Search
Close this search box.
Forbes Israel Logo

מחפשות אלטרנטיבה: המעצמות המתפתחות חשות חזקות מספיק מול החולשה האמריקנית

ה-BRIC, ראשי תיבות של ברזיל, רוסיה, הודו וסין מהווה מסגרת מסקרנת מאוד עם פוטנציאל השפעה גבוה על הזירה הגיאופוליטית. מה שהחל כקוריוז ומטבע לשון שטבע אנליסט של גולדמן זקס בתחילת העשור הקודם, הפך למסגרת לתיאום ושיתוף פעולה באמצעות כינוסים שנתיים בדרג הבכיר ביותר ב-2009. כעבור שנתיים, צורפה גם דרום אפריקה למסגרת כנציגת היבשת השחורה ולשם הארגון התווסף ה-S בסוף. סיקור ממוקד מנתח את הבריתות האלטרנטיביות שנבנות תחת אפה של ארה"ב.

בשנים הראשונות, נדמה היה כי כינוסי הארגון היוו הזדמנויות להחלפת הצהרות מנומסות וטעימות קוקטיילים. בהדרגה, הלכו והחריפו ההצהרות האנטי-אמריקניות שנשמעו מהכינוסים בכל שנה. במקביל, ואולי כפועל יוצא מכך, העמיק השיח על דרכים לשדרוג שיתוף הפעולה הכלכלי בין החברות.

הכתבה המלאה מופיעה בגיליון אוקטובר-נובמבר של מגזין פורבס ישראל

– לרכישת הגיליון חייגו 077-5273355

לרכישת מנוי למגזין פורבס ישראל

אחת הנקודות הראשונות שעלו על הפרק הוא התסכול הרב שחשות חברות הארגון מהמוסדות הפיננסיים המובילים בעולם ובראשם הבנק העולמי וקרן המטבע הבינלאומית. מוסדות אלו מתנהלים כמוסדות מערביים המתנים לא פעם סיוע ברפורמות ליברליות, מדיניות שאינה מקובלת על חברות ה-BRICS. אלא שכוחן של אלו לבצע שינוי מבפנים – מוגבל. כך לדוגמא, המשקל של ארה"ב בעת הצבעה על החלטות בבנק העולמי גדול יותר מהמשקל המשותף של 5 מדינות BRICS, על אף שאלו מהוות כ-40% מהאוכלוסייה העולמית וכ-20% מהתוצר הנומינלי.

ב-2009 כבר עשתה ברזיל צעד מעשי בכיוון באמריקה הלטינית, כשהקימה ביחד עם כמה משכנותיה את "בנק הדרום", מסגרת אזורית אלטרנטיבית למתן סיוע הדדי בעת הצורך, שהוקמה בהשקעה של 20 מיליארד דולר.

ביולי השנה, הוביל פורום ה-BRICS מהלך דומה, בסדר גודל דרמטי יותר. בעת כינוס המנהיגים בברזיל, הכריזו מנהיגי 5 החברות על הקמת בנק פיתוח חדש (New Development Bank – NDB), שנועד להיות אלטרנטיבה לבנק העולמי – מוסד שמנוהל כאמור תחת השפעה אמריקנית בולטת. בניגוד אליו, בבנק החדש לכל חברה יהיה קול אחד בלבד, ללא קשר לכמות הכסף שתשקיע בו, ולאף חברה לא תהיה זכות וטו. הבנק יתחיל עם הון התחלתי של 50 מיליארד דולר – כל אחת מחברות ה-BRICS תשקיע 10 מיליארד, ובהמשך צפוי הסכום להכפיל את עצמו. מטה הבנק ייקבע בשנחאי ונשיאו הראשון יהיה מהודו.

מנהיגי מדינות ה-BRICS בכינוס האחרון בברזיל | צילום: רויטרס

בנוסף, הוחלט על הקמת קרן חירום לסיוע קצר-טווח במטבע חוץ למדינות שתזדקקנה לכך (Contingent Reserve Arrangement – CRA), כאלטרנטיבה לקרן המטבע הבינלאומית. גם כאן מתוכננת השקעה של 100 מיליארד דולר – סין תתרום 41 מיליארד, רוסיה, הודו וברזיל 18 מיליארד כל אחת, ודרום אפריקה 5 מיליארד דולר. על אף ההבדלים בגובה ההשקעות, הודו התעקשה כי אף חברה בבנק לא תוכל להגדיל עוד את השקעתה (ומכאן את השפעתה) ללא הסכמה מוקדמת של כל שאר החברות. צעד זה נועד למנוע מסין לחזק מעמדה על פני האחרות על מנת שלא ייווצר מצב בו החברות מחליפות דומיננטיות אמריקנית במוסדות הקיימים בדומיננטיות סינית במוסדות חדשים.

הודו מצטרפת ל-SCO

מכל 5 החברות ב-BRICS, הצעד הוא דרמטי במיוחד עבור הודו, שהשקיעה משאבים רבים בשנים האחרונות להידוק היחסים עם המערב על חשבון היחסים עם רוסיה. ניו דלהי עברה מהפך שלטוני מוקדם יותר השנה עם בחירתו של נארנדרה מודי שהתבטא לא פעם נגד סין אך טוען בשם המולטילאטרליות מרגע שנבחר ופועל להכניס את הודו לארגון לשיתוף פעולה של שנחאי (SCO) אותו מובילות סין ורוסיה. שיתוף פעולה כלכלי עם שתי אלו לשם הענקת סיוע למדינות מתפתחות הוא צעד עם פוטנציאל רווח גבוה עבור הודו, אם בהיבט של יצירת בסיס משותף לעבודה איתן, אם בכך שהוא מונע מהן לחזק תדמיתן על חשבונה של הודו כמסייעות למדינות המתפתחות העניות, ואם כמסר למערב שהודו שומרת על כל האופציות שלה פתוחות.

מוקדם יותר החודש, בכינוס השנתי של ה-SCO, עלתה כאמור לדיון רציני ראשון שאלת צירופן של הודו ופקיסטן, שתי השכנות-יריבות. את הודו מנסים הרוסים לשכנע להצטרף מאז הוקם הארגון, בעוד סין הייתה נלהבת פחות לאורך השנים מאפשרות זו. אלא ששינוי בסדר היום הן בהודו והן בסין הביא לשינוי בעמדות השתיים.

בניו דלהי, חילופי השלטון מוקדם יותר השנה הביאו את הממשלה החדשה לפנות למסגרות מולטילאטרליות במקום לבריתות בילטרליות מזדמנות. כך כשהצטרפו להקמת מוסדות פיננסיים לפורום ה-BRICS וכך בהצטרפות אפשרית ל-SCO, ארגון שאמור לספק פלטפורמה נוחה לשיתוף פעולה בתחומי עסקאות אנרגיה עם הרפובליקות הסובייטיות לשעבר במרכז אסיה; למלחמה משותפת בטרור כולל שיתוף מודיעין ופיתוח שיטות לחימה משותפות ובמידה ופקיסטן אכן תצטרף, לתיווך בין שתי השכנות.

מנגד, סין מבקשת לשדרג את יחסיה הכלכליים עם הארגון לשיתוף פעולה בדרום אסיה (SAARC), בו הודו היא הגורם המשפיע ביותר, ולצידה חברות אפגניסטן, פקיסטן, בנגלדש, ואחרות. בעת ביקור של נשיא סין, שי ג'יאופינג בניו דלהי בספטמבר 2014, הצהיר זה כי:

"סין מקדמת בברכה ותומכת בחברות מלאה של הודו בארגון לשיתוף פעולה של שנחאי, והיא מצפה מהודו לתמוך בסין בבניית יחסים עם SAARC כדי ששתי המדינות יעבדו ביחד ויתרמו את חלקן ליציבות האזורית ולפיתוח".

מה משמעותו של ה-SCO למערך הכוחות הגיאופוליטי באסיה? ולא פחות חשוב מכך – מה מגבלת כוחו? ברור כלל ועיקר כי אין מדובר בשלב הזה ב"ברית ורשה החדשה" כפי שנהגו לחלום כמה תומכים עד לא מכבר. זוהי אינה ברית הגנה בין החברות בארגון וקרוב לוודאי שהיא גם לעולם לא תהיה כזו. מנגד, סביר להניח כי גם בלי מסמך חתום לא רוסיה ולא סין תעבורנה בשתיקה על כל פעילות צבאית במרכז אסיה.

הכתבה המלאה מופיעה בגיליון אוקטובר-נובמבר של מגזין פורבס ישראל

– לרכישת הגיליון חייגו 077-5273355

לרכישת מנוי למגזין פורבס ישראל

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.

דילוג לתוכן