Sans-serif

Aa

Serif

Aa

Font size

+ -

Line height

+ -
Light
Dark
Sepia

מי מפחד מכחלון: האם יצליח שר האוצר המסתמן לנצח את הבנקים ואת מנהל מקרקעי ישראל?

הבורסה נוהגת לקבל את פניה של ממשלה חדשה בעליות שערים, המוסברות ב״הסרת אי הוודאות לגבי הממשלה הבאה״. הסוחרים, גורסת האגדה העממית, אוהבים את נתניהו,שנחשב ידידותי לאנשי העסקים. אבל נתניהו כבר מזמן אינו האביר הלבן ...
הדר חורש

הבורסה נוהגת לקבל את פניה של ממשלה חדשה בעליות שערים, המוסברות ב״הסרת אי הוודאות לגבי הממשלה הבאה״. הסוחרים, גורסת האגדה העממית, אוהבים את נתניהו,
שנחשב ידידותי לאנשי העסקים. אבל נתניהו כבר מזמן אינו האביר הלבן של הסקטור העסקי. בקהילה מודאגים מאוד מהתרחבות החרם הכלכלי על ישראל.

מאז הוכרזו הבחירות חשו היצואנים הישראלים בהפוגה מסוימת בלחץ הכלכלי, אבל
כעת, לאחר שנתניהו נבחר מחדש, גובר החשש שהחרם יחודש ואף יתרחב. זו הסיבה לכך שהשבוע לא הובעה התלהבות מניצחונו החד־משמעי של ראש הממשלה. בענף אחד ניכרו למחרת הבחירות ירידות שערים משמעותיות: מניות הבנקים הגדולים. הסיבה לירידות הייתה כמובן משה כחלון, האיש שיהיה ככל הנראה שר האוצר.

צילום: ליאת מנדל

כחלון הרבה במהלך מסע הבחירות שלו לדבר על רווחי היתר של הבנקים ועל כוונתו להגביר את התחרות בענף הפיננסים, כפי שעשה לחברות הסלולר בעת שהיה במשרד התקשורת.
אבל כחלון, אומרים מי שמכירים אותו, צריך להיות הדאגה האחרונה של הבנקאים. יש לו אומנם הרבה מילות ביקורת על שכרם של מנהלי הבנקים והוא חושב שקצת תחרות
לא תזיק לענף, אבל הוא גם מכיר בעובדות: העמלות שמשלמת משפחה ממוצעת בבנק והריבית על המשכנתאות הן אחת הבעיות היותר קטנות של המתמודדים עם עלות המחיה הגבוהה.

תוכניתו של כחלון להגברת התחרות עם הבנקים מבוססת בעיקר על הפרדה, באמצעות חקיקה, בין הבנקים לבין חברות כרטיסי האשראי. הוא מציע שהבנקים יחויבו למכור את החברות, ואלו יהפכו למוסדות פיננסיים שיתחרו בבנקים בתחום האשראי וסליקת תשלומים. התוכנית נתקלת בעיקר בהתנגדות מצד הפיקוח על הבנקים, שחושש שהיא תפגע ברווחיות הבנקים בלי שתביא תועלת ללקוח. כשהאמריקאים ניסו את השיטה, נרכשו חברות האשראי
על ידי יזמים שניסו להשיא את הרווח על העסקה באמצעות העלאת מחירים שגבו חברות האשראי מהלקוחות.

הניסוי נכשל והחברות חזרו בסופו של דבר לידי הבנקים. כשכחלון ייכנס למשרד האוצר
הוא ימצא שם תוכנית אחרת לפיתוח התחרות בבנקאות, באמצעות תמיכה ממשלתית ביזמים שירצו להקים בנקים. זהו רעיון חיובי, אבל הדרך ממנו לתחרות משמעותית בענף
ארוכה. פתרון פשוט ומסובך מטרתו הראשונה תהיה טיפול במחירי הדירות, ומדובר באתגר
כבד ומסובך: הממשלה היוצאת לא הצליחה להגדיל את היקפי הבנייה כדי להדביק את הביקוש, וירידת הריבית ליבתה את ההתייקרות.

בשנתיים האחרונות תכנן כחלון שורת מהלכים להגברת קצב הבנייה ולהוזלת מחיר הקרקע. הבעיה שלו היא שגם אם יצליחו המהלכים, יגיעו הדירות לשוק רק בעוד שלוש שנים במקרה הטוב, ועד אז צפוי המחסור להימשך. אבל כחלון מקווה שמחירי הדירות יתחילו לרדת הרבה קודם לכן, ועם קצת מזל זה יקרה עוד לפני סיום כהונתו בממשלה: הוא מאמין שעצם כניסתו לתפקיד והמוניטין שלו כשר נמרץ ובעל כושר ביצוע יגרמו לירידת מחירים, שתימשך כל עוד
יאמין הציבור בהצלחתו במשרד.

גורם נוסף שתלוי קצת פחות בשליטתו של כחלון הוא הריבית במשק: ההשקעה בדירות הפכה בשנים האחרונות אפיק השקעה חלופי לאפיקי חיסכון שנושאים ריבית אפסית. כ-30% מהדירות בשוק נרכשות על ידי משקיעים כאלה. ההנחה הרווחת היא שאם הריבית
תעלה, במקביל לציפיות לירידת מחירי הדירות, ייעלמו לפחות חלק מהמשקיעים משוק זה, והביקוש יירד.

אבל הנגידה קרנית פלוג אינה שוקלת העלאת ריבית: ריבית גבוהה לא טובה למשק שסימני האטה ניכרים בו, ובעולם של כלכלה גלובלית אין למדינה קטנה אפשרות להחזיק ריבית
גבוהה מהריבית העולמית, המוכתבת בעיקר על ידי ארה״ב. עם זאת, צופים שהבנק המרכזי האמריקאי יתחיל בקרוב להעלות את הריבית, נוכח התאוששות הכלכלה בארה״ב. אם יתממשו הציפיות להעלאת ריבית ביוני, תוכל גם פלוג להתחיל להוריד את הריבית לקראת סוף השנה, והדבר יסייע לצינון מחירי הדירות.

הטיפול המורכב במשבר הדיור ידרוש מכחלון גם שיתוף פעולה עם ראש הממשלה ועם שר הבינוי והשיכון, האחראי גם למינהל מקרקעי ישראל, שאותו מתכנן כחלון לפרק. בממשלה הקודמת פרץ עימות בין שר השיכון אורי אריאל לשר האוצר יאיר לפיד, כשלכל אחד מהם הייתה תוכנית משלו לפתרון משבר הדיור. הסכסוך כמעט הביא לטרפוד הדדי של התוכניות ובוודאי לא קידם את עניינם של רוכשי הדירות.

הפתרון הפשוט ביותר מצדו יהיה לדרוש שגם משרד השיכון יהיה תחת שליטת מפלגתו. מדובר במשרד כלכלי חשוב ומורכב, וספק אם יש ברשימתו של כחלון מועמד בעל כישורים הנדרשים למלא את התפקיד. איש המינהל המנוסה ביותר ברשימה (למעט כחלון עצמו) הוא
האלוף בדימוס יואב גלנט. אבל ספק אם כחלון יוכל למסור את האחריות למשרד ולרשות מקרקעי ישראל לגלנט, שהסתבך רק לפני שנים מעטות בפרשה של השתלטות לא חוקית על קרקע. גלנט אומנם נחלץ מהפרשה בלי שהואשם בבית המשפט, אך צל כבד רובץ על תדמיתו הציבורית.

הוא לא הצליח. יאיר לפיד | צילום: מרק ישראל סלם

הפתרון ההגיוני מבחינת כחלון הוא למנות לתפקיד איש מפלגתו שאינו נמנה עם רשימת הח״כים אך בעל כישורים מתאימים. אחד האנשים האלה יכול להיות אבי גבאי, לשעבר
בכיר באגף התקציבים ומנכ״ל בזק, שזכה להערכה רבה בתפקידיו וסייע לכחלון בהיערכותו לקראת הבחירות. מועמד אפשרי נוסף הוא גל הרשקוביץ׳, ראש אגף תקציבים לשעבר והאיש שהכין עבור כחלון את התוכנית להתמודדות עם משבר הדיור.

יהיה 10?

לפני שנתיים וחצי עזב כחלון כמנצח את משרד התקשורת, כשמאחוריו רפורמת הסלולר
הגדולה, שהפחיתה בעשרות אחוזים את תקציב התקשורת של כל משפחה. אבל הוא השאיר מאחוריו לא מעט קצוות פתוחים, ובראשם הטיפול בענף הטלוויזיה המסחרית. הרגולציה בענף הטלוויזיה פועלת על פי כללים אנכרוניסטיים ובלתי רלוונטיים למציאות העסקית בשנת 2015. מחליפו במשרד, גלעד ארדן, התמקד בטיפול בשידור הציבורי, והחמיץ הזדמנות היסטורית לטיפול כולל במערך השידורים הציבוריים והמסחריים. 

משרד האוצר, שבראשו צפוי כחלון לעמוד, היה הכוח האמיתי ולעתים קרובות היוזם של רפורמות בענף התקשורת. בתפקידו החדש יכול כחלון להתערב ולדחוף להשלמת הרפורמות שלא הספיק לבצע כשר התקשורת. הדחופה שבהן היא הסדרת מעמדו של ערוץ 10 והבטחת קיומו ללא תלות בחסדי השלטון.

תהיה זו משימה סבוכה נוכח העוינות הבולטת של נתניהו לערוץ, שהרבה לעסוק בגילויים על נהנתנות והתנהלות מפוקפקת שלו ושל אשתו.