Search
Close this search box.
Forbes Israel Logo

מלחמה כלכלית בצפון אמריקה: אובמה אמר לקנדה "לא" – וקיבל את סין בחצר האחורית שלו

לפני כשנה, דחה אובמה עסקת ענק עם חברה קנדית שביקשה להניח צינור מקנדה עד לטקסס. חודשים ספורים לאחר מכן, כבר חרשו ראש הממשלה הקנדי סטפן הארפר ושריו את הגלובוס, במטרה להרחיב את קשרי המסחר עם כל מי שמוכן לכך. אחת התוצאות הדרמטיות למהלך היא עסקת ענק חסרת תקדים עם סין, שמציבה את האמריקאים בפני נוכחות סינית בחצר האחורית שלהם.

בחודש שעבר, נסגרה עסקת ענק בין קנדה לסין, כשהתאגיד CNOOC השלים את רכישת חברת הנפט והגז הטבעי Nexen הקנדית ב-15.1 מיליארד דולר. מדובר בעסקת הרכישה היקרה ביותר שביצעו הסינים אי פעם, כזו שהשלכותיה יקבלו ביטוי במשך שנים. בכך השיגו הסינים שליטה על מתקני הפקת נפט גדולים בים הצפוני, בחופי מערב אפריקה, במפרץ מכסיקו וגם במזרח התיכון. בקנדה, שולט התאגיד על מרבץ אדיר של חולות נפט ושדות עם מיליארדי חביות נפט. לכל אלו יש להוסיף דריסת רגל חסרת תקדים במשק האנרגיה בצפון אמריקה. 

לקבלת כל העדכונים, הדירוגים והניתוחים – עשו לנו לייק בפייסבוק

ראש ממשלת קנדה הארפר שנלחם למען אישור העסקה, התייחס לחששות מהכניסה הסינית וטען כי לא סביר שיהיו עסקאות דומות לאלו בעתיד הקרוב: "אזרחי קנדה צריכים להבין שהחלטות אלו אינן התחלה של מגמה, אלא סופה של מגמה", אמר הארפר והוסיף: "אם להיות בוטה, הקנדים לא השקיעו שנים בדילול האחיזה של הממשלה שלנו בסקטורים שונים של הכלכלה, רק כדי שיירכשו ויישלטו על ידי ממשלות זרות במקום. ממשלת קנדה החליטה ששליטה של מדינות זרות בענף חולות הנפט הגיעה לנקודה שהרחבה נוספת של השליטה הזרה לא תהיה מועילה למדינה. כשאנחנו אומרים שקנדה פתוחה לעסקים, אנחנו לא מתכוונים שהיא עומדת למכירה לממשלות זרות".

לאתר סיקור ממוקד

לאמריקאים הייתה זכות וטו על העסקה מכיוון של-Nexen שדות נפט וגז במפרץ מכסיקו. בפברואר, אישרה הוועדה האמריקנית להשקעות זרות בארה"ב (CFIUS) את העסקה. האמריקאים, שב-2005 פסלו הצעת רכש של CNOOC לקנות חברה אמריקאית ב-18.5 מיליארד דולר, עיכבו במעט אך סיפקו את האישור המיוחל בסופו של דבר ולא במפתיע – דחייה אמריקאית עשויה הייתה לחבל באופן ממשי ביחסי ארה"ב-קנדה, שגם כך מתוחים בשנה האחרונה.

ב-18 בינואר 2012, החליט נשיא ארה"ב אובמה לדחות את בקשת ההיתר של TransCanada הקנדית להניח צינור חדש בין אלברטה למפרץ מכסיקו. הצינור אמור היה להשתרע על שטח של 2,673 קילומטר ולהזרים כ-800,000 חביות נפט מאזור חולות הנפט שבאלברטה לבתי הזיקוק בדרום ארה"ב, בחולפו על פני 6 מדינות בארה"ב. בסך הכול, אמורים היו האמריקאים להרוויח גם כ-20,000 מקומות עבודה חדשים סביב הפרויקט.

מחאה נגד עסקת טראנס קדנה סמוך לבית הלבן | צילום: רויטרס

כשהקנדים ביקשו את האישור, היו שהאמינו כי התשובה תהיה מהירה וקלה. בפועל, התייצבו הרפובליקנים בעד הפרויקט ואף הציבו לממשל לוח זמנים קצר לגבש עמדה. הרוחות בוושינגטון סערו ובשיא המחאה אף נערכה מול הבית הלבן הפגנה של מתנגדים לעסקה, בעיקר פעילי איכות סביבה. בממשל אובמה החליטו לבסוף לדחות את הבקשה הקנדית וניסו לתלות את האשם ברפובליקנים. בהכרזה על דחיית הבקשה לבניית הצינור, טען אובמה כי הדחייה הייתה הכרחית בגלל לוח הזמנים הצפוף שהכתיב הקונגרס לקבל החלטה.

בקנדה רתחו על הסירוב האמריקאי – קנדה היא שותפת הסחר הגדולה ביותר של ארה"ב; היא התייצבה לצד ארה"ב במלחמה בטרור, השקיעה עשרות מיליארדים ואיבדה כ-150 חיילים באפגניסטן; קנדי נבחר לעמוד בראש כוח המשימה בלוב, מדינה שלקנדה אין שום אינטרס ישיר למתרחש בה. בכל מקום שהאמריקאים היו צריכים את הקנדים הם קיבלו אותם, אך לא השכילו להשיב להם באותה המטבע – ארה"ב לא נקפה אצבע כשקנדה התמודדה על מושב זמני במועצת הביטחון ב-2010 או כשספגה ביקורת מהעולם המוסלמי על תמיכתה בישראל. הסירוב לאשר את בניית הצינור, שבקנדה ראו בו חשיבות רבה לפיתוח משק האנרגיה שלהם, היה הקש האחרון.

זו הייתה לאחת מההחלטות הדרמטיות שקיבל אובמה מאז נכנס לבית הלבן, ולא מהמוצלחות שבהן בלשון המעטה. אובמה יכול לתלות את האשם בכיפופי ידיים בין הדמוקרטים לרפובליקנים, או בשאיפה שלו להגדיל את העצמאות של ארה"ב בשוק האנרגיה. כך או אחרת, התוצאה המידית לסירוב האמריקני לעסקה עם קנדה היא כניסה דרמטית של סין למשק האנרגיה בצפון אמריקה.

יום אחד לאחר ההחלטה, כשאובמה התקשר לעמיתו הקנדי על מנת להודיע על ההחלטה, כבר הודיע לו הארפר כי אם האמריקאים לא רוצים את מחצבי האנרגיה הקנדיים, הוא יחפש לקוחות אחרים. בראש ובראשונה, לטש הארפר את מבטו לאסיה, ובגדול – בתוך חודשים ספורים, פתחה קנדה במגעים חדשים או האיצה מגעים קיימים עם סין, הודו, דרום קוריאה, יפן, תאילנד ומדינות נוספות לייצא אליהן נפט.

קנדה מחזיקה ביותר מ-40% מעתודות הנפט מחוץ לאופ"ק. נכון להיום, כמעט כל הייצוא שלה נע בכיוון אחד – דרומה לארה"ב ולמכסיקו. הארפר נחוש לשלוח את הסחורה הקנדית לשווקים נוספים, וההחלטה של אובמה לדחות את בניית הצינור רק חיזקה את נחישותו של ראש הממשלה הקנדי.

סטפן הארפר, ראש ממשלת קנדה | צילום רויטרס

האם אישור אמריקאי לבניית הצינור לפני שנה היה מונע את עסקת הענק עם החברה הסינית? כלל לא בטוח. מה שכן בטוח הוא שהעסקה חשובה למשק האנרגיה האמריקאי, ושעצם שיתוף הפעולה עם הקנדים היה מאפשר לאמריקאים לשמר מידה של השפעה על מה שקורה מצפון להם. דחיית הפרויקט הקנדי על ידי האמריקאים העניקה לשכנים מצפון את הדחיפה להאיץ מגעים עם "כל מי שמוכן לקנות" כפי שניסח זאת הארפר בעת ביקור בסין.

מתחילת השנה, שוקדים בבית הנבחרים האמריקאי על החלטה חדשה שתאפשר לחברה הקנדית לקבל בכל זאת את ההיתר המיוחל, כמעט 5 שנים מאז שפנתה לראשונה. גם אובמה, שבמעמד הדחייה הקודמת הכריז כי הוא "ישמח לדון בה שוב", מתכנן לקבל החלטה מחודשת בנושא לאחר גיבוש עמדה של מחלקת המדינה וארגוני איכות הסביבה, לקראת אוגוסט. עוד לפני כן, אם לא יהיו שינויים, צפויה הסוגיה לעלות להצבעה בסנאט ולזכות בתמיכה משמעותית.

קנדה נפתחת לעולם

קנדה, כאמור, סימנה יעד אסטרטגי של הרחבת קשרי המסחר שלה עם כל המעוניין ובכל מקום – מאמריקה הלטינית והאיחוד האירופי ועד אסיה. במקביל לאישור ההסכם עם סין, אושרה עסקה נוספת – רכישה של PRQ הקנדית על ידי חברת הגז של מלזיה ב-5.2 מיליארד דולר. העסקה תקנה למלזים שליטה על שדות גז בחופי קולומביה הבריטית לטובת פיתוח מערך לניזול גז טבעי (LNG). כבר כיום, החברה המלזית מתפעלת את אתר ניזול הגז הגדול בעולם, שנמצא במלזיה, ואת הצי הגדול ביותר של מכליות לשינוע הגז המנוזל.

עבור הקנדים, הידע המלזי שנרכש בעשרות שנים של מכירת גז מנוזל בעיקר ליפנים, פותח דלת לעולם חדש של אפשרויות בתחום ייצוא הגז. קנדה כיום היא יצרנית הגז השלישית בעולם, אחרי רוסיה וארה"ב, כש-60% מהגז שלה נמכר לארה"ב והשאר משמש לצריכה מקומית. אולם האמריקנים הצליחו בשנים האחרונות לפתח את תחום פצלי הגז שבעבר לא השתלם מבחינה כלכלית, והם בדרך לספק את כל צרכי הגז שלהם בעצמם, מה שאומר שהקנדים חייבים למצוא שווקים חדשים במהרה, ובשל המגבלה הגיאוגרפית יוכלו לעשות זאת רק באמצעות מכירת גז טבעי נוזלי.

סנונית ראשונה אולי הגיעה מוקדם יותר החודש, עם חתימתה של עסקה נוספת – שותפות בריטית-קטארית השקיעה כמיליארד דולר ברכישת שדות גז טבעי בקנדה, שאמורים לספק כ-2.5 מיליארד מ"ק בשנה.

באמריקה הלטינית, שוקדים הקנדים על הסכם סחר חופשי (FTA) עם מסגרת מרקוסור, המסגרת בדרום אמריקה שבה חברות ארגנטינה, ברזיל, אורוגוואי וונצואלה. גם פרגוואי רשומה כחברה, למרות שהיא מושעית מאז הודח הנשיא פרננדו לוגו באמצע 2012.
הסכם קנדי עם מרקוסור יעמיק את קשרי המסחר בין המדינות החברות, אך יעמוד למבחן אמיתי אם תצטרף קובה למסגרת העל-מדינתית, כפי שהיא מבקשת לעשות ואף זוכה לתמיכת ברזיל בנושא. קנדה וקובה מקיימות ביניהן קשרי מסחר ענפים, אך מסגרת של הסכם סחר חופשי בין מסגרת שבה חברה קובה לבין קנדה, שלה גם הסכם סחר חופשי עם ארה"ב שעדיין מקיימת סנקציות על קובה, צפויה לאתגר את המערך כולו. כרגע נראה כי אפשרות צירופה של קובה למסגרת, ובמקביל לכך השיחות שבין קנדה למסגרת, יבשילו לכדי הסכם כבר לקראת סוף שנה זו.

בחזית האסיאתית הצטרפה קנדה להסכם הטרנס-פאסיפי (TPP), שבו חברות או מנהלות מו"מ על הצטרפות מרבית חברות APEC, כדוגמת ארה"ב, יפן, אוסטרליה ווייטנאם. בנוסף, היא מנהלת מו"מ עם יפן, דרום קוריאה והודו להסכמי סחר חופשי בילאטרליים. מבין השלוש, נראה כי ההסכם עם הודו עשוי להיחתם ראשון, אולי אפילו עוד השנה.

מדובר במאמץ שנמשך כבר מספר שנים ובמימוש החלטה עקרונית שקיבלו שתי הממשלות כבר לפני מספר שנים לשלש את הסחר בין המדינות ל-15 מיליארד דולר עד 2015. בנובמבר האחרון ביקר ראש הממשלה הארפר בהודו. ביומו הראשון נחתמו 14 עסקאות בהיקף כולל של כ-2.5 מיליארד דולר במגוון תחומים, מטלפוניה ותחבורה ועד אנרגיה מתחדשת והקמת מפעל לייצור נייר מתחליפי עץ.

ראש ממשלת קנדה סטפן הארפר עם עמיתו ההודי מאנמוהאן סינג' | צילום: רויטרס

ב-2011, חתמו המדינות על שיתוף פעולה גרעיני שבמסגרתו אמורה קנדה לייצא אורניום להודו. עם זאת, המשלוחים עדיין מתעכבים לנוכח אי-ההסכמה על מנגנון הפיקוח והשימוש שבו תעשה הודו בחומר. מסיבות דומות, אגב, מעכבת אוסטרליה עסקה דומה עם הודו, שנמצאת תחת אמברגו בינלאומי בתחום הגרעין הצבאי, מאז ביצעה את הניסוי הגרעיני הראשון שלה לפני כמעט 40 שנה.

גם מול האיחוד האירופי עובדת קנדה על הסכם סחר חופשי. בחודש שעבר הכריז הארפר כי "הושגה התקדמות משמעותית, אך יש עדיין הרבה עבודה". עיקר המכשולים בענף החקלאות ובתחום זכויות היוצרים. הארפר קיווה להשיג הסכם עד סוף 2012, אך לא הצליח. למעשה, רבים חושבים כי הסכם כזה לא יושג אף פעם בגלל שורה של מכשולים. בין אלו, ניתן למנות את ההתחייבות שקנדה תצטרך לקחת על עצמה בתחום התרופות.

אובמה מנסה לפייס

נשיא ארה"ב אובמה הצטייר בשנותיו הראשונות בתפקיד כמי שלוקח כמובן מאליו את תמיכת בנות הברית המסורתיות של ארצו. בריטניה, ישראל ואוסטרליה היו מבין המדינות הבולטות שנפגעו באופן עמוק מהיחס הנשיאותי המזלזל. שלוש אלה לצד קנדה נפגעו בעיקר לנוכח העובדה כי זכו לכתף קרה למרות שלאורך עשרות שנים הן מיישרות קו עם האינטרסים האמריקאיים וניצבות לצד ארה"ב גם כשאין הדבר פופולארי בזירה הבינלאומית, כולל ההשתתפות במלחמה העולמית בטרור.

אובמה החל לשנות כיוון ביחס שלו, כגון הביקור המתוקשר בישראל או הזמנתו של רה"מ הבריטי לקראת ועידת G8 כדי לדון באופן אינטימי בסוגיות העולמיות הבוערות.
כשהפופולאריות שלו נמצאת בצלילה, מבין אובמה כי יזדקק לכל התמיכה שיוכל להשיג, וחבל ההצלה הקטן והחשוב שהגיש שלו הארפר, בדמות עשרות אלפי מקומות עבודה והידוק שיתוף הפעולה בתחום האנרגיה עם קנדה, לא יוכל להידחות לאורך זמן – בעיקר כשהכלכלה האמריקאית משוועת לכל עסקה.

באופן סמלי, במקביל להתקרבות הקנדית לסין ביקר גם רה"מ נתניהו בסין כדי לקדם את שיתוף הפעולה הכלכלי כולל פרויקטים אסטרטגיים כרכבת לאילת. לא פחות דרמטי מכך הוא שינוי אסטרטגי בגישתה של קנברה לסין, ש"חדלה מלראות את סין כאיום אסטרטגי פוטנציאל וכעת רואה בה שותפה חשובה".

גם אוסטרליה מחפשת להסתדר עם כולם – על פי הניו יורק טיימס, מחפשים בקנברה לתווך בין מעצמות העל באזור הפאסיפי.

מנגד, בריטניה מצויה בעימות מדיני חריף מאחר שב-7 במאי פגש רה"מ הבריטי דיוויד קמרון את הדלאי למה. הסינים הכריזו בצעד חסר תקדים כקמרון הוא פרסונה נון גרטה בבייג'ינג, וכעת עמלה הדיפלומטיה הבריטית על שינוי ההכרזה הזו.

המשבר הכלכלי וחילופי השלטון בבית הלבן ב-2008, הובילו להתדרדרות במעמדה של ארה"ב בעולם. בעוד שהמהלכים של אובמה ביקשו להביא לקיצוץ בהוצאות הפדרליות על ביטחון, מאבדים האמריקנים אחיזה כלכלית במקומות רבים. בני הברית של האמריקאים מפנימים כי יש שחקנים חדשים במגרש העולמי ובראשם ניצבת סין, שפנקס ההמחאות הפתוח שלה בולט מול המיתון במערב, והיא אינה נוהגת לשאול שאלות מיותרות או להציב תנאים לשותפותיה לעסקים.

ברק אובמה | צילום: רויטרס

עד עידן הארפר, התפיסה הקנדית הייתה פרובינציאלית ביותר והקנדים עסקו בעיקר בענייניהם, למעט בנושאים הומניטאריים וחברתיים. החולשה האמריקאית משליכה בראש ובראשונה על המשק הקנדי שעיקר עסקיו נעשים במסגרת נאפט"א. ההיפתחות לשווקים חדשים – קנדה מביאה איתה חומרי גלם אך גם ידע וטכנולוגיה – תאפשר לקנדים לגוון את המשק ולשדרג את הפרופיל העולמי שלהם. יישור הקו עם המדיניות האמריקאית לא ייעלם אמנם ויחסי שתי המדינות יוסיפו להיות קרובים ועמוקים, אך קנדה מתחילה לעשות את צעדיה הראשונים העצמאיים בזירה העולמית והתעלמות אמריקנית מכך תפגע רק בארה"ב.
מעניין לציין שלמרות שהארפר היה פרו-ישראלי מיומו הראשון בתפקיד, יחסיו עם נתניהו הוסיפו להשתפר ככל שהיחסים בין אובמה לבין השניים התערערו. כעת מוצא עצמו אובמה מחזר אחר שניהם, כשחימום היחסים עם הסינים רק מעלה את מחיר הידידות הזאת עבור האמריקנים.

* הכותב הוא מנהל-שותף באתר סיקור ממוקד

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.

דילוג לתוכן