Sans-serif

Aa

Serif

Aa

Font size

+ -

Line height

+ -
Light
Dark
Sepia

מי הזיז את הארנק שלי: על התכנית להגבלת השימוש במזומן במשק

מנהל רשות המסים משה אשר אוהב לספר את סיפור פרחי הבר כדי להדגים כיצד קמפיין מוצלח משנה נורמות התנהגות. "פעם קטפו פרחי בר בלי חשבון כדי להניחם באגרטל בביתולהשליכם לפח אחרי כמה ימים. ...
יהודה שרוני, סופהשבוע

מנהל רשות המסים משה אשר אוהב לספר את סיפור פרחי הבר כדי להדגים כיצד קמפיין מוצלח משנה נורמות התנהגות. “פעם קטפו פרחי בר בלי חשבון כדי להניחם באגרטל בבית
ולהשליכם לפח אחרי כמה ימים. ההתנהגות האנוכית פגעה בציבור ובנוף היפה. הקמפיין
לעצירת קטיף פרחי הבר הצליח מעל המשוער. התופעה נפסקה והיום כולם נהנים”, מספר אשר, וממשיך בנמשל, מתחום המסים כמובן: “אזרח המסייע להעלמת מס דרך ויתור
על חשבונית מרוויח קצת אבל פוגע ברווחת הציבור. לו כולם היו משלמים מסים כחוק,
ניתן היה להפחית את נטל המס או לצמצם את הגירעון”.

מנהל רשות המסים גויס השבוע למתקפת הסברה להצדקת המלצות ועדת לוקר המגבילה שימוש במזומן. ההמלצות הגיעו ל”כלכליסט”, וכדי למזער את הנזק מישהו מיהר להדליף את הסיפור לחדשות ערוץ 2. לאחר אישור התקנות לא ניתן יהיה לבצע עסקות מזומן בסכום העולה על 7,500 שקל (בין לקוח לבין בית עסק) ובשלב הבא בסכום העולה על 5,000 שקל. מי שיעבור על החוק (שיגיע בקרוב לאישור הכנסת) ייקנס ב־ 25 אלף שקל.

ברשות המסים לא מעוניינים בעסקות ה”קטנות”, אלא בכסף הגדול שבמסגרתו משונע הכסף במזוודות מזומנים. היו מקרים שבהם חוקרי המס הגיעו למושבים כדי לברר כיצד נרכשו חלקות חקלאיות, והתברר שהעסקה שהגיעה למאות אלפי שקלים בוצעה במזומן.

אלא שהגבלת השימוש במזומן אינה סיפור פשוט. רבים עובדים בשחור כדי להימנע מתשלום המע”מ, העומד על 18% . חיסכון של 900 שקל בעסקה של 5,000 שקל אינו הולך ברגל. מה גם שהמיעוטים והחרדים במאה שערים לא מחזיקים בחשבון בנק אלא ב”עו”ש בלטה”. האם לרגל החוק הם ירוצו לפתוח חשבונות רק כדי להיות אזרחים הוגנים?

הבעיה המהותית יותר היא בנורמה הארצית. כדי שאזרח יאמץ את סיפור פרחי הבר וידאג
לרווחת הכלל ולא רק לעצמו, מערכת המס והשימוש בתקציבים חייבים להיות הוגנים
ושקופים. המע”מ בישראל גבוה בצורה מוגזמת. רק לפני ארבע שנים הבטיחו להורידו
ל־ 15.5% . המס השולי ברמות השכר הגבוהות גבוה מ־ 50% , בעוד מחצית מהאזרחים כלל אינם משלמים מס הכנסה. משהו בסיסי לקוי בשיטה שבה המדינה לוקחת לעצמה את
מרבית פירות עמלו של האזרח. 

צילום: shutterstock

גם הפטורים לקבוצות אוכלוסייה ייחודיות מרגיזים. חוץ מהלחצים הפוליטיים לא ברור מדוע להעניק פטור ממע”מ באילת, כשהקונים מעידים שלא נתקלו במוצר שמחירו נמוך ב־ 18% בהשוואה למרכז הארץ. קחו את סיפור הפטור ממע”מ על פירות וירקות. חוץ מלחצים של חברי כנסת פופוליסטיים אין סיבה לפטור זה, שממילא אינו מתגלגל לכיסו של הצרכן. פערי התיווך בפירות וירקות נאמדים לעתים במאות אחוזים, והמע”מ נבלע בתוכם. הטבת המס
שהיקפה נאמד ב־ 2.5 מיליארד שקל נזרקת לפח (או בעצם מגיעה לרשת השיווק). מדובר
בפטור מזיק, המסייע להגדיל את תחמוני המס בחלק מהחנויות.

ביטול פטורים מיותרים וניצול עודף הגבייה מתחילת 2014 (3.8 מיליארד שקל) היה מאפשר להוריד את המע”מ ב־ 1% ולהחזירו ל־ 17% . מכך היו נהנים כל האזרחים ולא רק קוני דירות חדשות. כל עוד התחושה היא שתשלומי המסים מוגזמים ומנוצלים בדרך לא הוגנת, לא יהיה שיתוף פעולה מרצון וייעשו כל התעלולים הלגיטימיים כדי לעקוף את המערכת.

יש סיכוי?

האם יוזמת המזומן תיושם? ספק רב. יוזמה חשובה לא פחות הנוגעת למלחמה בהון השחור תקועה זה שמונה חודשים בוועדת החוקה. יו”ר הוועדה, ח”כ זאב רותם, מסרב לקדם את הליך החקיקה, וסיבותיו עמו. אז מדוע שגורל יוזמת המזומן יהיה שונה? 

מנהל רשות המסים ער לביקורת ופועל להפקת לקחים. ברשות המסים המליצו לשר האוצר לבטל את הפטור ממע”מ על פירות וירקות ולהימנע ממדיניות של מע”מ דיפרנציאלי. אשר מסכים שיש צורך בפעולה חינוכית אך מתעקש ש”הגבלת אפשרות השימוש במזומן תועיל לכל האזרחים”. כשאני שואל על התנגדות העסקים הקטנים, הוא מוסיף: “סכומי השימוש הם סבירים והם יכולים לקבל שיקים. אם מדובר על סכומים הגבוהים מ־ 7,500 שקל, אז הם כבר לא ‘עסק קטן'”.

אתגר גביית המס הפך למרכזי באוצר. על עובדי האגף הפילו את תיק הטיפול במע”מ
אפס בדיור, את סיפור המלחמה בהון השחור וכעת גם את סיפור מגבלות השימוש במזומן.
אשר פנה לאחרונה לאוצר בבקשה לאשר תקנים נוספים. האם מדובר בתוספת של עשרות או מאות? אני שואל. “מדובר בנושא רגיש ותרשה לי הפעם לא לענות לך”, הוא מגיב. 

מה הקשר בין השימוש בכרטיס הדביט (כרטיס לחיוב מיידי) להגבלת השימוש
במזומנים? “הכרטיס יהווה תחליף לשימוש במזומן. שמעתי את יוזמת רשות ההגבלים להנפיק את הכרטיס, אבל בגלל העיכוב אנחנו מטפלים בנושא”. עם יד על הלב, האם אינך חושש שגורל הצעת הגבלת המזומן יהיה כגורל היוזמה למלחמה בהון השחור? “מי אמר שהטיפול הפרלמנטרי ייעשה הפעם דרך ועדת החוקה? אולי העניין יטופל 
בוועדת הכספים?”.

הדולר ונייר העמדה הסודי 

החלטת בנק ישראל השבוע שלא להפחית את הריבית התקבלה בהפתעה מסוימת. יו”ר
קבוצת דלק אודי ניסן (לשעבר הממונה על התקציבים באוצר) התערב עם חבריו שהריבית
לא תרד והרוויח. ניסן סבור שעוצמת הכלכלה ועודפי הגז ימשיכו ללחוץ את שער החליפין,
והיציג עלול ליפול ל־ 3.25 ־ 3.3 שקלים לדולר. אבל על זה הוא לא מוכן להתערב. 
עם כל ההסברים המלומדים של בנק ישראל (החובה למדוד את רווחיות הייצוא במונחי שער אפקטיבי ביחס לסל), הדולר הנמוך פוגע קשות במיוחד בתעשיינים הלא גדולים. בעוד השכר והעלויות האחרות גדלים אוטומטית, התמורה השקלית יורדת.

בינו צדיק, יהודי חכם, סבור שפתרון הבעיה הוא קיבוע שער הדולר במחיר שבו ירכוש בנק
ישראל כל כמות. השיטה יושמה בשווייץ בהצלחה מרשימה, ומדוע לא לאמצה גם כאן.
בעל הבית של פז והבנק הבינלאומי הוא גם תעשיין (ייצור תזקיקים) והוא ער לפגיעה
בתעשייה. 

נשיא התאחדות התעשיינים צביקה אורן תומך ברעיון. בנייר עמדה מתחילת החודש,
שהוכן לבקשתו ונחשף כאן לראשונה, מוסבר היתרון למשק בקיבוע שער הדולר ברמה של
3.8 שקלים, למרות הצורך ברכישה מאסיבית של עשרות מיליארדי דולרים. “התועלת ברכישת המט”ח לקיבוע השער עולה עשרות מונים על העלות. המהלך נדרש במטרה להקנות לתעשיינים זמן היערכות לשיפור כושר התחרות תוך עלייה בפריון העבודה”, אומר אורן. כשנשאל על ידי שר האוצר כמה זה יעלה, הוא השיב: “לא יעלה כלום. להפך. כולנו נרוויח”.

קיבוע שער החליפין יאפשר רישום תשואה שקלית חיובית על יתרות המטבע (המסתכמים
ב־ 85.5 מיליארד דולר). הרווח יסתכם ב־ 26.4 מיליארד שקל. הרכישות הנוספות יספקו רווח נוסף של 1.7 מיליארד שקל (ברכישת מטבע של 5 מיליארד דולר) או 25 מיליארד שקל
(ברכישת 50 מיליארד דולר נוספים). הרווח החשבונאי הכולל ינוע בין 28 מיליארד שקל
ל־ 51.4 מיליארד שקל, תלוי בהיקף הרכישות.

יתרון לקיבוע שער החליפין הוא שיפור של 31 מיליארד שקל ברווחיות הייצוא, שיגדיל
את הכנסות המדינה ממסים ב־ 400 מיליון שקל. השיפור בכושר התחרות יאפשר זכייה
בעסקות ייצוא נוספות בהיקף 6 מיליארד שקל. לצד קליטת 7,000 עובדים חדשים, יגדלו ההכנסות ממסים ישירים ב־ 750 מיליון שקל. 
התעשיינים מודים שהפיחות (כתוצאה מקיבוע שער החליפין) יעלה את מחירי המוצרים המיובאים ויאיץ את האינפלציה בכ־ 2% . “אם תהיה חריגה מיעד האינפלציה, בנק ישראל יגיב בהעלאת ריבית מתונה בלבד”, נכתב.

עם כל הכבוד לעמדת התעשיינים, קיבוע שער החליפין כרוך בסוגיות לא פשוטות: האם ישראל יכולה להרשות יתרות מט”ח של 130 מיליארד דולר (אם יירכשו 50 מיליארד
דולר נוספים) בהנחה שתתגבר על מתקפת הספקולנטים? בוודאי שלא. בנק ישראל עצמו
המליץ שהיתרות לא יעלו על 90 מיליארד דולר, וכבר כיום אנחנו קרובים לסכום התקרה.
מה תהיה השפעת הרכישות על המדיניות המוניטרית, והאם בנק ישראל מסוגל לצמצם
את השפעת רכישת הדולרים באמצעות ספיגה אינסופית של שקלים? ואם כבר מדובר
על רווחים, בנק ישראל מסוגל להגדיל את “רווחיו” דרך ייצור אינפלציה מלאכותית
שתביא לפיחות, אבל האם תפקיד הבנק המרכזי הוא להרוויח?

למרות כל אלה העובדה שקיבוע השער נתמך גם על ידי אנשי פיננסים רציניים כמו בינו צדיק, ומגובה בנייר עמדה עם נתונים מספריים, מצדיקה לפחות בדיקה רצינית של
ההצעה. 

המרוץ לדירקטוריון

בנק לאומי פרסם שלשום מודעה המזמינה הצעות להצטרף לדירקטוריון. את המועמדות
ניתן להגיש עד 22 ביוני, בתנאי כמובן שהמועמד מצויד בכשירות הראויה. זו נקודת הפתיחה במרוץ לאיוש שני גופים מהנחשקים במשק: בנק לאומי ובנק דיסקונט.

בנקים אלה מתנהלים ללא בעל בית. המלצות המינויים נעשות בשני מסלולים: המסלול
העצמאי כפי שראינו, וכן דרך גוף חיצוני בראשות השופטת איילה פרוקצ’יה. בקרוב יסיימו את כהונתם בבנק לאומי ארבעה דירקטורים: ציפי סאמט, עמוס ספיר, דוד אבנר ומירי כץ. שני דירקטורים חיצוניים יעמידו את עצמם לבחירה מחודשת. על הזכות להחליפם מתגוששים מטעם הוועדה לא פחות מ־ 135 איש. עדיין לא ברור כמה מועמדים יתמודדו באופן עצמאי.

למרות הטענות שרגולציית היתר הפכה חלק מהדירקטורים לעציצים, עדיין מדובר במשרה מפנקת. הדירקטורים מתוגמלים בלפחות 500 אלף שקל לשנה (תשלום לישיבה ותשלום קבוע). בנוסף הם מקבלים את הזכות להצצה נדירה במצב המשק וברכילות העסקית
האחרונה. הליך המינויים יסתיים בימים הקרובים, ושמות המועמדים יובאו לאישור האסיפה הכללית שתתקיים באוגוסט. מדובר במינוי לשלוש שנים עם אפשרות להארכתו פעמים נוספות.

גם בבנק דיסקונט שיטת המינויים השתנתה. לאחר שקבוצת ברונפמן־שראן הפסיקה להיות בעלת הבית, עברה האחריות למינוי הדירקטורים לוועדה. בדירקטוריון חברים 12 איש ולבקשת המפקח על הבנקים הדירקטוריון החדש ימנה 13 חברים. שלושה מחברי הדירקטוריון מסיימים את כהונתם: יוסי צ’חנובר, חורחה ספרן ועליזה רוטברד, זאת נוסף לדירקטור חיצוני שפורש. 

אתמול היה המועד האחרון להגשת מועמדות, ועל פי ההערכות יותר ממאה מועמדים הגישו
הצעות. בנק ישראל אינו פוסל הגשת מועמדות מקבילה לדירקטוריון לאומי ודיסקונט. הליך
המיונים, המתיש לא פחות מקורס טיס, יימשך בקיץ, ושמות המאושרים הסופיים יובאו
לאישור האסיפה באוקטובר. בתום ההליך ייאלץ יו”ר דירקטוריון דיסקונט, ד”ר יוסי בכר, להתרגל לחמישה פרצופים חדשים. 

בהליך המינויים הנוכחי, בעקבות התערבות מבקר המדינה, נעשתה הפקת לקחים. בעוד
בסבב הקודם הושמעו טענות של יוסי שריד לגבי ההליך הלקוי, והתברר שמועמדת שכבר
אושרה (אתי לנגרמן) נפסלה ברגע האחרון על ידי בנק ישראל, הפעם ההליך שקוף יותר.
ישיבות הוועדה מתועדות, וכשתתבקש תוכל לשלוף את התיעוד הרלוונטי.