מוצא האדם מהקוף? מסתבר שאת הפרצוף ירשנו דווקא מהדגים

בואו נודה בזה – די קל לנו לקחת כמובנת מאליה את העובדה שליונקים, עופות, זוחלים ודגים יש פנים, אבל זה לא תמיד זה היה המצב.

ליצורים הראשונים בעלי עמוד השדרה – דגים שחיו לפני מאות מיליוני שנים, לא היה פרצוף. תעלומת התפתחות הפנים מעסיקה את המדענים שנים רבות, וכעת מאובן של דג מסוג רומונדינה ששחה באוקיינוסים לפני 415 מיליון שנה והתגלה לאחרונה בצפון קנדה, שופך מעט אור על החידה. "הפנים הם אחד מהחלקים החשובים ביותר באנטומיה שלנו, ולכן מעניין להבין כיצד הם התפתחו", אומר פר אלברג, מומחה לאבולוציה של בעלי חוליות מאוניברסיטת אופסלה בשוודיה.

באמצעות הרומונדינה, מתארים צוות חוקרים שוודי וצרפתי במאמר שהתפרסם לאחרונה בכתב העת Nature את התפתחותם של הפנים בבעלי חוליות, צעד אחר צעד, כאשר התפתחות הלסת היא המפתח.

גולגולת הרומונדינה | צילום: רויטרס

החוקרים סרקו את המבנה הפנימי של גולגולת הדג באמצעות קרני X אנרגטיות במאיץ החלקיקים האירופי שבצרפת וייצרו שיחזור ווירטואלי תלת מימדי של האנטומיה שלה. הם מצאו כי ברומונדינה, אחד מהדגים הראשונים בעלי הלסת, יש תערובת של תכונות הנמצאות בדגים חסרי לסת ותכונות הקיימות בדגים מפותחים הרבה יותר, בעלי לסת. לראשו של הדג יש מבנה ייחודי עם אזור מוח קדמי קצר מאוד ושפה עליונה מוזרה הנמשכת קדימה אל מול האף.

הרומונדינה היה סוג של דג הנקרא פלקודרם שנכחד לפני 360 מיליון שנה. הוא היה קטן אך אחיו למשפחה, כמו הדנקליאוסטיוס האימתני, היו טורפי על גדולים מכרישים. אלברג מעריך כי הרומונדינה היה באורך של כ-20 סנטימטר, נשא חוד הגנה קטן על גבו והיה בעל לסת ללא שיניים, אך עם פלטות שטוחות לריסוק. חלקו הקדמי היה מכוסה בשריון, בעוד שחלקו האחורי היה גמיש עם סנפירים וזנב דמוי כריש. הוא ניזון מחיות קטנות כמו תולעים וסרטנים.

פני דג. "כמו להתבונן באבותינו הקדמונים" | צילום: shutterstock

באמצעות השוואה ליצורים אחרים, החוקרים קבעו שהמעבר מחוסר לסת לבעלי חוליות בעלי פנים התרחש בשלושה שלבים. בשלב הראשון, אותו מייצג הרומונדינה, התפתחה לסת במקביל להפרדה של נחיר בודד לזוג נחירים שעברו מתחת למוח. לאחר מכן, השפה העליונה הארוכה האופיינית לרומונדינה התקצרה לכדי אף שנשאר בולט מעל הלסת. בשלב השלישי התארכו הפנים ואזור המוח הקדמי, וייצרו את המבנה המוכר לנו היום.

"כאשר מתבוננים ברומונדינה זה כמו להסתכל על עצמך במראה אך במדמות בת 415 מיליון שנה", אומר חוקר נוסף מצוות המדענים. "זה כמו סרט מדע בידיוני. אתה מתבונן במראה אבל זה לא אתה, אלא אב קדמון שלך".