מלחמת המטבעות השלישית: על הסכנה החדשה לכלכלה העולמית

בעוד שהשתקמות הכלכלה היפנית נתפסת כצעד חיובי, הדרך האגרסיבית בה נוקט אבה להשגת המטרה מעוררת לא מעט דאגה ברחבי העולם. הורדת ערך הין היא לא אחת ממטרותיה המוצהרות של יפן, אך (בדומה לארה"ב) הצעדים הכלכליים הננקטים בשנה האחרונה, וביניהם תוכנית הרחבה הגדולה, ומדיניות של ריבית אפסית, מובילים לשם בהכרח.

נחישותו של אבה לעמוד ביעד האינפלציה שקבע, המתבטאת מעבר להרחבות גדלות והולכות, גם בהתערבות משמעותית בפעילות הבנק המרכזי, מעלות את החשש כי יפן מנהלת מדיניות של פיחות תחרותי יזום, במטרה לחזק את היצוא שלה. הפגיעה במתחרות, בתוספת המתח הפוליטי הקיים בין מדינות מזרח אסיה, מעלה את החשש להתפתחות מלחמת מטבעות – מושג שנשמע יותר ויותר בחודשים האחרונים, ויש הטוענים כי מדובר כבר בעובדה קיימת. אז מהי בעצם מלחמת מטבעות ומדוע היא עשויה להשפיע על כולנו?

שינזו אבה. מדיניות כלכלית אגרסיבית שמביאה לצניחת היין | צילום: רויטרס

מלחמת מטבעות הוא מצב בו מדינות מתחרות אחת בשנייה על מנת להשיג ערך חליפין נמוך יחסית של המטבע המקומי. כשמחיר המטבע יורד, מחיר היצוא מהמדינה יורד גם הוא, והיבוא הופך יקר יותר – מצב המעודד את השוק המקומי ליצרנות וצמיחה מאחר שגם הביקוש המקומי גדל וגם הביקוש מבחוץ. מצד שני, הפחתת היבוא פוגעת בכוח הקנייה של האזרחים, ומורידה את רמת החיים. מדיניות כזו גם עלולה להוביל לצעדים דומים במדינות מתחרות, התפתחות מלחמת מטבעות וירידה גלובלית בהיקפי המסחר שפוגעת בכל המדינות.

מצב של פיחות תחרותי הוא נדיר, וקרה מעט במהלך ההיסטוריה. מדינות בדרך כלל מעדיפות לשמור על ערך גבוה של המטבע שלהן ולתת לכוחות השוק לעשות את עבודתם. אך זו יכולה להיות אופציה טובה להעלאת אחוז התעסוקה במדינות בהן לא ניתן להעלות את הצריכה הפרטית, בשל חובות ציבורים גדולים (מתאים יותר למקרה של ארה"ב מאשר של יפן).

אחת השיטות הנפוצות לגרום לפיחות היא פעולה של הבנק המרכזי המוכר את המטבע המקומי וקונה מטבע זר (כפי שעשה נגיד בנק ישראל הקודם, סטנלי פישר במהלך 2008-2009). דרך נוספת, עקיפה יותר, היא מדיניות של הרחבה כמותית (הדפסת כמויות גדולות של כסף והזרמתו אל המשק), כמו זו שמנהלים כיום הבנק הפדרלי בארה"ב והבנק המרכזי של יפן. דרכים נוספות ליצירת פיחות הן הורדת שיעורי הריבית הבסיסית, ומדיניות דקלרטיבית, כלומר הצהרות ברורות של הממשל בנוגע ליעדיו הכלכליים בניסיון למנוע ממשקיעים להמר על עליית ערכו של המטבע.

פישר. רכישות של 100 מיליון דולר ביום הצליחו להוריד את ערך השקל | צילום: רויטרס

מלחמת מטבעות יכולה לפרוץ כאשר מדינה או מספר מדינות מתחילות מהלכים ליצירת פיחות, בזמן שקיימת סביבה של משבר כלכלי עולמי. אז הפגיעה במדינות אחרות יכולה להיות משמעותית והן ינסו להגיב בצורה דומה ולהוריד את הערך המטבע שלהן.

מלחמת המטבעות המשמעותית ביותר בהיסטוריה התרחשה בשנות ה-30 של המאה ה-20, בין שתי מלחמות העולם. בשנת-1929 החל בארה"ב משבר כלכלי נרחב, המכונה "השפל הגדול" ונחשב לאסון הכלכלי הגדול בהיסטוריה של המדינה. המשבר השפיעה באופן דרמטי על כל העולם ובייחוד על צפון אמריקה ואירופה.

במהלך תקופת השפל הגדול, התנערו כלכלות העולם הגדולות משיטת הצמדת ערך המטבע שלהן לתקן זהב (כמות קבועה מראש של זהב, אשר יצרה ערך אינהרנטי של הכסף). שיעורי האבטלה הגואים הביאו מדינות רבות לאמץ מדיניות פיחות של המטבע המקומי, בניסיון "לייצא את האבטלה" למדינות אחרות (בעיקר עשו זאת ארה"ב וצרפת). המדינות הנפגעות פתחו מצדן בצעדים דומים ומלחמת מטבעות נפתחה. כתוצאה מכך צנח המסחר הבין לאומי, דבר שפגע עוד יותר בכלל המדינות.

ב-2010, טען שר האוצר של ברזיל גואידו מנטגה כי מלחמת מטבעות חדשה פרצה בעולם. עיתונאים וכלכלנים רבים הסכימו עם קביעה זו בהתבססם על ניסיונות של מספר מדינות באותה תקופה, להורדת ערך המטבע שלהן, וביניהן ישראל. הגזרה המרכזית ב-2010 הייתה התנצחות רטורית בין ארה"ב לסין בקשר לקביעת ערך היואן. בעוד ארה"ב הייתה בעיצומה של הקלה כמותית, סין החזיקה בעמדתה הנוקשה לקביעת ערך היואן, ללא אפשרות להשפעות חיצוניות. המתח הבין מדינתי דעך במהלך 2011, עם סיום ההרחבה הכמותית השנייה בארה"ב ותחילת היפתחותה של הכלכלה הסינית.

ב-2010 היו אלה הדולר והיואן במרכז הקונפליקט. היום אלה היין והיורו | צילום: רויטרס

כעת כאמור, שוב ניצב העולם בפני סכנת מלחמת מטבעות, הפעם בכיכובן של יפן וגוש האירו, אך גם במעורבות ארה"ב, סין, ודרום קוריאה. הבסיס למאבק העכשווי בין יפן ואירופה היא סיטואציה כלכלית דומה בשתי הכלכלות: שתיהן נמצאות בשלבים הראשונים של יציאה ממשבר קשה, שתיהן סובלות מירידה משמעותית בקצב גידול האוכלוסייה המלווה בעליית הגיל הממוצע ובירידה בכוח העבודה, ויותר מהכל, שתיהן סובלות משיעורי אינפלציה נמוכים (יפן עברה מדפלציה לאינפלציה רק בחודשים האחרונים). עמדה מקבילה זו הופכת את ניסיונותיה האחרונים של יפן ליצור פיחות בערך היין למסוכנים במיוחד עבור גוש האירו, אשר הגיב בינתיים בהורדת הריבית על ידי הבנק האירופי המרכזי.

אם מוסיפים לכך את אי הנחת מצד שכנותיה האסיאתיות של יפן, את המתח הפוליטי הגואה בין יפן וסין, ואת העמדה בה נמצאת כיום ארה"ב אשר נהנית גם היא מפיחות בערך הדולר, מתקבלת תמונה סבוכה של אינטרסים כלכליים ופוליטיים מתנגשים אשר מבהירה מדוע רבים מאמינים כי העולם כבר נמצא בעיצומה של מלחמת מטבעות חדשה, ואם להתבסס על ההיסטוריה מדובר בחדשות רעות לכלכלה העולמית.