מחקר בארה"ב: בני נוער שצורכים אלכוהול פוגעים בהתפתחותם המוחית. וכיצד משפיעה מריחואנה?

"בני הנוער שהשתתפו במחקר לא היו שתיינים כבדים ולא שתו לשוכרה", מסבירה אחת מעורכות המחקר, לינדזי סקוגליה במרכז הרפואי לחקר אלכוהול וסמים באוניברסיטת דרום קרוליינה. "למעשה, גם הנערים אשר הוגדרו במחקר כ'צרכני אלכוהול' שתו אלכוהול ברמות שנחשבות למקובלות לחלוטין בגילם בנורמה החברתית הקיימת כיום".

בשיתוף פעולה שרקמה עם בתי ספר שונים בסן דייגו, סקוגליה גייסה 134 תלמידים שונים בגילאי חטיבת הביניים ובית הספר התיכון. כולם היו בריאים בגופם ובנפשם ולא הראו שום סימנים מקדימים למחלות או חשיפה מוגברת לאלכוהול בביתם. כולם הגיעו מבתים "מסודרים" מבחינה כלכלית, ונמצאו במערכת החינוך באופן תדיר.

כל אחד ואחת מהתלמידים והתלמידות שגויסו למחקר עבר סריקת מערכות מוחית באמצעות מכשירי MRI ו-FMRI מתקדמים, אשר סרקו את מוחם ב-8 הזדמנויות שונות במהלך שמונה השנים האחרונות. בסך הכל כלל המחקר נבדקים מגיל 12 ועד ל-24, ועקב במשך 8 שנים אחר ההתקדמות המוחית של כל אחד ואחת מהנבדקים.

צילום: thinkstockphotos

השלב השני היה סיווג כמות האלכוהול שצרכו אותם בני נוער במהלך אותן 8 השנים. מסך 134 המשתתפים במחקר, 75 סווגו כ"צרכני אלכוהול", לעומת 59 שסווגו כ"לא שותים כלל" או "צורכים אלכוהול לעיתים נדירות בלבד". כעת, יכלו עורכי המחקר לבחון את השפעות המשקה על מוחם של אלו אשר צרכו אלכוהול במהלך שנות ילדותם – ולבחון האם מוחם התפתח בצורה שונה מאלו שלא נגעו במשקה במהלך אותן שנים.

פחות "חומר לבן" במוח

במהלך גיל ההתבגרות, הגוף שלנו מתחיל לצמצם את כמות "החומר האפור" במוח, אשר מכיל את הנוירונים והתאים התומכים בהם. את מירב האנרגיה משקיע המוח בשנים אלו ביצירת "חומר לבן", אשר משמש את הקשרים הנרקמים בין התאים השונים במוח – ומשפיעים באופן ישיר על יכולת הזיכרון והלמידה שלנו, יכולת החשיבה והניתוח, וגם יכולת השליטה העצמית. אך אצל בני הנוער אשר צרכו אלכוהול (שוב, לא בכמויות גדולות או מוגזמות עפ"י המקובל בחברה כיום), כמות החומר הלבן אשר ייצר המוח במהלך שנות התבגרותם הייתה קטנה באופן משמעותי ביחס לחבריהם שלא צרכו אלכוהול. גם כמות החומר האפור במוחם הייתה נמוכה יותר ביחס לחבריהם.

ההבדלים בין צרכני האלכוהול לבין אלו שלא צרכו את המשקה לא השתנו בין המינים, בין גילאים שונים ובין גזעים. החוקרים בחנו גם את השפעותיהם של חומרים נוספים אשר נצרכו על ידי בני הנוער אשר השתתפו בניסוי – דוגמת מריחואנה. אך על פי תוצאות הניסוי, השימוש במריחואנה לא גרם לכל שינוי במצבם הפיזי של המשתמשים בה, גם אלו שהחלו להשתמש בגיל צעיר ובכמויות גדולות. אלכוהול, כאמור, העלה תמונה שונה לחלוטין – ומדאיגה בהחלט.

אחד הנושאים האירוניים עליהם מצביעים עורכי המחקר הוא כי בני הנוער אשר צרכו אלכוהול פגעו במיוחד בחלק המוח הקדמי – אשר אחראי, בין היתר, על יכולת השליטה העצמית שלהם. למעשה, השפעות צריכת האלכוהול בגיל צעיר הביאו לכך שבגיל מבוגר יותר הנבדקים הציגו יכולת שליטה עצמית נמוכה יותר – ופעמים רבות הדבר הוביל, כבמעגל קסמים, בחזרה אל שתיית אלכוהול בכל הזדמנות. מנגד, דווקא הממצא הזה עשוי להצביע על כיוון מחקר שונה – שכן ייתכן כי דווקא הנבדקים בעלי יכולת השליטה העצמית הנמוכה יותר נטו מלכתחילה לשתייה אלכוהול בגיל צעיר, ולא ההפך.

כך או אחרת, לעורכי המחקר אין כל ספק כי צריכת אלכוהול בגיל ההתבגרות, גם אם לא לשוכרה, פוגעת בבני הנוער לא רק בטווח הזמן הקצר – אלא מביאה לשינוי של ממש בהתפתחות המוחית שלהם, ומשפיעה ישירות על אישיותם גם בטווח הארוך. אך האם תוצאות המחקר יביאו לשינוי ביחס החברתי ביחס לאלכוהול, לבטח בכל הנוגע לבני נוער? כפי שאמר אחד מעורכי המחקר (ובתרגום חופשי לעברית) – עוד חזון למועד.