Search
Close this search box.
Forbes Israel Logo

מחוץ לתקן: האם מכון התקנים תרם למפלגת העבודה שלא כחוק?

בעוד יו"ר מפלגת העבודה יצחק הרצוג נחקר בפרשת תרומה בלתי חוקית במהלך הפריימריז לראשות המפלגה, בשבוע שעבר הוגשה למשטרה תלונה על תרומה בלתי חוקית שקיבלה לכאורה מפלגת העבודה מתורם בלתי צפוי: מכון התקנים הישראלי. דוברת המכון אישרה השבוע כי מבקר המדינה אכן חוקר את הפרשה.

על פי התלונה, עבד מנהל בכיר במכון התקנים, יצחק רוזנברגר, במטה הבחירות של המפלגה במערכת הבחירות האחרונה. רוזנברגר, פעיל מוכר של המפלגה, שימש כיו"ר ועדת הכספים של המפלגה וכחבר מזכירות של לשכת המפלגה. כשפנה המבקר הפנימי של המכון לרוזנברגר בשאלות על פעילותו הפוליטית, הוא השיב כי מדובר בפעילות מצומצמת בשעות הערב, שאינה על חשבון שעות העבודה. אולם פרוטוקולים של ישיבות המפלגה, שבהן נרשם רוזנברגר כמשתתף, מעידים שלפחות חלקן התקיימו בשעות שלפני הצהריים.

מכון התקנים הוא מוסד ממלכתי שהעומד בראשו ממונה על דעת שר הכלכלה, ושותפים בו גופים ציבוריים כמו התאחדות התעשיינים, המועצה לצרכנות, ההסתדרות ועוד.

התלונה מסתמכת בין היתר על כתבה שפרסם הכתב החוקר של "גלובס", משה ליכטמן, שפירטה את עלילותיו של רוזנברגר. על פי הפרסום קיבל רוזנברגר ממכון התקנים שכר של 30 אלף שקל לחודש, אף על פי שכלל לא התייצב לעבודה במכון. השכר כלל, למרבה המבוכה, תשלום עבור שעות נוספות, הכל בהתאם לחוזה המיוחד והבלתי חוקי לכאורה שנחתם בינו לבין המכון.

מנכ"ל המכון באותה עת, דני גולדשטיין, לא הטריח את הגוף הממונה, הוועד הפועל של מכון התקנים, באישור ההסכם עם רוזנברגר. גולדשטיין עבר בינתיים לניהול חברת דואר ישראל. השכר הנאה ותנאי "העבודה" הנוחים הותירו לרוזנברגר מספיק זמן כדי לעסוק בענייניה הכספיים של מפלגת העבודה, ככל הנראה ללא תשלום נוסף. "פעילותו של מר יצחק רוזנברגר, כאשר הוא מתוגמל על ידי המכון, מהווה למעשה תרומה של המכון למפלגת העבודה", נאמר בתלונה.

גורמים במכון מעידים שרוזנברגר נקלע למצב מביך לאחר שיצא לחופשה ללא תשלום, וכשחזר למכון התברר שאין תקן למנהל תפעול. פרט שולי בסיפור הוא שרוזנברגר היה אמור לצאת לחופשת לימודים בחו"ל, אולם בפועל העדיף להישאר בביתו ולקחת קורסים בהתכתבות. כשחזר, והנהלת המכון התקשתה למלא את התחייבותה לקלוט אותו בתפקיד מתאים, נמצא הפתרון היצירתי: רוזנברגר "יעבוד מהבית" ויקבל משכורת מלאה.

לאחר ארבע שנים של תרומה אפסית למכון, הגיע תורו של רוזנברגר לקבל קידום ותפקיד מוגדר. המנכ"ל המיטיב גולדשטיין פרש, במכון התנהל הליך איתור מפוקפק ובעקבותיו מונה מנכ"ל חדש, אלי שטיין, שהחליט למנות את רוזנברגר לתפקיד מנהל השיווק. רוזנברגר היה ראוי לקידום, שכן לאיש במכון לא היו תלונות על תפקודו בשנים האחרונות. המכרז לתפקיד נראה כאילו תפור למידותיו, והליך הבחירה היה מהיר: המכרז פורסם ב־4 בינואר השנה, הוועדה התכנסה 12 ימים מאוחר יותר וב־16 בינואר בחרה ברוזנברגר.

ממכון התקנים נמסר בתגובה: "הנושא מצוי בבדיקת מבקר המדינה. המכון יתייחס להמלצות המבקר לאחר שיפורסמו התוצאות".

במרכז התלונה ניצב עובד בכיר לשעבר במכון. מכון התקנים | צילום: tzuvit

טרנספר למחקר

לקראת סיום השנה הראשונה לכהונתו עמד שר החקלאות אורי אריאל לרשום הישג משמעותי ראשון: החלטה ממשלתית להעביר את מינהל המחקר החקלאי מבית דגן לגליל. אבל יד נעלמה במזכירות הממשלה הסירה ברגע האחרון את הצעת ההחלטה שניסח אריאל מסדר היום של ועדת השרים לענייני הפריפריה, שאמורה הייתה לספק את החותמת הכמעט סופית למהלך.

הסיבה האמיתית לביטול הדיון היא שהעברת מכון המחקר על 1,100 עובדיו אינה מבטיחה כל תועלת ציבורית, בעוד שעלויותיה והנזקים המיידיים שהיא תגרום לחקלאות כמעט ודאיים. מדובר בהצעה הגיונית בערך כמו הצעתו הקודמת של אריאל, לערוך טרנספר המוני לחתולי ישראל, על מנת להימנע מהצורך לעקר אותם.

בהודעותיו ביסס אריאל את הצעתו בנימוקים כלכליים וחברתיים: "מעבר המינהל, שיושב על שטח של כ־3,000 דונם באזור שבין בית דגן לראשון לציון, ייתן מקפצה כלכלית וחברתית ליישובי הגליל, ובמקביל יאפשר בנייה של כ־15 אלף יחידות דיור במרכז הארץ. מדובר בצעד חשוב מאין כמותו שיביא תנופה כלכלית וחברתית לתושבי הגליל שיזכו להעצמת ההשכלה והידע באזור, ירחיב את היקף התעסוקה וימשוך אוכלוסיות חזקות ליישובי הצפון".

באופן מוזר, אריאל לא פירט כיצד ישפר הצעד את מצבה של החקלאות, התחום שעליו הוא מופקד. והאמת היא שלהצעה אין כל קשר לקידום החקלאות. להפך: לדעת המועצה הכלכלית לכלכלה, היא צפויה לפגוע במחקר החקלאי.

העתקת מכון וולקני ממקומו צפויה לעלות לקופת המדינה מאות מיליוני שקלים, לפני שמוסדות התכנון היעילים והזריזים מאשרים את הבנייה על 3,500 דונם האדמות החקלאיות שעליהם הוא יושב היום (אגב, ממילא מוכן המכון לפנות את רובן ללא צורך בטרנספר). המדינה תצטרך לשכן מחדש את מאות העובדים על משפחותיהם, להעניק להם פיצויים על המעבר או על עזיבת העבודה, ולהתמודד עם האפשרות שעובדי מפתח יעזבו את המכון נוכח ההעתקה.

בחינה שנערכה לפני חמש שנים על ידי המועצה הלאומית לכלכלה בראשות יוג'ין קנדל דווקא ציינה את תרומתו של המכון לחקלאות. יורשו, אבי שמחון, אמר בדיון בוועדת המדע של הכנסת שהעברת המכון תפגע ברמת המחקר המדעי, לפחות בזמן הקצר.

60 שנה יושב על אדמתו המכון הוותיק, הנקרא על שם חלוץ הניסיונות החקלאיים יצחק וולקני, מקדם את החקלאות בישראל ומבסס לעצמו שם עולמי במחקר החקלאי. ייתכן שהגיע זמן לערוך במכון כמה שינויים. הצמדתו לפקולטה לחקלאות ברחובות למשל, עשויה לשרת את רמת המחקר ולקדם הפריה בין חוקרים, מורים וסטודנטים. אבל הרעיון להעתיק את המכון ממקומו רק כדי "לחזק את הגליל" חסר שחר. אם יש צורך להעביר לגליל מוסדות ציבור, מדוע לא להעביר לשם, למשל, את קריית הממשלה בירושלים, או את בסיסי הצבא בתל אביב, גבעתיים ורמת גן?

טיעון לא פחות מוזר הוא הצורך לבנות על אדמות המכון: גופי התכנון, שעליהם היה אריאל מופקד בתפקידו הקודם כשר השיכון, טוענים שאין כל מחסור בקרקעות לבנייה באזור המרכז, במיוחד לא נוכח פינויים של מחנות הצבא בצריפין.

דחיית ההחלטה על העתקת מכון וולקני השבוע, קברה ככל הנראה סופית את הרעיון המוזר של אריאל.

לאתר מעריב

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.

דילוג לתוכן