|
התמונות שהגיעו השבוע מבייג'ין עשו יחסי ציבור מפוקפקים למושג "קידמה". קידמה מזוהה אצלנו באופן אוטומטי עם טכנולוגיה: מכוניות, כבישים, תעשייה. את כל אלה יש עכשיו בסין בשפע, אבל האם כשעיר בת 20 מליון תושבים שקועה בתוך ענן עכור ומזוהם, וכשאי אפשר לצאת מהבית בלי מסיכת אב"כ, מישהו באמת יכול לטעון ברצינות שזו "קידמה"?
בשנים האחרונות הכלכלה הסינית מפגינה ביצועים מרשימים בתחום הצמיחה ויש בה יותר ויותר עושר. עכשיו, תסתכלו בתמונות הללו, בהן נראים אנשים שמפלסים את דרכם בתוך קוקטייל סמיך של רעלים. אז עושר יש, אבל האם ניתן לזהות שם גם אושר? נראה שהיחידים שהמצב הזה מסב להם נחת הם יצרני מטהרי האוויר הביתיים.
לקבלת כל העדכונים, הדירוגים והניתוחים – עשו לנו לייק בפייסבוק
הערפיח של בייג'ין אינו מהווה בשום אופן תמונת מראה לנעשה אצלינו; איכות האוויר בישראל טובה בהרבה, גם אם רחוקה מלהיות טובה. אבל כמו כל תופעה קיצונית הוא מספק חומר למחשבה. בסין, האוויר המזוהם הוא לפחות אויב נראה: הוא כה סמיך עד כי מהווילון השקוף שעוטף את הכל הוא הופך לשמיכה של זוהמה שאי אפשר להתעלם ממנה.
צילום: רויטרס
בערי ישראל האוויר מספיק טוב כדי שלא נראה אותו, וממה שלא רואים לא מוטרדים. אבל מחקרים מראים באופן עקבי שגם אצלנו מתים מדי שנה כמה מאות אנשים, במקרה הטוב, מסיבוכים בריאותיים הקשורים לחשיפה לאוויר רווי מזהמים. לכן חוק אוויר נקי, שנכנס לתוקף לפני שנתיים, הוא אחד החוקים החשובים שנחקקו בישראל בשנים האחרונות בתחום הסביבה ובכלל. באותה נשימה (תרתי משמע), מדובר בחוק מסובך ליישום, ועל פי דו"ח שפרסמה לאחרונה הקואליציה לבריאות הציבור הוא מיושם באופן איטי וחלקי מדי.
הנתונים שמגיעים מבייג'ין מעוררים תדהמה: ריכוזי החלקיקים המזהמים באוויר משייטים בגבהים שאינם מוכרים במערב. הריכוזים המומלצים על ידי ארגון הבריאות העולמי והתקנים המקובלים במדינות המפותחות ובישראל נעים בין 10-25 מיקרוגרם למ"ר. ריכוז של מעל 300 מוגדר על ידי ארגון הבריאות העולמי כסכנה מיידית לבריאות (להבדיל מנזקים בריאותיים מצטברים לאורך זמן). על גג השגרירות האמריקאית בבייג'ין נמדד השבוע ריכוז של קרוב ל-800.
מדינות המערב, ובתוכן ישראל, נוהגות לצייד את חברי הצי הדיפלומטי ברוב מדינות מזרח אסיה במטהרי אוויר ביתיים שמוצבים בחדרים – עם דגש על חדרי הילדים – על מנת שבני הבית יוכלו לנשום אוויר סביר, בעיקר בלילה. כך גם בשגרירות בוויאטנם – עוד מדינה שמתפתחת במהירות – כולל התפתחות לכיוונים הלא נכונים. התלות במכשירי טיהור מחדדת את הקשר בין צדק סביבתי לצדק חברתי: פתאום גם כדי לנשום אוויר נקי צריך להשקיע ממון, ולא מעט. בנוסף, רק בעלי היכולת יכלו השבוע לציית למצוות השלטונות ולהישאר בבית עד שיתפוגג הערפיח. פשוטי העם לא יכולים להרשות לעצמם יום חופשה מטעמי זיהום אוויר.
צילום: רויטרס
מצבה של ישראל בתחום איכות האוויר, כמו בתחומים אחרים של איכות הסביבה, נמצא בין העולמות: משופר בהרבה לעומת רוב מדינות העולם השלישי, וסובל מפיגור לעומת רוב המדינות המפותחות. כשמדברים על איכות אוויר בארץ מתמקדים בדרך כלל בארובות ובמפעלים, אבל כ-80% מזיהום האוויר אצלינו נגרם מתחבורה. לא במקרה מוקדי הבעיה נמצאים במרכזי הערים הגדולות, שם כישלון התחבורה הציבורית ועומס הרכבים הפרטיים מורגשים היטב גם בתחנות הניטור. הרי בלב תל אביב וירושלים אין מפעלים כימיים כבדים, ולכן ביום כיפור נתוני הזיהום צונחים לריצפה.
התמונות שמגיעות מבייג'ין מספקות תזכורת לכך שביטחון לאומי זה לא רק מטוסים משוכללים וכיפת ברזל; ביטחון לאומי זה גם השקעות בתחבורה ציבורית יעילה שתחסוך כניסה של מאות אלפי מכוניות מדי יום למרכזי הערים הגדולות, ביטחון לאומי זה היכולת לצאת מהבית ולנשום אוויר נקי, כמו גם היכולת לפתוח ברז בבית ולשתות מים טובים. וקידמה? קידמה הולכת יד ביד עם טכנולוגיה – אבל רק כשמשתמשים בה בתבונה. קידמה זו הרכבת התחתית של מינכן ושבילי האופניים של קופנהאגן. פרייבט לכל אזרח זו לא קידמה, זה מתכון לאסון המוני. תשאלו את תושבי בייג'ין.
[email protected]
טורים קודמים של הכותב:
השמאל רוצה שאחמד יערבב את הטיח וישתוק
"איום על שטחים פתוחים" הוא איום על בני האדם
בדיבורים ישראל מתקדמת, במעשים פחות
|
