|
ביום שני האחרון נכנס לתוקף בארה"ב החוק המכונה JOBS (Jumpstart Our Business Startups), אשר מתיר לראשונה לחברות פרטיות למכור מניות ואופציות מבלי להיסחר בבורסה, אלא באמצעות פלטפורמות אינטרנטיות שונות. החוק המהפכני נועד בראש ובראשונה להקל על חברות קטנות ומיזמים "צעירים", והוא צפוי לשנות באופן דרמטי את מערך המימון וגיוס הכספים בתעשיית הסטרט-אפ האמריקאית.
חברות מתחילות ומיזמים שונים "מפתים" כישרונות בולטים באמצעות אופציות ומניות בחברה. אך במצב הדברים כיום, חברות פרטיות להן למעלה מ-500 בעלי מניות נתקלות בשורת קשיים והגבלות רגולטוריים, ורבות מהן מעדיפות להפוך לחברות ציבוריות (ולהיסחר בבורסה), גם אם אינן מוכנות לכך.
החוק החדש נועד לשנות מצב זה. לפי אחד מסעיפיו הרבים, ההגבלות הרגולטוריות יחולו על עסקים להם יותר מ-2000 בעלי מניות בלבד, ובכך יתאפשר שוק חזק של משקיעים "מינוריים" רבים, ולא מיעוט משקיעים מרכזיים כפי שקורה כיום.
צילום: shutterstock
אך הצעד המעניין ביותר הנגזר מהחוק החדש הוא אישור מכירת מניות ואופציות באמצעות פלטפורמות "מימון המון". אלו מכם שמבינים בתחום ודאי נזכרים כעת באתרים דוגמת "קיק-סטארטר" ו "אינדיגוגו", אך ההבדל בין אלו לבין החוק החדש תהומי ומשמעותי מאוד. האתרים הפועלים כיום למטרות "מימון המון" מאפשרים למיזמים בשלבי פיתוח לגבות כסף מהציבור – בעבור מוצר אותו הם מתחייבים לספק. גולש באתר אשר החליט להשקיע את כספו לא יוכל לקבל בעתיד סכום כסף גבוה יותר או תשורה כלכלית כלשהי. במקרה הטוב ביותר, הוא יזכה לרכוש מוצר מוצלח במחיר נמוך יחסית.
החל מהשבוע, כאמור, השתנו פני הדברים. גולשים מרחבי ארה"ב יוכלו להשקיע כסף (עד סכום של 10,000 דולר) בתמורה לנתח מסוים ממניות החברה, ולקוות כי שווי החברה יאמיר וירקיע שחקים. החוק מכיר ב"צורת חיים" חדשה של חברה מסחרית: "חברה בצמיחה", מעין יצור כלאיים הנמצא בין החברה הציבורית לפרטית.
החוק המהפכני מעורר לא מעט הדים ותגובות במשק האמריקאי ומחוצה לו. התומכים בו טוענים כי מדובר בהליך נכון המתאים עצמו להתקדמות הטכנולוגית, אשר יקל על מיזמים חדשים לגייס הון מבלי להיות תלויים במשקיעים בודדים ("אנג'לים") וקרנות הון סיכון. מנגד, המתנגדים לחוק מתריעים כי הוא יוביל להיווצרות "מערב פרוע" וירטואלי; מרחב אשר יאפשר מעשי רמאות והונאה בשוק בו הפיקוח יצטמצם למינימום.
אחד התומכים הנלהבים בחוק הוא ליאור צורף. המרצה והחוקר הישראלי המתמחה בתחום חוכמת ההמונים, הגיע עד לבימה המכובדת של כינוס "TED" בקליפורניה בכדי להדגים בזמן אמת כיצד עובדת השיטה (הרצאתו, במהלכה העלה שור חי לבמה וביקש מקהל גדול להעריך את משקלו זכתה לאלפי צפיות ברשת ועוררה הדים רבים).
צורף לא מסכים עם טענותיהם של אלו המבקרים את החוק. "גם כיום יש אפשרויות רבות לרמות ולהונות בשוק הפיננסים. זה נושא זניח". לדבריו, "היופי האמיתי בחוכמת ההמונים הוא שאי אפשר לעשות מניפולציה על ההמון כולו לאורך זמן. ההמון יעלה על זה".
העתיד כבר כאן? ליאור צורף I צילום: מתוך אתרו האישי
"אני אתן לך דוגמא", הוא ממשיך, "סיפור ששמעתי על Waze בתחילת דרכה. כשאנשים החלו להשתמש באפליקציה, שוטרי התנועה נותרו מתוסכלים – דקה מרגע שהם פתחו מארב, מישהו כבר העלה את הנקודה למערכת והזהיר את שאר המשתמשים. אז השוטרים הורידו בעצמם את האפליקציה, ובכל פעם שמישהו ציין את מיקום המארב במערכת – הם עברו לנקודה אחרת. מן הסתם, המון המשתמשים באפליקציה המשיך ועדכן את מיקום השוטרים כל הזמן, והותיר אותם מתוסכלים. הניסיון לבצע מניפולציה על ההמון נכשל. אי אפשר לעבוד על ההמון".
בנוסף, הוא מסביר, החוק מגביל את "תקרת ההשקעה" האפשרית של כל משקיע: "בסופו של דבר מדובר בסכומים קטנים יחסית, אלה לא מיליוני דולרים. הסיכון, גם אם קיים, אינו גדול מאוד".
כמוהו לא מעט גורמים במשק האמריקאי, כמו המשקיע הנודע רון קונווי ומייסד שותף של חברת AOL סטיב קייס, הצהירו על מיכתם בחוק. "זה צעד טבעי ומתבקש, שיאפשר למיזמים בשלב מוקדם מאוד להתפתח ולצבור הון התחלתי מבלי להיות תלויים במשקיע בודד" מסביר צורף.
ההמון יודע יותר טוב? I צילום: shutterstock
"נשאלת השאלה: מי יידע טוב יותר על איזה מיזם להמר – המשקיע הוותיק והמנוסה או דווקא ההמון האנונימי וחסר הניסיון? כיום ההשקעות מסתמכות על משקיעים בודדים בעלי ניסיון ואינטואיציה, וברור שיש כאלו שיודעים באופן מדהים לזהות סטרט-אפ מבטיח. אבל חוכמת ההמונים גורסת כי דווקא ההמון חסר הניסיון והכלים המקצועיים יידע להעריך טוב יותר מאשר אותם מומחים מנוסים".
"זה גם חוסך תהליך שיווקי יקר ומורכב" הוא טוען. לדבריו, מעגל המשקיעים הפרטיים הראשוני של המיזם יוכל לשמש גם כמעגל הצרכנים והמשווקים הראשון, ולהתניע את תהליך המכירות בשוק. "לא ייקח הרבה זמן עד שנגלה האם התהליך יהיה קל ופשוט כפי שהוא קיים היום בפלטפורמות הגיוס האינטרנטיות השונות, או שהרגולציה והפיקוח יחנקו אותו".
ומה בארץ? צורף מאמין כי "מה שקורה בארה"ב, לרוב מוצא את דרכו גם לארץ בצורה זו או אחרת". ח"כ אבישי ברוורמן הגיש הצעת חוק ברוח החוק האמריקאי לפני מספר חודשים, וצורף טוען כי המהלך המתבקש יגיע גם לשוק הישראלי במוקדם או במאוחר. האם זוהי תחילת עלייתו של הדור הבא של ההשקעות הפיננסיות? ימים יגידו.
|
