|
מדעני מוח אומרים שהמוח האנושי מסוגל לאחסן פי עשרה יותר מידע ממה שחשבו עד היום. הם חישבו את הקיבולת שלו בכך שמדדו קשרים בין תאי מוח, ואחר כך תרגמו את המספר הזה לבייטים, שהם יחידות המידה לזיכרון ממוחשב. בייט אחד מורכב מ-8 ביטים (שכל אחד מהם שווה ל-0 או ל-1) והמוח האנושי מסוגל לאחסן למעלה מ-קודריליון (1 שלאחריו 15 אפסים) בייטים של מידע – מה שמכונה "פטה בייט".
טרי סנג'ווסקי ממכון Salk למדעים ביולוגיים ב-La Jolla, קליפורניה, הוא אחד מהמחברים הבכירים של המחקר. בהודעה לעיתונות הוא אמר: "המדידות החדשות שלנו על קיבולת הזיכרון של המוח מעלות את ההערכות השמרניות פי 10, לכדי רמה של פטה בייט – 'אותו מגרש' של נפח זיכרון כמו רשת האינטרנט העולמית (WWW)".
לאחר שחקרו קוביה קטנה של רקמת מוח של חולדה מתחת למיקרוסקופ אלקטרוני, המדענים יצרו שיחזור תלת ממדי של מרכז הלמידה והזיכרון שלה, ההיפוקמפוס, שכלל גם את החיבורים בין הנוירונים (תאי המוח). כל נוירון מזכיר עץ גבוה, שלו מספר רב של ענפים, הם "הדנדריטים", המובילים לתא מטען ארוך – ה"אקסון". מידע – בתצורה של אותות אלקטרוניים – מועבר מדנדריט של נוירון אחד, לאקסון של תא אחר, דרך צומת כימי שנקרא "סינפסה".
Fotolia :המוח האנושי מסוגל להכיל יותר מידע מרשת האינטרנט העולמית | צילום
לכל נוירון יש אלפי סינפסות, וכמות המידע שמוח מאחסן בתוכו נקבעת באופן חלקי על ידי חוזק הקשר בין הנוירונים. חוזק זה מושפע מגודלן של הסינפסות. באופן מסורתי, המדע העריך שסינפסות באות בשלושה גדלים אפשריים – קטן, בינוני וגדול – אבל היום נראה שיש הרבה יותר מזה. זה בגלל שלנוירונים יש מעיין קוצים דמויי זרדים על הענפים שלהם (כלומר, הדנדריטים שלהם), המאפשרים לתאים לייצר קשרים סינופטיים מרובים.
המדענים הללו זיהו 26 גדלים שונים של קוצים כאלו, מה שהעלה את קיבולת הזיכרון המוערכת במוח ל-4.7 בייט מידע בכל סינפסה. תכפילו את המספר הזה בטריליוני הסינפסות שישנן במוח האנושי ותגיעו למספר שעוקף בהרבה את ההערכות הישנות.
מוח של אדם מבוגר מייצר רק כ-20 ואט חשמל, כמו בנורה חשמל עמומה. באמצעות חיקוי של הקשרים הביולוגיים, מהנדסים יהיו אולי מסוגלים בעתיד לתכנן מחשבים יותר חזקים שייצרכו אנרגיה באופן יעיל יותר. אולי למכונות כאלו יהיה אפילו די זיכרון כדי לאחסן את כל המידע שנמצא היום ברשת.
צפו: כיצד פועלות הסינפסות?
|
