אחת מהם), עומדים בוגרי יחידות מיוחדות. עשרה אנשים אלה ממונים באופן ישיר על העסקתם של כ־65 אלף עובדים, המהווים כ־1.5% מכלל 3.2 מיליון השכירים במשק הישראלי.
לדירוג המלא: המיליונרים בוגרי היחידות המובחרות – לחצו כאן
מנכ״ל חברת החשמל אלי גליקמן, פיקד על שייטת 13. אריק שור, מנכ״ל תנובה, קונצרן המזון הגדול בישראל, הוא יוצא סיירת שלדג. כמו דוידי, שירתו גם בועז צפריר מנכ״ל רכבת ישראל, עמרי פדן הבעלים של מקדונלדס ישראל ואילן שילוח, עד לא מזמן הבעלים של מקאן אריקסון, בסיירת מטכ״ל.
קובי ריכטר, טייס בעברו, ייסד את מדינול, חברה שהיא אחד מסיפורי ההצלחה הבולטים של תעשיית ההייטק המקומית. גיל שוויד בוגר 8200, ייסד את חברת אבטחת המידע צ׳ק פוינט. גליה מאור, מנכ״לית בנק לאומי עד לא מזמן, שירתה בממר״ם, וגם מוטי גוטמן מנכ״ל מטריקס, חברת טכנולוגיית המידע הנחשבת, הוא יוצא יחידת המחשבים.
לקבלת כל העדכונים, החדשות והדירוגים – עשו לנו לייק בפייסבוק
בעוד התרומה של בוגרי היחידות המובחרות וההקרבה של לוחמי יחידות העילית בפרט, ידועה ומוערכת, נשאלת השאלה: האם ייתכן שהם עצמם גם נתרמים חזרה? האם שירות צבאי ביחידות הללו מעניק להם כלים מיוחדים, או מהווה קרקע פוריה לצמיחה כמנהל או יזם באזרחות? ואם נלך צעד אחד רחוק יותר – האם יש יחידה צה״לית שהיא המקפצה הטובה ביותר להתברגות בעולם העסקי?
תורמים וגם נתרמים. ישי דוידי מקרן פימי | צילום: יונתן בלום
דורכים על גופות, אם צריך
"זה נחמד, אולי אפילו קצת רומנטי, להשליך את ההישגים יוצאי הדופן של פימי על העובדה ששלושה מתוך שישה שותפים שמנהלים אותה הם יוצאי סיירת מטכ״ל״, אומר איש עסקים, בעצמו קצין (במיל׳) ביחידה מובחרת, המכיר את דוידי וצוותו וביקש שלא להיחשף. "אבל המציאות הרבה פחות זוהרת. הם מצליחים כי הם עובדים סביב השעון. הם נצמדים לנוהלי עבודה ולמודלים שמוכיחים את עצמם. הם נחושים להצליח בכל משימה שהם נוטלים על עצמם ויורדים לרזולוציות הקטנות ביותר. האם זו התנהלות אופיינית לסיירת מטכ״ל? בהחלט. אבל גם להרבה יחידות אחרות״.
ובכל זאת, לטענת הפסיכולוג אל״מ (במיל׳) גדי אמיר, לשעבר פסיכולוג ראשי של צה״ל וכיום מנכ״ל משותף של חברת אורגד יעדים, אפשר למצוא קווים לדמותם של בוגרי היחידות המובחרות השונות, אשר מהן יוצאים אנשי עסקים מסוגים שונים.
לדבריו, חלק מהיחידות המובחרות בונות בסיס טוב לניהול. "שירות בחיל האוויר או בחיל הים מקנה לך כישורים בתחומי התרבות הארגונית והניהול המערכתי. טייסים, למשל, רגילים לעבוד בתרבות שבה תהליכי הניהול והארגון הם מוסדיים. יש סדר. יש הגדרה ברורה של תפקידים, של מבנה ארגוני, של נהלים ושל ביצוע. בסיירות לעומת זאת, התרבות היא אישית ופחות מוסדית. כלומר, זה לא שאין שם תרבות ארגונית, אבל התרבות ביחידות הללו מבוססת יותר על היצירתיות של האנשים. היא מבוססת על מה שאנו מכנים ‘היוזמה והיצירתיות׳ ופחות על מה שמכונה ‘קשרים ארגוניים׳״.
"בוגרי סיירת מטכ"ל הם לא אנשי מערכת" | צילום: רויטרס
מסיבה זאת, הוא מסביר, מתברגים הרבה יותר יוצאי חיל האוויר, יוצאי חיל הים ויוצאי אט״ל (אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה) בתפקידי ניהול בכירים, מאשר בוגרי יחידות מיוחדות כמו מטכ״ל ושלדג. "הם אנשי ארגון וניהול, הם יודעים איך לנהל מערכת״, הוא מסביר.
גם שייטת 13 היא חלק מהתרבות הארגונית של חיל הים, ולכן מתאפיינת בתפיסה מוסדית־מערכתית: "ככל שיחידה היא יותר טכנולוגיסטית היא נוטה יותר לעבוד על פי כללים ועקרונות ארגוניים״, אומר אמיר. "השייטת שייכת גם למוד היצירתי היזמי וגם למוד המוסדי ארגוני בגלל שהם גם נמצאים במקום של הסיירת שמאפיינת אותה יצירתיות ויוזמה ולקיחת סיכונים, וגם נמצאים בתרבות ארגונית שהיא מוסדית וכל מה שקשור לעניין״.
לאנשי חיל האוויר יתרון נוסף במרוץ לצמרת, אומר אמיר, הנוגע לתחום החשיבה המערכתית: "לאנשי חיל האוויר יש את היכולת ליצור שיתופי פעולה בין ממשקים קריטיים בתוך הארגון ומחוצה לו ואת היכולת לתכנן אסטרטגיה ברמה ארגונית. היא אמנם לא תהיה הנועזת ביותר או היצירתית ביותר, אך היא תתאים לדרג האסטרטגי״.
אם לתמצת את ההבדל בין טייסים לאנשי מטכ״ל, אומר אמיר כי "טייסים הם תוצר של תרבות מסודרת שאינה מקבלת אלתורים או חריגה מנהלים. ההתמחות שלהם היא לגלות יצירתיות בתוך המסגרת. בסיירת מטכ״ל, שגם בה כמובן יש תרבות ניהולית, משמעת ונהלים, מלמדים אותך שכאשר אתה יוצא למשימה, אתה לבדך מול המשימה ואתה צריך בסופו של דבר להביא את ‘הקרקפת׳. איך אתה עושה את זה, זאת כבר הבחירה שלך״.
אבל אם זה המצב, מדוע דווקא אנשי סיירת מטכ״ל כמו ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון אהוד ברק והמשנה לראש הממשלה בוגי יעלון הם שמנהלים את הארגון הגדול בארץ: המדינה? "רבים מקרב בוגרי מטכ״ל, כמו נתניהו וברק, הם אנשים מבריקים ונחושים שלא יתנו לדבר לעצור בעדם. עם זאת, הם לא אנשי מערכת. הם אנשים מאוד אינדבידואליסטים ומאוד נרקיסיסטים. מה שמאפשר להם להגיע לפסגות זו המשימתיות הבלתי מתפשרת שלהם. מאידך, הם לא יהססו לדרוך על גופות בדרך למטרה. מי שמנהל מערכת ארגונית חייב להיות שחקן קבוצתי״, קובע אמיר.
ב־8200 לא מתמסדים
ברק וכריזמה הם רק חלק מנקודות החוזק של אנשי סיירת מטכ״ל, המובילות רבים מהם לפעול באופן עצמאי. "מדובר בפרויקטורים מצוינים הניחנים בנחישות ובדבקות מטרה שאין שני להם״, אומר אמיר. "כאשר הם מציבים לעצמם מטרה, הם ידאגו שהיא תהיה ממוקדת, שתיתחם בלוחות זמנים. הם מצוינים בלקחת אנשים ולומר להם ‘אחריי׳, ואנשים ילכו אחריהם. הבעיה היא כשהמשימה רחוקה יותר בדרג המערכתי, מופשטת יותר – כאן הם הולכים לאיבוד״.
תכונה נוספת המאפיינת את אנשי סיירת מטכ״ל, שיכולה אף היא לסייע להם בתחום העסקי היא יצירתיות. "מטכ״ליסטים הם אנשים מאוד יצירתיים. אבל מדובר ביצירתיות שהיא מצוינת בתחום המבצעי. כאשר הם מנסים ליישם אותה בתחומים אזרחיים, זה לא תמיד עובד״.
לדברי הפסיכולוג הראשי לשעבר של צה״ל, אם יש מישהו שמגלם את תמהיל הניהול האולטימטיבי, הרי שזה מנכ״ל תנובה, אריק שור, ששאב בעת שירותו בצה״ל משני העולמות: "מאחר ששלדג היא יחידת קומנדו הכפופה לחיל האוויר, זכה שור לרכוש גם תרבות ניהול של חיל האוויר וגם כישורים ייחודיים ותרבות של לוחם קומנדו״. על ישי דוידי הוא אומר, כי הוא דוגמה מצוינת לאיש סיירת מטכ״ל "שהשכיל לזהות ולהפנים את הנקודות החזקות שלו ולחזק את נקודות התורפה שלו באמצעות אנשים מצוינים אחרים״.
"תמהיל הניהול האולטימטיבי". מנכ"ל תנובה אריק שור | צילום: יונתן בלום
בכל הנוגע לאנשי 8200, טוען אמיר, כי מדובר ביזמים "מבריקים, אך בעלי כישורי ארגון וניהול נמוכים״. לדבריו, הם קרובים יותר ברמת הכישורים שלהם לאנשי מטכ״ל, מאשר לאנשי חיל האוויר "כי הם יצירתיים מאוד וטכנולוגיסטיים מאוד. הם מצוינים בחדשנות ובהמצאת דברים, אבל חלשים למדי בהסתכלות על המערכת השלמה״.
אמיר אינו מופתע מהיקף הסטארט־אפים שמייצרים בוגרי היחידה. הוא גם אינו מופתע מכך שהם ממהרים אל האקזיטים. "חשוב להבין שאנשי 8200 ניחנים בשתי יכולות מרכזיות: יכולת טכנולוגית שמאפשרת להם להקים חברת הייטק, ויכולת להבין שהם מנהלים קטנים מאוד, שחייבים להקיף עצמם באנשי ניהול. זאת הסיבה שבגינה במקרים רבים האקזיט נעשה בדיוק בשלב בו הסטארט־אפ צריך להתמסד ארגונית. הם לא אוהבים להגיע אל השלב הזה. הם מפתחים משהו מדהים ומוכרים אותו״.
על מקרים כמו חברת צ׳ק פוינט וחברות אחרות שעברו בהצלחה את שלב המיסוד אומר אמיר: "אנשי 8200 שמצליחים בתפקידים בכירים, או כאלה שהקימו את הארגון, מקיפים עצמם באנשים מקצוענים, או עושים אקזיט ולא מגיעים לשלב הארגוני. מי שבכל זאת ממשיך לשלב הארגוני, סביר להניח שהיו לו כישורים ארגוניים מעולים כבר בעת השירות ביחידה, זה המקרה של מפקד 8200 לשעבר פנחס בוכריס ששימש לאחר מכן כמנכ״ל משרד הביטחון, או יצחק תורג׳מן שלאחר הפיקוד על היחידה עבר לנהל את קרן רש״י״.
בשורה התחתונה, הסבירות הגבוהה היא שיוצאי 8200 ירוצו להקים סטארט־אפים בעוד יוצאי חיל האוויר יתברגו בתפקידי ניהול מרשימים. ולמרות זאת, על מפת העסקים המקומית אפשר לראות לא מעט בוגרי יחידות עילית שהתברגו לא בדיוק בנישה המצופה, או שפעלו בתוכה באופן שונה מאחרים. בחינה של המאפיינים הבולטים של כל יחידה בהשוואה לכוכבים שייצרה, מגלה דווקא כי המצליחנים הגדולים באמת יהיו לרוב היוצאים מן הכלל המעידים על הכלל.
|
|
