Forbes Israel Logo

מזרח-מערב: האם תמונת המצב באירופה משתנה בעקבות דאעש?

הדיווח האמריקאי על חיסולו של ג'ון הג'יאהדיסט היה עשוי לבשר על הצלחה במאבק בדאע"ש, שכל כולה כתוצאה משיתוף פעולה עם טורקיה. המל"ט שהמריא מבסיס אינצ'רליק הטורקי והפציץ בא־רקה, בירת דאע"ש, נדחק מכותרות החדשות בשל הפיגוע המחריד בפריז, אולי המכה הקשה ביותר שהנחית דאע"ש על המערב.

בחודשים האחרונים מוצא עצמו ארגון הטרור הרצחני מול שורה של מעצמות צבאיות בסוריה: ארה"ב, רוסיה, צרפת, בריטניה וטורקיה, והלחץ עליו גובר והולך. בסך הכל, העריכו בוושינגטון באוקטובר האחרון, נהרגו מאז אוגוסט 2014 יותר מ־20 אלף מחבלים של דאע"ש בעיראק ובסוריה, כשההערכה היא שבסוריה לבדה נהרגים מדי חודש כאלף מחבלים של הארגון.

אולם שטף ההגירה המתרגש על אירופה, יחד עם תשתיות טרור ותיקות יותר הקיימות ביבשת, מעניקים לדאע"ש הזדמנות להעביר חלק מהמלחמה אל מחוץ לגבולות סוריה ועיראק, בניסיון לזעזע את דעת הקהל ולהביא להפסקת ההתקפות על הארגון.

שלוש התקפות קשות ביצע דאע"ש בחודש האחרון. המכה הראשונה היתה הפלת המטוס הרוסי בשמי סיני, פיגוע שגבה את חייהם של 224 בני אדם, ואשר היכה בכלכלה המצרית בצורה קשה. הפיגוע השני אירע ברובע הדאחייה בביירות: 43 הרוגים ומכה מוראלית קשה לארגון השיעי.

ההתקפה השלישית, סדרת הפיגועים בפריז שבה קופחו חייהם של יותר מ־130 בני אדם, המצטרפים לכ־35 קורבנות בשורת פיגועים מתחילת השנה, היא זעזוע קשה עבור הצרפתים ולמעשה, עבור המערב כולו. עד כה מצאה צרפת הסברים לכל אחד מהפיגועים בעיר בשנה האחרונה: הפיגוע נגד ההיפר הכשר או נגד מערכת העיתון שארלי הבדו נתפסו כקשורים למאבק מוסלמי־יהודי או מאבק סביב חופש הביטוי, אך לא כהכרזת מלחמה על צרפת או כנקמה על מדיניות צרפתית. כעת, אפילו הנשיא הסוציאליסט פרנסואה הולנד מגדיר זאת כהכרזת מלחמה.

למעשה, אין סיבה להניח שפיגועים בסדר גודל כזה לא יכוונו נגד מדינות נוספות הנאבקות בדאע"ש, כמו בריטניה או טורקיה. אין ספק שהמוטיבציה של דאע"ש לבצע פיגועים פוגשת את תשתיות הטרור שהתבססו באירופה ובמקומות רבים אחרים זה מכבר, והתוצאה הרסנית.

ניפגש בקלפי

מנהיגת הימין הקיצוני בצרפת מארין לה פן, שקודם לפיגועים כבר נצמדה בסקרים לסרקוזי, זוכה במקום הראשון בחלק מהסקרים החדשים, ובכל מקרה היא מועמדת מובילה לסיבוב השני בבחירות לנשיאות. לה פן הביעה את עמדתה שיש לחסל קיצונים מוסלמים ולעבות את השמירה על הגבולות. היא אף קראה לסגירת ארגונים אסלאמיסטיים, סגירת מסגדים רדיקליים וגירוש של מי שמטיף לשנאה ולאלימות, כמו גם מהגרים לא חוקיים.

הנשיא לשעבר סרקוזי קרא לאחד כוחות עם רוסיה ועם שאר המדינות הלוחמות בדאע"ש. עמדה זו, הרואה ברוסיה שותפה ובדאע"ש את האיום העיקרי, הופכת את אסד מהבעיה בסוריה לחלק מהפתרון, ועשויה לקרב את הפסקת האש, לפחות באופן חלקי.

הנשיא הנוכחי הולנד הבטיח לפעול ביד קשה בסוריה נגד דאע"ש, אך לא הביע את דעתו לגבי ההצעות של סרקוזי ואחרים במפלגה השמרנית, הרואים ברוסיה בת ברית למאבק בדאע"ש.

אך מעבר לנושא המאבק בדאע"ש, הפיגועים בצרפת מעניקים לוויכוח סביב גלי ההגירה לאירופה בשנה האחרונה ממד חדש. עד כה נחלק האיחוד בין המדינות המערביות בהובלת קנצלרית גרמניה מרקל, שהביעה נכונות כמעט גורפת לקלוט מספר רב של פליטים, ובין מדינות מזרח ומרכז אירופה, שהתנגדו בתוקף לקלוט אפילו מספר סמלי של מהגרים. העובדה שאחד מהמחבלים בפריז נשא דרכון סורי בוודאי שאינה מוסיפה נחת לקנצלרית או לשאר מנהיגי אירופה.

נשיא סוריה אסד, מנהיגת הימין הקיצוני בצרפת לה פן ונשיא פולין קצ'ינסקי. מרוויחים מהתעצמות דאע"ש | צילום: ויקיפדיה

שעתם של הלאומנים

האירועים הטראגיים בפריז נתנו את האות למנהיגי הימין באירופה לצאת נגד מדיניות ההגירה הליברלית, ולקרוא לעצירה מוחלטת של ההגירה לתוך היבשת. בקרב מדינות הגוש הקומוניסטי לשעבר, המשתייכות לאיחוד האירופי – פולין, צ'כיה, סלובקיה והונגריה – נוצרה אופוזיציה קולנית למדיניות ההגירה הגרמנית, הנוקטת בפתיחת שערים לקליטת מספר רב של פליטים.

ראש ממשלת סלובקיה רוברט פיקו, שלמרות מדיניותו הכלכלית השמאלית הוא לאומן שהביע עמדות גזעניות בעבר, אמר שאינו מוכן לקבל מהגרים לתוך ארצו, בעקבות הפיגועים בצרפת. גם ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן חזר על העמדות של הממשלה ההונגרית בדבר התנגדות להגירה.

אחד הסיפורים החמים ביותר באיחוד הוא ניצחונה של מפלגת החוק והצדק הלאומנית, שחוזרת לשלטון בפולין לאחר שמונה שנות היעדרות. בזמן מערכת הבחירות הביעו ראשי המפלגה, כמו מייסדה והאיש החזק מאחורי הקלעים ירוסלב קצ'ינסקי, התנגדות עזה לתכתיבים של האיחוד, ואמרו כי פולין לא צריכה לקלוט אף לא מהגר אחד מהמזרח התיכון.

קצ'ינסקי אף טען, כי המהגרים נושאים מחלות ולכן אל לפולין לפתוח את שעריה. עד הבחירות העמדה הפולנית היתה מרוככת יותר וראשת הממשלה היוצאת קופאץ' אף הביעה נכונות לקליטת כמה אלפי פליטים כחלק מחובתה המוסרית של פולין. היא אף טענה, כי ייתכן שבעתיד הנראה לעין תיווצר בעיית פליטים מאוקראינה, ואז פולין תרצה שמדינות אחרות באיחוד האירופי יתגייסו לסייע לה בקליטה.

אחרי הפיגועים בפריז אמר השר הפולני המיועד לענייני אירופה, כי פולין לא תוכל לפעול על פי מכסות ההגירה שקבע האיחוד. ההתקפות המילוליות מצד פוליטיקאים פולנים מכוונות לא רק כלפי מהגרים מוסלמים ולא רק מצדו של קצ'ינסקי. אנטוני מציירביץ, מי שמיועד להיות שר ההגנה החדש, אמר ב־ 2002 בתוכנית רדיו כי "האותנטיות של הפרוטוקולים של זקני ציון אמנם מוטלת בספק, אך הניסיון מלמד שיש קבוצות כאלה בחוגים יהודיים". יאנוש קפוצ'ינסקי, נציג מפלגת החוק והצדק בעיריית פוזנאן, שנשאל פעם כיצד יש לקרוא לרחוב שמוביל לתחנת מיחזור אשפה, ענה בלי להסס: "אושוויץ".

ובינתיים במערב

בתחילת המלחמה בסוריה היתה מטרת המעצמות להביא להדחתו של אסד ולכינון דמוקרטיה כלשהי בסוריה. לאחר זמן מה המטרה הפכה להיות בראש ובראשונה הפסקת האש. כעת המטרה הופכת להיות הכרעתו של דאע"ש, כאשר רוב מדינות העולם מחויבות למטרה זו בצורה כזו או אחרת.

עד כה, עיקר המאבק התרכז בהרג אנשי הארגון או בניסיון לחנוק את המימון שלו, אך אחת הבעיות העיקריות, שלא קיבלה מענה הולם עד הפיגועים האחרונים, היא העובדה שדאע"ש משמש כמגנט לצעירים מוסלמים מכל העולם, ולכן קשה מאוד למגר את הארגון רק באמצעות תקיפות על הכוח הלוחם. בית הגידול של כל הצעירים הללו נמצא, בחלקו הגדול, בליבה של אירופה, שם הם עוברים שטיפת מוח, שמתחילה לעיתים עוד במשפחה, דרך בתי הספר, המסגדים וכלי התקשורת.

כל ניסיון להיאבק בטרור בלי להתייחס לבעיות אלו דן אותנו למאבק סיזיפי. יומיים לאחר הפיגוע בפריז, בשולי ועידת G20 שהתקיימה באיסטנבול, נצפו אובמה ופוטין משוחחים ביניהם על עתידה של סוריה. לדברי כתבים, השניים הסכימו כי בסוריה נדרשת הפסקת אש שמטרתה בסופו של יום להביא לפתרון קבוע במדינה.

המסקנה המתבקשת מפיגוע כה מחריד בלבה של אירופה היא שיש להסיר את הכפפות במאבק בארגון טרור כה אכזרי. השאלה היא אם יש מי שייתן באירופה את ההוראה.

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.