מה סוד ההצלחה של Y Combinator, מאיץ הסטארטאפים המצליח בעולם?

במסגרת הפאנל שהנחה יניב פלדמן, הסביר האריס כי לפני 10 שנים טרבור בלקוול, פול גרהם, ג'סיקה ליווינגסטון ורוברט טאפן מוריס החליטו שהם רוצים להתחיל להשקיע בסטארטאפים, אבל הם לא ממש ידעו איך לעשות את זה. לבסוף הם החליטו שבמקום להשקיע בחברה אחת כל פעם, הם יפתחו מודל השקעה אחר – לפיו ישקיעו במספר רב של סטארטאפים במקביל. בשנה הראשונה להקמת התוכנית השקיעה YC ב-8 סטארטאפים, בהם Reddit. מאז, המודל שלהם לא ממש השתנה. ״אנחנו עדיין נותנים לחברות סכום השקעה יחסית נמוך בתמורה לאחוז קבוע בחברה״ (120,000 דולר עבור 7%).

מודל עסקי מזעזע, לא?

האריס מודה שהמודל העסקי של אקסלרטור הוא נוראי (או במילותיו המדויקות – it's a terrible׳ ׳business model), אבל YC ׳בורכה׳ ב-4 מייסדים עם כסף. ״האנשים שהקימו את YC – יש להם כסף. אבל הם גם לא ממש חשבו על זה כעל עסק. אם הם היו מתחילים במחשבה להקים את הקרן שתבנה את Twitch ו-Airbnb, זה היה משהו אחר. להיפך, הם רוצים למשוך סטארטאפים קטנים ומאוד שאפתנים. מדובר בעצם ב-׳happy accident׳. המודל מבוסס על כך שמשקיעים קצת כסף, ואז אחרי 10 שנים מקבלים משהו״. בהתחלה המודל העסקי התבסס על השקעות של המייסדים, לאחר מכן הם גייסו כסף ממשקיעים (בעיקר סקויה) ולאחרונה הם גייסו קרן גדולה כדי לבצע השקעות משמעותיות.

אז איך מתקבלים?

״מה שאנחנו מחפשים זה צוות שאנו מאמינים שהשילוב של המייסד והרעיון יחד יכולים להוביל לחברה של מולטי מיליון דולר. כל מוצר דורש תכונות אופי אחרות, כך שיש עסקים שנחפש אחר יזם סופר אגרסיבי ומכירתי, אבל יש מוצרים שזה פשוט לא מתאים להם. בסופו של דבר כמעט בכל התרחישים אנחנו רוצים לראות מהנדסים בצוות. אנחנו רוצים לראות מיקס של חברי קבוצה שיכולים להתעמת עם הבעיה שהם מנסים לפתור. כמו כן, כמובן שהם לא צריכים שיהיו להם את כל התשובות, אבל כן שיהיו להם תרחישים לפתרונות הגיוניים, לפחות שנוכל לנסות ולשרטט את הדרך כדי להגיע לחברה רווחית״.

ממחקר שאנחנו (גיקטיים) ביצענו, חברה שהשתתפה ב-YC מגדילה את סיכויה להצליח ב-31%, בין אם מדובר ברווחיות, אקזיט או הנפקה. נשאלת השאלה האם המצב הזה נובע מכך שהחבר׳ה באקסלרטור פשוט יודעים לבחור ולסנן טוב יותר, או שסטארטאפים שהשתתפו ב-YC יוצאים משם עם מעין חותמת, בקרת איכות, שבאופן אוטומטי מעניקה לקרנות או גופים אחרים את האמונה בהם. בקיצור – האם זה המוניטין של YC שעוזר לחברות האלו להצליח?

חברה שהשתתפה ב-YC מגדילה את סיכויה להצליח ב-31% | צילום: fotolia

האריס השיב שהוא אוהב לחשוב שחברות שהם משקיעים בהם, יצליחו גם בלעדיהם. אולי בקצב אחר, אבל הן עדיין יצליחו. ״אני חושב שהמותג יכול לעזור לחברות לגייס כסף, אבל אני לא חושב שזה מעיד על הצלחה. כלומר זה אמנם פותח להם דלתות, אבל בסופו של יום, הדבר הגדול יותר שקורה הוא שהם נכנסים לרשת מקושרת היטב ומקבלים דחיפה. בסך הכל המייסדים הם אלו שבאים עם הרעיונות הטובים ביותר. מה שאנחנו מנסים לעשות זה להתמודד עם בעיות על ידי הידע שגיבשנו אחרי שליווינו מאות חברות״.

אחד הדברים שאנשים אומרים בעיקר בשנתיים האחרונות זה ש-YC הובילה להערכות המוגזמות של סטארטאפים, וכי אלו מוערכים בשוויים גבוהים בהרבה מהערך האמיתי שלהם. לטענת האריס מדובר בשוק חופשי, כלומר יש משקיעים שמוכנים לשים את הסכומים הללו, הם אלו שדוחפים להשקיע יותר. הוא הוסיף ואמר כי השותפים ב-YC דווקא מעודדים חברות לגייס סכומים נמוכים בסביבות ה-5 מיליון דולר, שזה עדיין הרבה, אבל לא כל כך גבוה.

סוגיה נוספת שעלתה אמש בדיון עסקה במיקום של YC – סן פרנסיסקו. נשאלת השאלה מה אם לקחת את ׳הרוח׳ של YC מחוץ לגבולות אלו? האריס הסביר שעוד בימים בהם עבד על הסטארטאפ שלו במסגרת האקסלרטור, הייתה שם אנרגיה שפשוט לא ניתן להסביר. כמובן שהם יודעים שיש לא מעט מייסדים ורעיונות מרתקים ברחבי העולם, וכבר הרבה זמן שהם ׳חוקרים׳ איזורים מחוץ לסיליקון וואלי. הוא מדגיש ואומר שממש לא מדובר ׳בגרסה אמריקאית׳. כלומר, לא כל החברות הגדולות והטובות הן בהכרח אמריקאיות. לא מעט יזמים מגיעים לוואלי והם בעצם מהגרים, מגיעים לתקופה מסוימת (נניח לתוכנית של YC) וחוזרים למדינת הלאום שלהם. ״עד עכשיו, זה היה נשמע הגיוני לסטארטאפיסטים להישאר בוואלי כ-3 חודשים ואז לחזור למדינה שלהם.

ומה לגבי השוק הישראלי? האריס מסכם זאת במשפט ״There are strange strange ideas there״, וזה ממש לא נאמר בטון שלילי.

לכתבה בגיקטיים

עוד בגיקטיים: אחרי 20 שנה: Duke Nukem עושה קמבק וזה נראה מעולה

עוד בגיקטיים: חברת שבבי הוידאו הישראלית Celeno מגייסת 38 מיליון דולר