מזרח ומערב: כיצד הולך ומתהדק הקשר הסיני-ישראלי בהייטק?

כעת שני אומות הסטארט-אפים האלה מתקרבים אחד לשני בעולם החדשנות הטכנולוגית והון הסיכון, ומאיצים את הפוטנציאל לפריצות דרך בשוק.

השקעות סיניות מציפות את קרנות הון הסיכון של ישראל ואת חברות ההייטק בארץ. השנה, מימון הייטק בגובה 500 מיליון דולר והון סיכון בגובה 750 מיליון דולר יכללו לפחות משקיע סיני אחד, מעריך מרכז המחקר IVC. הוא מוסיף כי 80 חברות ישראליות ו-11 קרנות הון סיכון גייסו כסף ממקורות סיניים, בעיקר מאז שנת 2011. הטרנד הזה הולך להתגבר בוודאות. ההסכמים הסינים-ישראליים הסתכמו ב-300 מיליון דולר ב-2014, הרבה יותר מ-50 מיליון דולר ב-2013, לפי משרד הכלכלה בארץ.

חברות סיניות סורקות את הארץ בחיפוש אחר טכנולוגיה מובילה שיכולה להשלים את התחזקות המדינה האסייתית כלאום חדשני עולה. זה מקביל לציד על ידי ענקי עמק הסיליקון עבור הדבר החדש הבא.

חברות ישראליות לוטשות עיניים לעבר סין כדי לחפש הזדמנויות להתרחב בשוק. שתי המדינות ממנפות את הידע המדעי והמחקרי שלהן, וחוברות יחד כדי להעצים את ההתקדמות בדוק הבא של הטכנולוגיה. סין צפויה בקרוב לעקוף את ארה"ב כשותפה הגדולה ביותר של ישראל במספר הפרויקטים בפיתוח שזוכים לתמיכה על ידי המדינה, אומר אבי לובטון, מנהל איזור אסיה במרכז התעשייה הישראלי למחקר ופיתוח.

יחד עם זאת, דאגות לגבי הגנת פרטיות המידע יצוצו במעוזי הביוטק, הגנת הסייבר והתוכנה הישראליים. אם יעריכו בארץ מספיק את החוויה שעבר עמק הסיליקון עם הסינים, העלייה בהשקעות חוצות גבולות בין ישראל וסין תוכל להוות יתרון הדדי. מייסדים של סטארט-אפים טכנולוגיים בעמק, אשר לאחרונה השקיעו בהם מובילי הייטק בסין, אומרים כי העסקים שלהם מתקדמים מהר יותר עם הון סיני, יחד עם תצוגות ושיתופי פעולה – וכך הגישה שלהם לשווקים הסיניים קלה יותר. מהצד השני, ראשי ענקיות ההייטק בסין שיישמו מחקר ופיתוח, פיתוח עסקי ומשרדי מכירות בעמק – מרוויחים על ידי למידה גדולה יותר של תרבות בה זה בסדר להיכשל, ואז לקום ולנסות שוב. הם מקבלים חלון לכמה מהמצאות הטכנולוגיה הכי ראשוניות, כאשר עמק הסיליקון עדיין שולט כמרכז הטכנולוגי המוביל בעולם.

סין מטפסת בסולם החדשנות מהר מאוד. הלאום הזה, שבעבר היה ידוע ככוח תעשייתי זול, מדורג במקום ה-3 (אחרי ארה"ב ויפן) בעולם, עבור יישום פטנטים חדשים, הרבה מעל המקום ה-8 בו היה ב-2006, לפי מידע של WIPO. חברות סיניות גדולות כמו Huawei ו-ZTE הן מובילות בפטנטים.

הצצה לתוך זרם הכסף הסיני ששטף את ישראל בשנים האחרונות בלבד יכולה להעיד המון. חברת הון הסיכון Horizons Ventures של לי קה-שינג, השקיעה ב-291 סטארט-אפים ישראליים, כולל ווייז, ותרמה 130 מיליון דולר לטכניון ב-2013. Ping An Ventures, יחידת הון הסיכון של השירות הפיננסי הסיני הראשי, ביצעה 8 השקעות בסטארט-אפים ישראליים, והשתתפה עם China Broadband Capital Partners במימון בגובה 85 מיליון דולר באיירונסורס. היא גם הייתה שותפה מובילה, עם מימון של 27 מיליון דולר, בפלטפורמת מסחר האונליין הישראלית eToro Group, בסוף 2014.

ההסכמים הישראליים-סיניים עמדו על 300 מיליון שקל ב-2014 | צילום: fotolia

ענקי ההייטק הסיניים לא מתכוונים להישאר בחוץ. מוקדם יותר השנה, עלי באבא ביצעה את ההשקעה הראשונה שלה בארץ, כאשר הזרימה 5 מיליון דולר לסטארט-אפ Visualead. עלי באבא גם השקיעה 10 מיליון דולר בקרן הון הסיכון JVP. אחד מהמנהלים השותפים בה, קובי רוזנגרטן, קידם את הקשר של החברה לסין על ידי חתימת הסכם עם המאיץ הסיני Shengjing 360, אשר השיק תחרות סטארט-אפים עולמית עם פרס בסך מיליון דולר.

ב-15 החודשים האחרונים, ענקית האינטרנט Baidu תמכה בשלושה סטארט-אפים ישראליים: 3 מיליון דולר בחברת Pixellot, יחד עם השקעות בפלטפורמת שיווק התוכן Taboola וחברת תכנת המוזיקה Tonara. בשנה שעברה, Baidu ו-Qihoo 360 השקיעו 194 מיליון דולר בקרן הון הסיכון כרמל. בינתיים, ב-2013, המובילה הטכנולוגית הסינית שיאומי (Xiaomi), השקיעה 11 מיליון דולר ב-Pebble Interfaes, מפתחת טכנולוגיית חישה אנושית.

התאגיד הגדול פוסון הוא משקיע סיני פעיל בתעשיית הביוטק הישראלית. הוא ביצע שתי רכישות בחברות לטכנולוגיה רפואית (אלמה לייזרס עבור 240 מיליון דולר וקנה את היריבה שלה לומניס), נוסף להשקעה של 25 מיליון דולר באורנים מדיקל והוצאת של 30 מיליון דולר כדי להשתלט על חברת אהבה. בנוסף, פוסון ידוע כרוכש של חברת הביטוח הפניקס.

הסכמים כאלה ואחרים מתועדים בספר חדש, "הודו וסין: מדרך המשי לכביש החדשנות המהיר". המחברים, ליונל פרידפלד ופיליפ מטודי, מציינים כי Huawei ו-Haier פתחו מרכזי מחקר ופיתוח בארץ. הם מחכים שעלי באבא, פוסון, שיאומי ו- Baiduילכו בעקבותיהן.

באופן ראוי לציון, גם ישראל וגם סין ראו לאחרונה עלייה חדה בהשקעות הון סיכון בחברות הייטק. בסין, השקעות הון סיכון בסטארט-אפים טכנולוגיים יותר מהכפילו את עצמן, ל-6 מיליון דולר מ-2.8 מיליון דולר ב-2013, לפי מחקר של AVCJ. הנתון של השנה יהיה הרבה יותר גדול, אם לוקחים בחשבון את מספר המימונים של חדי קרן בסין במשך החודשים הראשונים של 2015, כמו יצרנית הרחפנים DJI.

ישראל מראה התקדמות כלפי מעלה גם היא. במחצית הראשונה של 2015, 342 חברות גייסו 2.1 מיליארד דולר, הרבה יותר מ-334 חברות שגייסו 1.6 מיליארד דולר במחצית הראשונה של 2014.

באופן שאולי לא מפתיע כל כך, הסטטוס של ישראל כלאום מתרחב, נתמך במאגר הון סיכון יחסית קטן אשר שוויו הוא 2.1 מיליארד דולר, בהשוואה ל-16 מיליארד הדולר של זה הסיני, בשוק הון סיכון גלובלי שמגלגל 50 מיליארד דולר.

ההימור כאן, אם יצמחו יותר שיתופי פעולה, הוא כיצד הכלכלה תתפתח בשני השווקים האלו וכיצד ההובלה הטכנולוגית תתעצב, גם היא מתחרה בהובלה של עמק הסיליקון. כבר כמה שנים שסין וארה"ב התיישרו אחת עם השנייה בטרנדים הקשורים להשקעות סיכון ולחדשנות טכנולוגית, וכעת ישראל מוסיפה זווית שלישית בתמונה המתפתחת הזו.