מטוס ה-F-35 סיים את תוכניות הפיתוח שלו והחל כבר לפני מספר חודשים בפריסה מעבר לים. פעילות מבצעית חלוצית אף בוצעה כבר בעזרתו, כפי שמוכיחות התמונות ההיסטוריות שהציג לאחרונה אלוף עמיקם נורקין, מפקד חייל האוויר הישראלי, של F-35 ישראלי חג בשמי בירות. אך אם עד היום עיקר הדיון הציבורי סביב מטוס ה-F-35 התמקד ביכולותיו ובמחירו, קיים גם ממד נוסף לסיפור – האפקט החיובי שיש למטוס על סחר החוץ של ארה"ב עם ידידותיה מעבר לים ועם בעלות בריתה, שתרכושנה אלפי מטוסים, בעיקר כדי להחליף את מטוסי ה-F-16 שלהן, שנרכשו, ברובם, עוד בתקופת המלחמה הקרה.
שמונה מדינות השתתפו במימון ובפיתוח תוכנית ה-F-35, עם כוונות ראשוניות לרכוש 600 מטוסים. עד כה, יותר מ-300 מטוסים כבר נשלחו מארה"ב ליעדים מסביב לעולם, והמספר הזה צפוי עוד להכפיל את עצמו עד לשנת 2020. צבא ארה"ב מתכנן לרכוש בעצמו 2,443 מטוסים משלושת הדגמים של המטוס שנתפרו עבור צרכי חיל האוויר, הצי והנחתים שלו. 800 מטוסים נוספים צפויים להימכר למדינות בעסקאות במסגרת תוכניות FMS (עסקת מכירה צבאית). תהליך זה כבר החל כאמור עם ישראל, שכבר משתמשת בו בשדה הקרב השמימי, יפן ודרום קוריאה, שחתמו על רכישת מטוסים עוד לפני שתהליכי פיתוח המטוס הסתיימו. לקוחות פוטנציאליים נוספים הם בלגיה, פינלנד, גרמניה, סינגפור, ספרד, שוויץ ואיחוד האמירויות.
'האדיר' בטיסת בכורה בשמי הארץ | צילום מתוך: יוטיוב
בטווח הרחוק יותר, כמעט כל כוח צבאי מדינתי בקואליציה של ארה"ב, אשר יהיה מעוניין במטוס קרב חמקני ומתקדם, יהיה מעוניין במטוס ה-F-35, מכיוון שאף מטוס טקטי לא ישווה לו ברמת השרידות, במגוון היכולות, בחסכון בעלויות ובוודאי שלא בעוצמה שהוא מביא לשדה הקרב.
האיכות מדברת
ראוי לציין שהקבלנית הראשית של הפרויקט, חברת לוקהיד מרטין, היא שותפה לצוות החשיבה שלי ולקוחה שלי בתחום הייעוץ. אם הייתי מעלה את ארבע הסיבות שמניתי בפסקה הקודמת לפני מספר שנים, הייתם יכולים לטעון שאני לא אובייקטיבי – אך לא בנקודת הזמן הנוכחית. אחרי יותר מ-9,000 טיסות ניסוי, מטוס ה-F-35 הוכיח והדגים שכל היכולות שתוכננו עבורו אכן מתרחשות בפועל, כולל חתימה נמוכה שמאפשרת התחמקות ממכ"מים וממערכות הגנה סיניות ורוסיות. פרסומים שונים בתקשורת הישראלית לאחרונה ממחישים גם הם היטב עד כמה יכולות ההתחמקות של המטוס גבוהות, ומאפשרות לצה"ל לטוס מעל למספר מדינות במזרח התיכון ללא יכולת איתור ותגובה מצדן.
בנוסף, מחיר המטוס יורד, ובקרוב הוא יגיע לרמת המחיר של מטוס F-16 מהדגמים החדשים. אותו המחיר, אבל רמה אחרת לגמרי של יכולות וביצועים. לדוגמא, מערכת הלוחמה האלקטרונית של ה-F-35 מייצרת פי עשרה הספק מוקרן (radiated power) לעומת מטוסים קודמים, כך שלא יהיה צורך במטוסי ליווי ייעודיים כדי לחדור בצורה בטוחה לשטח אווירי עוין. כל כוח אווירי המרוחק כאלף מייל מרוסיה או מסין ישמח בוודאי ליכולות כאלו, בעיקר מכיוון שהשילוב שלהן עם חתימה נמוכה (חמקנות) הופך את ה-F-35 למטוס בלתי ניתן לעצירה.
מה יותר טוב ממטוס על-קולי (1,200 מייל לשעה) שלא ניתן לעקוב אחריו באמצעות מכ"מים ומסוגל לפגוע במטרות קרקעיות בדיוק מקסימלי אחרי שעקב אחריהן במשך מאות קילומטרים? אם כל היכולות הללו אינן מספיקות, הן רוסיה והן סין לא צפויות להציג מטוס ברמת יכולות דומה עד שנות ה-30 של המאה הנוכחית, אם בכלל. השורה התחתונה: ה-F-35 מציב את הסטנדרט העולמי לכוח אווירי טקטי, לפחות עד לאמצע המאה הנוכחית, והמכירות שלו מעבר לים יאיצו בצורה משמעותית את מאזן הסחר של ארה"ב.
ייצוא בטריליון דולר
עד כמה גדולה תהיה ההאצה בסחר? אני מניח שבטווח הארוך, הסכומים יעמדו על כטריליון דולר. בואו נראה כיצד: אם נניח מחיר נומינלי ממוצע של כ-100 מיליון דולר למטוס – זה המחיר נכון להיום עבור דגם A, שהוא הדגם הנפוץ שנמכר כיום לרוב חילות האוויר – שוויים של כ-1,500 מטוסים שלוקהיד מרטין מצפה למכור מעבר לים הוא כ-150 מיליארד דולר. אלה אינם כוללים את עלויות מחזור החיים של כל מטוס, התמיכה, האחזקה והשירותים סביב המטוסים, שלרוב עולים יותר מהרכישה של המטוס עצמו אם מסתכלים על עשורים רבים של שירות מבצעי לכל מטוס.
לוקהיד מרטין הטמיעה מאפייני תמיכה רבים לתהליך התכנון של מטוסי ה-F-35, כך שיהיה קל יותר לתחזק אותם לעומת מטוסי הקרב מהדור הרביעי ומטוסים קודמים אחרים. יתרה מכך, האיומים בשדה הקרב המודרני מתפתחים בצורה מהירה, כך שנדרשים עדכוני תוכנה רבים ותכופים יותר מבעבר, במקביל לעדכוני חומרה שיימתחו עד לשנת 2070. תוסיפו את צפי האינפלציה הממשלתית לאותה תקופת זמן ואת ערך הייצוא של התוכנית למשק האמריקאי ותגיעו לכחצי טריליון דולר. כמובן שאם האינפלציה תקפוץ בצורה חדה במהלך התקופה – כפי שכמעט בטוח שיתרחש – הערך הנומינלי של התוכנית יתנהג בצורה דומה. בואו נשאיר את האפשרות הזו בצד כרגע, מכיוון שקשה לחשב אותה. את האפשרות שמלחמות רבות יתרחשו בעשורים הקרובים, לעומת זאת, לא ניתן להניח בצד. הדבר צפוי להאיץ את הדרישה למטוסי F-35, במקביל לדרישה להחלפת מטוסי הקרב מהדור הרביעי ומטוסים מוקדמים יותר, בחלק מחילות האוויר, עקב התיישנות או התרסקויות באימונים או בתרחישים מבצעיים. מגוון האיומים שחילות האוויר ידרשו להתמודד מולם, כדוגמת רחפנים וכלי טיס בלתי מאוישים על-קוליים, יגדילו את הצורך ביכולות של מטוסי הדור החמישי.
מטוס ה-F-35 לא הפסיד בתחרות הרכש שבה הוא התמודד מעבר לים. Avascent דיווחו בשנה שעברה כי נכון ל-2017 התקיימו כ-50 "התמודדויות" רכש של מטוסי קרב טקטיים ברחבי העולם, כשכחצי מהן היו פומביות וידועות. בתקופה בה התפתחויות גיאופוליטיות מתרחשות כל הזמן, ווושינגטון עשויה להחליט שהיא מוכרת F-35 גם להודו, אינדונזיה, ערב הסעודית ומדינות נוספות שאינן נמצאות כרגע ברשימת הרוכשים. אין הכוונה לכך שארה"ב לא מסוגלת לייצר ולייצא מטוסי F-16 למדינות שאינן יכולות או אינן רוצות לרכוש מטוסי F-35 (כפי שהודו שוקלת לעשות כרגע), אלא שהודו אולי תחליט שהיא זקוקה לשילוב "גבוה-נמוך" של מטוסי קרב, בכדי להתמודד עם איומים מצד סין או משכנות נוספות. בתקופה שבה וושינגטון מעריכה בכובד ראש את היחסים האסטרטגיים עם ניו-דלהי, ומטוס ה-F-35 נהיה סטנדרט עולמי למטוס קרב טקטי למגוון משימות, קל לדמיין את הודו רוכשת מאות מטוסים בסופו של התהליך.
לבסוף, בואו נזכור שהגעת מטוס ה-F-35 קשורה בצורה הדוקה לשינויים בכוחות המזוינים של צבא ארה"ב תחת ממשל טראמפ, אשר חתם בחודש אפריל על תזכיר בתחום מכירת הנשק למדינות זרות. במסגרת התזכיר הובהר כי הממשל ישתתף בקידום מכירות מוצרים צבאיים כדי לסייע למשק האמריקני, מתוך הבנה שמכירת מוצרים וטכנולוגיות יאיצו את הבסיס הטכנולוגי והתעשייתי של ארה"ב. המדיניות הזו אינה צפויה להשתנות ברגע שטראמפ יעזוב את כיסאו, מכיוון שהאמריקאים ירצו שבנות בריתם תיקחנה על עצמן עוד מרכיבים מרשת ההגנה הקולקטיבית העולמית. מדינות כמו גרמניה יכולות להראות את המחויבות שלהן לביטחון העולמי הקולקטיבי לצד הגנה טובה יותר על עצמן באמצעות רכישה של מטוסי F-35, שיסייעו לה הן להגן על עצמה והן בפעילות הצבאית העולמית. לא צריך להשקיע בחישובים מורכבים כדי לחבר את כל הגורמים שמניתי ולסכם כי מטוס ה-F-35 הוא תוכנית הנשק האמריקאית הראשונה שתייצר טריליון דולר בהכנסות מייצוא.
|
|