מחממות מנועים: הודו וסין נכנסות למרוץ לחלל בכל הכוח. האם לארה"ב יש סיבה לדאגה?

סין שיגרה אמש (א') את רכב החלל הראשון שלה לכיוון הירח, אשר אמור לנחות עליו. מדובר בציון דרך משמעותי בתוכנית החלל של המדינה. אם הכל ילך כמתוכנן, הרכב יבצע מחקרים גיאולוגיים ויחפש משאבי טבע על הירח לאחר הנחיתה, בערך באמצע החודש. "החללית כבר נכנסה למסלול היעד שלה", כך צוטט זנג זנזונג, ראש מרכז השיגור.

נשיא סין, שי ג'ינפנג, אמר כי הוא רוצה שסין תמצב עצמה כמעצמה בתחום החלל, ושהמשימה הזו הציתה גאווה ביכולות הטכנולוגיות שלה: "אנחנו נמשיך לשאוף לכיוון חלום החלל שלנו, כחלק מחלומנו על ההתחדשות הלאומית של סין", אמר. על פי התכנונים, החללית תשחרר את רכב החלל על הירח ותחזור לארץ בשנת 2017.

בכך סין מצטרפת להודו, שכזכור כבר שיגרה לפני כחודש חללית למאדים, ברצון לקחת חלק ב"מועדון החלל". הלילה דווח כי החללית ההודית עברה לשלב השני במסע בין 10 החודשים לכיוון הכוכב האדום. החללית נכנסה בהצלחה למסלול שיוביל אותה כל הדרך למאדים, וזאת בעוד עוקבים אחריה באדיקות מכדור הארץ.

רגע השיגור אמש | צילום: רויטרס

סין והודו, ששתיהן מצטרפות למירוץ באיחור של כמה עשורים, עשויות לרשום לעצמן הישגים כבר בעתיד הקרוב מאוד בזכות המשימות הנוכחיות. אם המשימה הזו תצליח, תהפוך סין למדינה השלישית, אחרי ארה"ב וברית המועצות לשעבר, שתצליח לשלוח רכב לירח. הודו תצטרף לארה"ב, אשר הייתה עד כה היחידה שהצליחה להנחית בשלום חללית על פני המאדים.

סין, אגב, הפכה ביוני האחרון למדינה השלישית ששיגרה בני אדם לחלל במשימה שארכה 15 יום במסלול סביב כדור הארץ, וכללה 3 אסטרונאוטים שגם שהו זמן מה מחוץ לחללית.

קשה שלא לשים לב לקווי הדמיון בין 2 המדינות. הכלכלות שלהן מתפתחות בקצב מהיר והן מתאפיינות בהתנגשויות בין החברה המסורתית שלהן לבין הגלובליות המערבית המתפשטת. את הבחירה להתמקד בחקר החלל ניתן אולי להבין על רקע צמצום המימון שניתן לחקר החלל, ברוב מדינות המערב, בשנים האחרונות, מה שמגביר את הסיכוי "לעקוף אותן" ולמצב עצמן כמעצמות לכל דבר.

בעקבות השיגור הצהירה סין כי היא מעוניינת לבנות תחנת חלל עובדת עד שנת 2020, ותרצה לשלוח אדם לירח זמן מה לאחר מכן. המעצמה מתעקשת כי תוכנית החלל שלה היא "למטרות שלום בלבד", אבל במחלקת ההגנה האמריקאית כבר הבהירו כי הם מעוניינים למנוע מסין להשיג יכולות חלל מתקדמות, כאלו שיעניקו לה יתרון אסטרטגי עולמי. בסין, מנגד, מדגישים כי יחלקו את ההישגים הטכנולוגיים מתוכנית החלל שלהם עם אומות אחרות, ובמיוחד עם מדינות מתפתחות.