מותה של התעשייה הטכנולוגית האנגלית: למה אין גוגל, אפל או IBM בריטיות?

הסרט עטור השבחים, משחק החיקוי, שמבוסס על הביוגרפיה של המתמטיקאי אלן טיורינג, מציג את דמותו של הגאון הבריטי ששינה את עולם הטכנולוגיה ופתח את עידן המחשב. טיורינג לא רק המציא את המחשב המודרני, אלא גם עזר לנצח את מלחמת העולם השנייה כאשר פיצח את צופן האניגמה הגרמני והיה חלוץ בתחום האינטליגנציה המלאכותית.
אפילו היום, זה בלתי אפשרי לקיים דיון רציני אודות טכנולוגיות מידע, מבלי לדבר על "מכונת טיורינג", "מבחן טיורינג" או כל קונספט אחר שהוא המציא. קשה להעלות על הדעת דמות שהיתה לה שפעה גדולה יותר על תחום טכנולוגיות המידע מאשר טיורינג.

זה מסקרן אם כך, שבריטניה מולדתו, מציגה ביצועים דלים כל כך בתחום שטיורינג עזר ליצור. אין אפל בריטי או גוגל בריטי או אפילו IBM בריטי. למעשה אף אחת מהחברות הגדולות במדינה היא לא חברת מחשבים. התחקות אחר הסיבות לכך מהווה יותר מאשר סקרנות היסטורית – היא מציעה שיעור חשוב כיצד יש לעודד טכנולוגיה וחידושים.

לידתו של המחשוב המודרני

על מנת להבין מה עשה טיורינג, יש להבין קודם כל את ההקשר בו הוא פעל. המתמטיקה של תחילת המאה ה-20 היתה תחום במבוכה גדולה. היסודות הלוגיים שלה היו תחת התקפה מצד מתמטיקאים מובילים כמו קנטור, פרגה וראסל, ואף אחד לא ידע בוודאות לאן הדברים הולכים.

הבעיה היתה שזה הפך להיות לא ברור האם אפשרי עבור מערכת לוגית להיות "שלמה", קונסיסטנטית וניתן לחישוב. במילים אחרות, אנחנו מצפים מהמתמטיקה שתענה על שאלות ואם היא לא מסוגלת לעשות זאת באופן אמין, אנחנו בבעיה. למעשה, התגלה חור ענקי במרכזו של הבסיס הלוגי שלה.


בנדיקט קמברבאץ' מגלם את דמותו של טיורינג | צילום: מתוך הסרט משחק החיקוי

בניסיון להתמודד עם המשבר, הציג דיוויד הילברט, בכיר המתמטיקאים באותה התקופה, לקהילה המתמטית, סט של בעיות שיש לפתור. ב-1931, קצת יותר מעשור לאחר מכן, קיבל הליברט את התשובות הראשונות, אם כי לא את אלה להן פילל.

לוגיקו אוסטרי צעיר בשם קורט גדל, הוכיח צמד משפטים מתמטיים שהראו כי מערכת יכולה להיות שלמה או קונסיסטנטית, אך לא גם וגם. המשמעות היתה הרסנית: המתמטיקה כפי שהכרנו אותה עד אז, מתה לנצח. באופן אירוני, זו גם היתה התובנה שהפכה את המחשוב לאפשרי.

מכונות טיורינג וקודים שלא ניתנים לפיצוח

אלן טיורינג היה עדיין סטודנט כאשר גדל פרסם את המשפטים שלו, והוא היה מוקסם מעבודתו. הוא הבין שיוכל להשתמש במתודות של גדל, שנקרו "מיספור גדל", על מנת לפתור את בעיית החישוביות שעסקה בשאלה אילו בעיות מתמטיות ניתנות לפתרון בדרכים פשוטות. זה היה השיג יוצא מן הכלל ששם את טיורינג בשורה הראשונה עם המתמטיקאים הגדולים ביותר.

אך מה שחשוב עבור הסיפור שלנו, הוא ניסוי מחשבתי שהגה ועזר לו לחשוב על הביעה. הוא דמיין מכונה שבנויה מלא יותר מאשר סרט ארוך מחולק למקטעים, ראש שמסוגל לקרוא ולכתוב על הסרט הזה ומכשיר שיכול לשנות את הפונקציה אותה מבצע הראש. טיורינג הראה שמכונה כזאת יכולה לחשב כל "מספר חשיב".

באופן עקרוני, מה שטיורינג יצר במחשבתו היה מחשב אוניברסלי. באותה תקופה כבר היו מכונות חישוב, אך הן עוצבו כדי לבצע משימות ספציפיות בלבד. המכונה הזו, לעומת זאת, היתה יכולה לחשב כל דבר, בדומה למחשבים של ימינו.

זה היה קו המחשבה שהוביל לפיצוח האניגמה הגרמנית ולפיתוח ה-Colossus, המחשב הדיגיטלי הראשון בעולם. יחד עם זאת, בשל אופיו הרגיש, ווינסטון צ'ר'ציל הורה להרוס אותו לאחר סיום המלחמה.

המחשבים הראשונים

רוב האנשים לא שמעו מעולם על ה-Colossus, ולמשך זמן רב ה-ENIAC שפותח באוניברסיטת פנסילבניה, נחשב כמחשב הדיגיטלי הראשון. אך למען האמת, אף לא אחד מהם מזכיר את המחשבים שלנו כיום. הכבוד הזה מגיע למכונת ה-IAS שפותחה על ידי ג'ון וון ניומן בפרינסטון.

מה שניומן הגה ומכונה היום "ארכיטקטורת וון ניומן", היה מחשב עם יחידות אחסון נפרדות, לוגיקה מתמטית ומערכת שליטה. כאשר סודר בצורה כזאת, המחשב היה יכול לשמור תוכנות, לבצע משימות ספציפיות, ואז להחליף לתוכנות אחרות ולבצע משימות שונות.


מחשב ה-Colossus בפעולה | צילום: מתוך ויקיפדיה

אספקט מעניין נוסף של מכונת ה-IAS הוא שבבסיסה היא היתה טכנולוגיית קוד פתוח. על אף שפותחה על ידי הממשל האמריקאי על מנת לבצע חישובים לצורך פיתוח פצצת המימן, נעשה בה גם שימוש לצרכים אזרחיים והעיצוב שלה הועתק באופן נרחב. ניומן בעצמו ייעץ לחברות כמו ג'נרל אלקטירק, IBM ועוד.

טיורינג המשיך לעבוד על מחשבים ולמעשה שיפר את העיצוב של ניומן עם "מנוע החישוב האוטומטי" שלו, שפיתח במעבדת הפיסיקה הלאומיות של אנגליה. יחד עם זאת, הפיתוח המסחרי הושהה בשל שיקולי סודיות, העדר תקצוב וכן התאבדותו של טיורינג לאחר שנעצר בשל היותו הומוסקסואל.

עלייתו (ונפילתו?) של המעמד היצירתי

כשאנחנו חושבים על התפתחות טכנולוגית, אנחנו בדרך כלל חושבים על מעבדות וחלוקים לבנים. לכן, כאשר ממשלות רוצות לעודד טכנולוגיה, הן בונות פארקי תעשייה רחבי ידיים, בהם אנשים כישרוניים יכולים עבוד בשלווה ולהגות את הדבר הגדול הבא.

אך בספרו "עליית המעמד היצירתי", מציע חוקר התיאוריות הכלכליות והחברתיות, ריצ'רד פלורידה, צורת הסתכלות שונה. אלה הן לא מעבדות מפוארות שיוצרות פריצות דרך, אלא טכנולוגיה, כישרון וסובלנות. למעשה, גלריות אומנות, בתי קפה וסצנה חברתית משגשגת, חשובות באותה מידה כמו תקציבים גדולים ומתקנים משוכללים.

הסיפור של אלן טיורינג הוא דוגמה לכך. ארה"ב עם החברה הסובלנית יותר שלה, ואורח החיים החופשי, היתה מסוגלת למשוך מהגרים כישרוניים כמו ניומן ורבים אחרים. תמיכה ממשלתית במחקר בסיסי הובילה, על אף שבאופן לא ישיר, לסצינת ההיפים בסן פרנסיסקו, לא פחות משהובילה ליצירתו של עמק הסיליקון. המדיניות הבריטית מצד שני, הרגה את התעשייה הטכנולוגית שלה – ובמקרה של טיורינג, ממש באופן ממשי.

ובכל זאת, העבר הוא לא בהכרח הפרק האחרון. על אף שארה"ב נמצאת כיום בפסגת העולם מבחינה טכנולוגית, המתקפות על ההגירה, הסובלנות וההשקעה במחקר הבסיסי, הולכות ומתרבות. אז במקרה של אלן טיורינג, כדאי שנזכור לא רק על מה עשה בחייו, אלא גם על מה הוא מת.

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.

דילוג לתוכן