ממוטי אלמוז ל"הקש בגג" – הלקסיקון המלא למבצע "צוק איתן"

קצת פרופורציה. "צוק איתן" אינו מלחמה, אלא עימות שנכפה על ישראל בתנאי לוקסוס במונחים צבאיים. מהצד השני נמצא אויב חלש יחסית, בתוך תא שטח מצומצם (400 קמ"ר בסך הכל), שנשלט על ידי ישראל מהאוויר, מהים ומהיבשה בצורה כמעט מוחלטת. חמאס ניסה לאזן את העליונות הצבאית הישראלית באמצעות ירי מתוך ריכוזי האוכלוסייה הפלסטינית. הוא ציפה לשתק את החיים בישראל (ובנתב"ג), אבל עד לשעת כתיבת שורות אלה נכשל במשימה.

מבחינות רבות "צוק איתן" הוא עימות לדוגמה של העידן החדש, שמביא לידי ביטוי, בפעם הראשונה, שורה של טכנולוגיות שפותחו בתעשיות הביטחוניות בישראל מאז מלחמת לבנון השנייה ב-2006. לא רק "כיפת ברזל", אלא עשרות אמצעים נוספים שהבשילו ומאפשרים לצה"ל לאסוף מטרות מהשטח ו"לחלק" אותן בזמן אמת בין אמצעי תקיפה שונים. חלק מהאמצעים האלה עדיין חסויים, אף שנעשה בהם שימוש אינטנסיבי בימים האחרונים.

א
אלמוז, מוטי. דובר צה"ל. הגיע למסכים שלנו עם רקע מקצועי אפסי, אחרי קריירה פיקודית בעיקר בהנדסה קרבית ובמינהל האזרחי. יחסית, הוא עובר מסך בסדר. עומד בראש מכונת תעמולה משוכללת, שהפציצה את התקשורת הישראלית עם חדירות פה ושם גם לתקשורת הבינלאומית ואפילו ל"אל-ג'זירה".


דובר צה"ל מוטי אלמוז. צילום: דובר צה"ל

ב
בורות שיגור. האתגר המבצעי הקשה ביותר לצה"ל: לאתר ולהשמיד בורות בטון שהוכנו מבעוד מועד ובהם משגרי רקטות המכוונים לעבר ישראל. חלק מהבורות מוקמו בלב עזה, בין בניינים רבי־קומות. חמאס והג'יהאד האסלאמי התחילו את "צוק איתן" עם 9,000 רקטות ב־3,000 בורות בערך. שליש מהבורות ומהרקטות הושמדו מהאוויר עוד לפני שהופעלו. כאלף רקטות מסוגים שונים נורו לעבר ישראל בעשרת הימים הראשונים של "צוק איתן". נשארו בעזה בערך 5,000 רקטות.

ג
גנץ, בני. רב אלוף, מהפחות מתלהמים בתולדות רמטכ"לי צה"ל. התחיל עם "עמוד ענן" ויסיים עם "צוק איתן". שומר על גישת המטה הכללי מאז מלחמת לבנון השנייה: לא "לדחוף" לפעולה קרקעית נרחבת, אלא להציג לדרג המדיני קשת של אפשרויות ומשמעויות. שראש הממשלה והשרים יחליטו.

ד
דיף, מוחמד. רמטכ"ל חמאס. המבוקש מס' 1. שרד איכשהו לפחות ניסיון חיסול אחד, שבו נפצע באורח קשה בעשור שעבר. חזר לפעילות בפול טיים ג'וב לאחר החיסול של ראש הזרוע הצבאית, אחמד ג'עבארי, בפתיחת מבצע "עמוד ענן" ב־2012. דיף, הבוס האמיתי של רצועת עזה, התנגד, כצפוי, ליוזמה המצרית להפסקת האש.

ה
הפתעות. בזמן ששני הצדדים החליפו מהלומות אש, נעשה ניסיון להוציא לפועל "הפתעות" שישפיעו בעיקר על המורל. המודיעין הישראלי הכיר מראש את כל ההפתעות ובמשך עשרה ימים כל פעולות חמאס נכשלו: מנהרת הלחימה מרפיח נחשפה ופוצצה, כלי הטיס הבלתי מאוישים הושמדו, פעולת הקומנדו הימי הסתיימה במטווח על הקרקע, וגם המנהרה ליד קיבוץ סופה התגלתה והושמדה.

ההפתעה של צה"ל לחמאס הייתה ירי מכוון לבניינים שבהם מתגוררים מפקדים מהדרג הצבאי הנמוך והבינוני. הירי היה איתות לחיזבאללה, שישראל תתקוף גם את המפקדות שלו, בלב הערים הלבנוניות, במלחמה עתידית עם לבנון. הקש בגג. פעם המפתחים הצבאיים היו מנצלים את הידע שלהם לייצור הפצצות הקטלניות ביותר. כעת, בעידן של לחימה בסביבה אורבנית, שם המשחק הוא "פצצות מופחתות". פצצות אלה, שפותחו על ידי ישראל, שימשו להזהרת האוכלוסייה הפלסטינית ולפינויה מאזורים שעמדו להיות מותקפים באמצעות פצצות אוויר־קרקע חצי טונה.

זה נעשה במסגרת נוהל שנחשף לציבור בשם "הקש בגג". במקביל לפצצות המופחתות נעשות גם שיחות טלפון לתושבי עזה (צה"ל עושה שימוש בנוהל הזה כבר כמה שנים טובות). הרתעה והכרעה. מושגים קלאסיים מהעולם הצבאי, שרלוונטיים פחות לעימותים בעידן הנוכחי.

בצה"ל נוהגים להבחין בין מבצעים שנועדו למוטט אויב ולקחת ממנו את כל היכולות הצבאיות שלו (כמו מבצע "חומת מגן" ביהודה ושומרון בשנים 2002־2003) לבין מבצעים שנועדו להרתיע אויב שלא להשתמש בכוח שלו, על ידי "גביית מחיר". "צוק איתן" הוא מהסוג שנועד להרתיע. באופן פרדוקסלי, לישראל אין עניין למוטט את שלטון חמאס בעזה. המצב הרצוי הוא חמאס שחלש מכדי לתקוף את ישראל אך חזק מספיק כדי לאכוף על ארגונים סוררים ברצועת עזה הפסקת אש.

ח
חופת אש. חמ"ל במפקדת פיקוד הדרום, שכולל את נציגי כל זרועות צה"ל והשב"כ ושממנו מנוהלים כל אמצעי התקיפה ברצועת עזה, לא כולל הסיכולים הממוקדים, שמנוהלים על ידי השב"כ (ע"ע). חיל האוויר. עיקר הנטל הוטל עליו (גם) הפעם.

חיל הים. משתתף בלחימה באמצעות ירי טילי "תמוז" ותותחים מהחוף ובאמצעות פשיטות של הקומנדו הימי על מתחמי שיגור רקטות. רק פשיטה אחת פורסמה, משום שנפצעו בה ארבעה לוחמים.

י
יעלון, משה. כאשר החלו טפטופי רקטות ומרגמות בחודש שעבר, במקביל למבצע "שובו אחים", האיץ במכוון שר הביטחון את סיבוב הלחימה הנוכחי מול חמאס והג'יהאד האסלאמי, באמצעות מדיניות תקיפה של אש וחיסולים.

יעלון וגנץ | צילום: אריאל חרמוני, תקשורת שר הביטחון

כ
כטב"מ. מזל"ט. משמעותי הרבה יותר בשורות צה"ל מאשר הגימיק של חמאס. זה המבצע הראשון בתולדות צה"ל שבמהלכו בוצעו הרבה יותר שעות טיסה של כלים לא מאוישים מאשר של מטוסים מאוישים. לפי העדויות בעזה, המטוסים הלא מאוישים משמשים גם לתקיפת מטרות.

כיפת ברזל. שיתוף פעולה של רפאל והתעשייה האווירית. המינהל לפיתוח אמצעי לחימה ותשתיות טכנולוגיות במשרד הביטחון (מפא"ת) יחד עם מערך ההגנה האווירית בחיל האוויר הגדילו את מספר הסוללות הפעילות משש לתשע תוך כדי לחימה. כלקח מ"עמוד ענן", יוצרו מראש מספיק טילי יירוט עבור הסוללות.

ל
לוחמה פסיכולוגית. שני הצדדים נוטים לייחס חשיבות מוגזמת ללוחמה הפסיכולוגית. מתקפת המסרונים הפלסטיניים תוך כדי לחימה הייתה, במידה רבה, פתטית. לוטם. היחידה הטכנולוגית הגדולה בצה"ל. במסגרת תפיסת "צה"ל רשתי", שיושמה לראשונה, אחראית היחידה לחיבור בין כוחות האוויר, הים והיבשה.

לת"ק. לוחמת תת-קרקע, על פי המינוח הצה"לי המקובל. האיום הגדול על צה"ל הוא רשת של מנהרות באורך שניים או שלושה ק"מ, שמתחילות ברצועת עזה ומסתיימות בישראל. על מנת להשמיד את המנהרות חייבים להיכנס לתוך רצועת עזה. אגב, גם חיזבאללה חפר מנהרות לאורך גבול הצפון.

מ
מב"מ. מערכה שבין המלחמות. המאמץ הסיזיפי לסכל הברחות נשק, בין סיבובי עימות, מתפרש על פני המזרח התיכון כולו ואינו נפסק לרגע.

מודיעין. אגף המודיעין נמצא בראש סדר העדיפויות של צה"ל והוא היחיד שתקציביו רק הולכים וגדלים. הוא הביא תפוקות יפות, אבל שוב הוכיח כי אי אפשר לסמוך על המודיעין במאה אחוז. צה"ל לא ידע מראש על הפריסה המלאה של מערכי הרקטות ברצועת עזה, אם כי העריך שיש רקטות גם לטווחים של 160 ק"מ.

מז"י. מפקדת זרוע היבשה במטה הכללי. הרלוונטיות שלה למתרחש בשדה הקרב נמוכה. היא אינה מפעילה את הכוח הצבאי, אלא רק "בונה" אותו. מז"י תאוחד כנראה עם אגף הטכנולוגיה הלוגיסטית (אט"ל).

מזל. מרכיב מרכזי בלחימה בסביבה אורבנית. אילו אחת הרקטות שחדרו את מעטפת "כיפת ברזל" הייתה גורמת לנפגעים רבים בעורף, הכל היה יכול להיראות אחרת.

מילואימניקים. שוב התגייסו בהמוניהם, ושוב הוכח כי הזיכרון הישראלי אינו מהמשובחים. חלק מהמילואימניקים שנשלחו לקו הצפוני, כדי להחליף שם את כוחות הסדיר שרוכזו ברצועת עזה, לא התאמנו יותר משנתיים בגלל הקיצוץ בתקציב הביטחון. למרבה המזל הם לא נדרשו להפגין את היכולות המקצועיות שלהם, בינתיים. הפעם הוחלט להכניס את המילואימניקים לפעילות מיידית, גם כדי שלא יתלוננו שגייסו אותם לשווא, כמו ב"עמוד ענן".

מעיל רוח. מערכת שמיועדת ליירט טילים נגד טנקים. הופעלה על ידי טנק אחד שהותקף סמוך לגדר המקיפה את רצועת עזה. מפת כאב. רשימה שהוכנה בפיקוד הדרום עוד לפני המלחמה כדי לדרג את היעדים שיפגעו בחמאס. הבולטים במפה: הבתים הפרטיים של ראשי ומפקדי חמאס, שהותקפו כולם.

מתקני פיקוד. השם שניתן בצה"ל לבתים פרטיים של המפקדים בחמאס ובג'יהאד האסלאמי, כדי להצדיק מבחינה משפטית את הפגיעה בהם.

חיילי מילואים. שוב התגייסו בהמוניהם | צילום: רויטרס

נ
נא"ה. נטרול אפקטיביות האש. כך מכנים בצה"ל את המאמץ הכולל מול הרקטות, שיש בו מרכיבי הגנה והתקפה.

נז"א. נזק אגבי. החשש הגדול הוא שאזרחים רבים שנפגעים ישמטו את הלגיטימיות הבינלאומית לפעולת צה"ל. ניתוח ראשוני מעלה ששיעור האזרחים ההרוגים בעזה עומד על כמחצית מכלל ההרוגים. בצה"ל יש לא מעט מפקדים שמתלוננים כי בשל חשש מוגזם מנז"א, הפרקליט הצבאי הראשי, אלוף דני עפרוני, פסל יעדי תקיפה חשובים.

פ
פותר שמיים. מערכת השליטה שמאפשרת לחיל האוויר "לתקתק" מטרות, וגם להעביר חלק מהן לתקיפה על ידי כוחות הים והיבשה.

פיקוד העורף. לעומת מלחמת לבנון השנייה, הפעם – יחד עם המשטרה וגופי חירום נוספים – הצליח לשמור על שגרת חיים לצד משמעת התגוננות גבוהה של האוכלוסייה. הצלחה גדולה.

ש
שב"כ. הלחימה מתנהלת בטריטוריה המודיעינית שלו. מהחמ"ל, שממוקם במטה השב"כ במרכז הארץ, מתבצעים מבצעי סיכול ממוקד של המחבלים הבכירים ביותר. שיתוף הפעולה עם אגף המודיעין בצה"ל מעולה, אבל לעתים הופתע השב"כ מצה"ל יותר מאשר מחמאס. למשל, לא כל אנשי השב"כ ידעו מראש על הפשיטה של הקומנדו הימי בצפון רצועת עזה.

ת
תורג'מן, סמי. אלוף פיקוד הדרום. מנהל הלחימה בתכלס. לא ראיתם אותו הרבה בטלוויזיה? זה משום שדובר צה"ל מיעט לשלוח מפקדים אל המיקרופונים והעדיף שיחות רקע.

לכתבה במעריב השבוע

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.

דילוג לתוכן