Search
Close this search box.
Forbes Israel Logo

מכה לפופוליזם: על החלטת בג"ץ, בחירת הנגידה והדיור הנוח בברלין

לראשונה זה תקופה ארוכה חוותה השבוע הכלכלה שני אירועים מרעננים. האחד הוא מינוי קרנית פלוג לנגידת בנק ישראל, והשני הוא החלטת בג"ץ לאשרר ייצוא של %40 מהגז שהתגלה. בין ההחלטות מחבר קו ישר אחד: בשתיהן ניצחו השכל הישר וההיגיון את רוחות
הפופוליזם. שר האוצר יאיר לפיד רשם רגע של נחת לאחר תקופה רצופת אכזבות.

סיפור מינויה של קרנית פלוג לנגידה מתחיל בזה שראש הממשלה בנימין נתניהו לא רצה אותה, לא בתחילת הדרך, וגם לא בסופה. כפופוליסט מתקדם, חיפש נתניהו שחקן חיזוק זר שיסחט עם איתורו קריאות התפעלות. לא מגיעים לו שום קרדיט או מחמאות, כפי שהמליצה שלי יחימוביץ', על שמחל על כבודו ומינה את פלוג. לידיעת יו"ר האופוזיציה: הנגידה החדשה תומכת בהעלאת גיל הפרישה לפנסיה לנשים ובהטלת מסים. ברוך בואך לכלכלה הניאו־קפיטליסטית. מינוי הנגידה החדשה נכפה למעשה על בנימין נתניהו בזכות התעקשותו של לפיד – כך לפחותהסביר השבוע שר האוצר לוועדת טירקל את הבחירה.

זה החל בדיון פנימי באוצר לקראת תקציב 2013־2014, חודשיים לפני שהיה ברור מי יהיה הנגיד. לפיד, שרצה להגדיל את יעד הגירעון, שיתף בישיבה את פלוג, שלא היססה לומר לשר האוצר שהוא אינו צודק, ונלחמה על דעתה. "זה הרשים אותי מאוד", אמר לפיד, "יש לה יושרה אמיתית. אמרתי לעצמי שהיא חייבת להיות הנגיד הבא". חזרה לפגישת ביבי־לפיד. נתניהו הפנים ששר האוצר מתעקש על פרופ' צבי אקשטיין, אבל מוכן לחזור לחלופת פלוג, שהייתה מועדפת עליו עוד בתחילת הדרך. לפיד הפגין בפגישה את הנחישות שאפיינה אותו בתקופת המו"מ הקואליציוני. נתניהו נאלץ לקחת גלולת הרגעה לפני שהסכים על פלוג. לאחר שהשלים עם רוע הגזירה ארז וטס לרומא, לא לפני שבדרך ביזה שלושה מועמדים שהתפתו להאמין להבטחותיו.

הנגידה החדשה אינה חתול בשק, הן מבחינת לפיד והן מבחינת נתניהו. עם שומר מסך בדמות הנגיד הקודם סטנלי פישר, היא תפגין עצמאות ולא תספור אותם. בסוגיית גיל הפנסיה לנשים, למשל, ממליצה הנגידה החדשה לדחות את הפרישה לגיל 67. הנגידה גם מחזיקה בעמדה נחרצת בסוגיית תמלוגי הגז – היא דחפה להקמת קרן העושר, בהיקף הנאמד ב־72 מיליארד דולר, שפירותיה ייועדו לדורות הבאים. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא הרצון להקל את הלחץ על הדולר. אלא שהפוליטיקאים גוררים רגליים.

פלוג. לא חתול בשק | צילום: מרק ישראל סלם

יו"ר ועדת המדע של הכנסת, משה גפני, חשף השבוע בכנס המכון לרפורמות מבניות של שרגא בירן שמופעלים עליו לחצים. גפני דורש שלקרן ימונה יועץ משפטי עצמאי ושהחוק יגדיר חד משמעית את השימוש בכסף. קרן העושר מתחברת להחלטת בית המשפט לדחות את העתירות נגד החלטת הממשלה המתירה ייצוא של %40 מהגז.

ההחלטה מהווה אור ירוק לפיתוח קידוח הענק "לוויתן". אבל היא דרמטית ומהווה משב רוח רענן מסיבה חשובה לא פחות. בית המשפט סימן בהחלטה שלא כל עתירה המוגשת על ידי נציגי האופוזיציה או מטעם ארגוני הסביבה היא בהכרח גם צודקת. השופטים היטיבו להבחין בקו הדק העובר בין טיעונים ענייניים, המגובים בנימוקים כלכליים, לבין הלכי רוח פופוליסטיים, השוללים אוטומטית כל מה שמייצג את האינטרסים של בעלי ההון או אלה המכונים "טייקונים". וזה לא פשוט.

השופטים השכילו להתעלם מהרוחות הרעות המנשבות נגד מה שמדיף ריח של עסקים ואילי הון. חברות ענק כמו טבע, אינטל ועוד נקלעו שלא מרצונן לאווירת העדר פרגון שצמצמה את החשק להשקיע.הקמת אינספור ועדות כמו "ועדת משאבי הטבע" (ששינסקי ב'), ועדת הסדרי החוב (ועדת אנדורן), ועדת חברות הארנק (ועדת אשר), הוועדה להגברת התחרותיות בבנקים (ועדת זקן) והוועדה להגברת התחרותיות במשק (ועדת הריכוזיות) הינה תוצאה של כניעת הפוליטיקאים להלכי הרוח הפופוליסטיים.

הפרוטוקולים של ועדת הריכוזיות חשפו שבינו צדיק, הבעלים של פז והבינלאומי, ייאלץ למכור
אחת משתי החברות. גם צדיק בטוח שההחלטה אינה מוצדקת, כי אין שום קשר בינה לתחרותיות. ההחלטה של בג"ץ השבוע מהווה סטירת לחי לאלה המתייצבים אוטומטית כנגד המגזר העסקי. ייצוא הגז מקדם את טובת האזרחים, הן בגיוס משקיעים חדשים שיפתחו מאגרי גז נוספים, הן בשמירת עצמאותנו האנרגטית והן בגידול בהכנסות ממסים. באוצר, במשרד האנרגיה ובמשרד הכלכלה מכינים תוכנית מואצת להקמת צנרת שתחבר את מפעלי התעשייה לרשת הגז. ככה זה כשמקבלים החלטות על בסיס ענייני.

דיור בר־השגה בברלין


את חן, ישראלית המתגוררת בברלין פגשנו במטוס לישראל. היא אחת מאלה שספגו ביקורת משר האוצר על עזיבתם את הארץ לטובת חו"ל. בקבוצות דיון בפייסבוק מחליפות "היורדות" חוויות על "הישראליות" ויוקר המחיה. חן משלמת עבור דירת 3.5 חדרים שכר דירה חודשי של 920 יורו, משהו כמו 4,400 שקל לחודש, כולל מסים והוצאות חימום וחשמל.

שכר הדירה בת"א באותם תנאים מתקרב לעשרת אלפים שקלים לחודש. אבל זה לא רק המחיר. עקרונית, חן יכולה להמשיך להתגורר בדירה זו באותם תנאים כל ימי חייה. את שכר הדירה ניתן לעדכן פעם בשלוש שנים, בשיעור של %15, בתנאי שהוא עדיין סביר. אם יתברר ששכר הדירה המפוקח טיפס בשיעור גבוה מדי, הפוליטיקאים כבר ידאגו לרסן אותו, כפי שכבר עשו.

שלמה זוהר, מנכ"ל חברת ADO, המתמחה בהשכרת דירות בבירה הגרמנית, סיפר לי על דייר שפינה באחרונה דירה שבה התגורר משנת 1935. אתם מבינים? הדייר שכר דירה שנתיים בלבד לאחר שאדולף היטלר תפס את השלטון, וארבע שנים לפני מלחמת העולם השנייה. התוצאה של כל זה היא ש־%85 מ־3.5 מיליון תושבי ברלין מתגוררים בשכירות. שיעור שוכרי הדירות בגרמניה כולה מגיע ל־%55. נתח השוכרים בישראל מגיע ל־%26 בלבד. חלק הארי של הדירות לשכירות בברלין הן בנות שני חדרים בשטח של 50־60 מ"ר, ששכר הדירה עבורן מסתכם ב־400 יורו לחודש.

ברלין. 85% מתושבי העיר מתגוררים בשכירות | צילום: ויקיפדיה

מחצית משוכרי הדירות בברלין מתגוררים בגפם, כך שהם מוכנים בהחלט להסתפק בדירה קטנה. עם שכר ממוצע של 2,000־2,500 יורו לחודש לעובד בברלין, שכר הדירה נסבל והם מסוגלים לגמור את החודש.

לזוגות צעירים סידור השכירות הוא נוח לגמרי. אלה המתפתים לעסקאות נדל"ן הם בעלי מקצועות חופשיים, כמו עורכי דין, רואי חשבון, רופאים ועוד, שהנדל"ן עבורם הוא אפיק השקעה בטוח הרבה יותר מפיקדון בבנק. הם מוכנים להתיישר עם כללי המשחק המחמירים, אף על פי שהתשואה שהם מקבלים אינה גבוהה יחסית.

אין ספק אם כך שלצעיר בעל הכנסה קבועה המתגורר בברלין, שכירת דירה מאפשרת לצוף ולהתקיים בכבוד. אבל האם בעלי נכסים כמו ADO יכולים לעשות עסקים בשכר דירה כל כך נמוך? "ודאי שכן", משיב שלמה זוהר. ADO, שהינה קיצור השמות עדי קייזמן (מייסד החברה), עופרה שטראוס (בת זוגו לשעבר) ודפנה (בתם המשותפת), החלה לפעול בברלין ב־2006, ברכישת מקבצי דירות להשכרה.

בעלת השליטה שיכון ובינוי שבניהול עופר קוטלר, מעניקה לחברה את כל הגיבוי הנדרש לפעילותה המוצלחת. שוק הדיור הגרמני מורכב ומפוקח. ADO, המשכירה 6,200 דירות הפרוסות ב־200 בניינים, גובה בממוצע 5.54 יורו למ"ר, שזה 332 יורו לחודש (1,600 שקל) לדירת שני חדרים בשטח של 60 מ"ר. החברה עושה עסקים מצוינים, ושכר הדירה הכולל שהיא גובה מסתכם ב־23 מיליון יורו לשנה.

איך אתה מצליחים, למרות הפיקוח ההדוק ודמי השכירות הצנועים יחסית?

זוהר: "ADO מתנהלת ביעילות רבה ומצליחה לגבות %99.8 משכר הדירה, וזאת באמצעות מדיניות גביית חובות יעילה. המטה התפעולי מצומצם ויעיל, וכולל 45 עובדים בלבד. אין לנו שירותי אאוטסורסינג ואת כל העבודה – החל מתיקוני הדירות וכלה בשיווק – אנחנו עושים בעצמנו. פרופיל הסיכון נמוך, ואנחנו 'ממונפים' בשיעור של %65 בלבד מגובה העסקה. אנחנו חברה 'משעממת', שיודע להניב תשואות של %15 לשנה". %15 לשנה בסביבת ריבית אפסית זה משעמם?

זוהר, ששימש עד לפני שלוש שנים כיו"ר דירקטוריון בנק דיסקונט, מסביר: "אנחנו זהירים מאוד ואין לנו תשואות המקובלות בענף ההיי־טק. אסור לי להמליץ על המניות, אבל תבדוק בעצמך איזה מהלך עשתה מניית ADO בשנה האחרונה".

משתלם היום לקנות דירה בברלין?

"השוק הברלינאי עשה בשלוש השנים האחרונות קפיצת מדרגה במחירים, אבל אם תשאל אותי עדיין קיים פוטנציאל נוסף. מי שישקיע 100־120 אלף יורו בקנית דירה, מומלץ שתהיה פנויה ולא מאוכלסת. השווי שלה במקרה זה יהיה גבוה יותר. תרשה לי לא להוסיף מעבר לכך".

אז מה צריך לעשות כדי שהשיטה הברלינאית תעבור גם בישראל?

"הכל שאלה של מחיר הקרקע. צריך לצאת במכרזים בשיטת ה־BOT לתפעול הדירות להשכרה. מחירי הקרקע חייבים להיות נמוכים. לאחר מכן חייבים להשלים את מלאכת הפיקוח על שכר הדירה. בברלין זה עובד מצוין".

 

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.

דילוג לתוכן