מחדלים כמו חול: ענף הבנייה נתון במשבר

"אני רואה חברות ציבוריות שלוקחות על עצמן הלוואות ומטלות שלעולם לא יוכלו לעמוד בהן. אני צופה שבשנה הקרובה השוק יזדעזע בעקבות קריסה של שתיים או שלוש חברות בנייה גדולות".

כך אמר לי אלי כהן, מנכ"ל חברת חומרי הבנייה תרמוקיר, במאי 2015. תחזיתו התגשמה בדיוק מבהיל – למעלה מעשר חברות העוסקות בקבלנות בנייה קרסו מאז. האחרונה שבהן היא חברת יובל בנייה, שנכנסה ביום ראשון האחרון להקפאת הליכים לאחר שצברה חובות של 80 מיליון שקל. יובל בנייה היא רק חוליה נוספת בשרשרת של חברות גדולות וקטנות כמו אורתם סהר הציבורית, נ. שקד, צ. לנדאו, אחים שגראווי, האחים מולר, טל חיות, ס. טאנוס ואחרות.

השבוע נפגשנו שוב. כהן לא התגאה כלל בתחזיותיו המוצלחות. "אנחנו בבעיה קשה", אמר לי בפנים חמורות. "הענף פשוט לא עומד בקצב הבנייה. לא דאגו להיערך כראוי. בניסיון לספק את הביקוש לקבלני בניין הוקמו חברות בחיפזון, ללא בסיס איתן וללא אמצעי מימון מספיקים, וזו התוצאה".

הקפיטליזם עובד: הפחות מוצלחים קורסים, נמשיך עם הטובים והחזקים. שום אסון לא נגרם.

"זה לא מה שבאמת קורה בשטח. החברות הקבלניות קורסות. היזמים, שקנו את המגרשים וחתמו על הסכמים עם רוכשי הדירות, מתקשים למצוא קבלן חדש. רבים מהדיירים בפרויקטים שהקבלנים שלהם קרסו עדיין לא קיבלו את הדירות. עד שמוסדרת החלפת הקבלן, עד שהקבלן החדש נכנס ולומד את הפרויקט, עובר הרבה זמן ומתבזבז הרבה כסף. וכשהדיירים נכנסים סוף־סוף לדירה, הם רואים שזה עלה להם הרבה כסף. ובינתיים לא קמות חברות חדשות במקום החברות שקרסו, ובענף חסרות חברות בנייה. מי שהבטיח להגביר את תנופת הבנייה צריך לראות שיש כאן כשל שוק ולטפל בזה".

ומה הפתרון?

"קודם כל צריכים להכיר את המצב ולהיות מודעים לו. עד כה לא שמעתי את שר השיכון מדבר על בעיית הקבלנים. ייתכן שנדרשת התערבות רגולטורית, שתקבע תנאי סף להתקשרות בין היזם והקבלן שמבצע את העבודה עבורו: חוסן פיננסי, ניסיון ויכולת ביצוע. המגבלה הזו תייקר אומנם את עלות הקבלן, אבל ההשקעה תשתלם. אם לא תהיה התערבות, אני צופה שהשוק יתקן את עצמו בהמשך הזמן: ההפרדה בין היזם והקבלן תיעלם ברוב המקרים: אנחנו רואים שחברות שעוסקות גם בייזום וגם בבנייה, קונות את המגרשים, בונות את הבניין ומוכרות לדיירים, שומרות על יציבות ואמינות לאורך זמן. בכל רשימת החברות שקרסו לא תמצא אף חברה כזו".

"הענף לא עוד בקצב" | צילום: fotolia

ולכן הותר רק לחברות כאלה להשתתף בפרויקט מחיר למשתכן, ובמקומות אחרים מקווה שר האוצר לפתור את הבעיה באמצעות חברות סיניות.

"הפרויקטים של מחיר למשתכן הם חלק קטן מאוד של השוק, ולכן אין להם השפעה. רוב השוק הוא בנייה פרטית, ואני מתקשה להאמין בפתרון של חברות סיניות. החברות האלה לא ייכנסו לפרויקטים קטנים. לגבי הפרויקטים הגדולים, יש לנו מספיק חברות גדולות שיכולות לנהל את הבנייה מצוין, אם רק יתירו להן לייבא עובדים. הבעיה העיקרית היא שמטה הדיור הממשלתי לא הצליח עד כה לפתור את כל הבעיות בפס הייצור של הדירות, ולכן אין מספיק דירות".

הקבלנים דיברו בעיקר על מחסור בכוח אדם. מה חסר עוד?

"תתפלא – אין לנו מספיק חול לבנייה. כמנכ"ל חברה שחול הוא אחד מחומרי הגלם העיקריים שלה, אני מודיע לך שהמחסור יגרום לעלייה של %50 במחיר החול כבר בשנה הבאה. תהיה לזה בהחלט השפעה על עלויות הבנייה ומחירי הדירות, אבל זו אינה הבעיה העיקרית. הבעיה היא שאם אין מספיק חול, הבנייה צפויה להתעכב. יש היום ארבע מחצבות, והן לא מספקות את מלוא הביקוש".

ארבע מחצבות נשמע כמו כמות מספיקה כדי לספק את הביקוש וליצור תחרות שתמנע עליית מחירים. יש קרטל?

"אני לא יכול להגיד דבר כזה, אבל אני יודע מה מצב השוק. מול ההיצע יש ביקוש גדול מאוד, ואין מספיק תחרות. מי שאחראי לתכנון הכרייה הוא משרד התשתיות, שמסר לנו שאין כל מחסור במקורות לחציבה. רשות מקרקעי ישראל אחראית להוצאת המכרזים לזיכיונות נוספים שיכולים לספק את הביקוש ולשמור על רמת המחירים, ולא ברור לי מדוע היא אינה עושה את זה".

מרשות מקרקעי ישראל נמסר: "לא קיים מחסור בחול. במהלך השנה האחרונה שיווקה הרשות מכרזי חול במישור רותם, המחייבים כמות מינימלית שנתית בסך כולל של מעל שני מיליון טונות. בנוסף, שוקדים ברשות על הוצאת מכרז נוסף. בכל הקשור לטענה על עליית מחירים, חשוב לזכור כי מחירי הדיור שעלו מטבע העניין מביאים לעליית מחירי חומרי גלם. כמו כן נראה כי המחיר הנוכחי מבטא נכון את שווי החומר".

ההכחשה של פישמן

אליעזר פישמן לא היה זקוק לחותמת בית המשפט כדי לדעת שמסע העסקים שלו הסתיים. כבר שנים רבות שברזי האשראי שלו סגורים, והבנקים מממנים רק את ההתנהלות השוטפת של הנכסים, שכולם הונחו על המדף, בהליך מכירה שקט ומזורז. זהו תהליך דומה להליך משפטי של כינוס נכסים, אבל עד שרשותהמסים לא התעוררה, הצליחו הבנקים להימנע מהפומביות של צווי בית המשפט העברת מסר ברור של מכירת חיסול.

אולם עם רשות המסים לא היה לפישמן מסלול שקט, ולאחר עשור של ניסיונות גבייה והתדיינות משפטית, החליטה המחלקה המשפטית של מס ההכנסה לתבוע את החוב בבית המשפט. הפנייה לבית המשפט חשפה את האמת: למיליארדר אין יכולת כספית לפרוע חוב של 198 מיליון שקל, ואפילו לא עשירית מזה. הפנייה לבית המשפט אילצה את כל נושיו האחרים, ובראשם הבנקים, לתבוע פירעון מיידי של חובם. הטיפול השקט הפך לכינוס נכסים פומבי, שבית המשפט יוציא לפועל באמצעות המנהל המיוחד עו"ד יוסי בנקל.

פישמן

הכרתי את פישמן שנים רבות. שוחחנו כשהיה במרום הצלחתו וגם בימי ההידרדרות בעסקיו. הוא הקפיד תמיד לומר שמבקריו אינם מבינים אותו כלל, ואינם מכירים את עסקיו המוצלחים. לעתים אפשר היה להתרשם שהאופטימיות שהפגין נבעה מהכחשה עקבית של מצבו העסקי.

גם הפעם טען פישמן שרשות המסים טועה בדרישת החוב שהגישה לו. אבל כעת, לאחר שניתן צו הכינוס, צפוי פישמן לרדת מכל נכסיו, גם אם יצליח לבטל את החוב למס ההכנסה. החוב הזה הוא רק רסיס מהר החובות העצום שמוטט את עסקיו. בבית המשפט נראה היה שהפגישה עם המציאות הכתה בו קשות.

לאתר מעריב

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.

דילוג לתוכן