ממשיכים לקצץ: כך תיראה הכלכלה הישראלית בעידן נתניהו-לפיד

על פי תוצאות הבחירות לכנסת, בנימין נתניהו הוא שירכיב את הממשלה הבאה, וזאת למרות המכה האלקטוראלית הקשה שספגה מפלגת הליכוד-ביתנו. הגורם הדומיננטי בקואליציה יהיה יאיר לפיד ראש מפלגת יש עתיד. המדובר במפלגה השנייה בגודלה והראשונה בגודלה אי פעם בייצוג הסקטור הנשי.

זו בשורה רעה למפלגות החרדיות ובשורה גרועה למפלגות הסוציאל-דמוקרטיות ובראשן מפלגת העבודה. בגישתו הכלכלית קרוב לפיד הרבה יותר לנתניהו מאשר לשלי יחימוביץ'. הדברים נאמרים למרות שיחימוביץ' צברה במטבחה של שולמית, אם משפחת לפיד, "שעות לפיד" יותר מכל פוליטיקאי אחר.

לקבלת כל העדכונים, הדירוגים והניתוחים מפורבס ישראל – עשו לנו לייק בפייסבוק

המשמעות היא שהפרות הקדושות מתקרבות יותר מתמיד לקיצוצים התקציביים, כמו למשל חלק מתקציבי הביטוח הלאומי (קצבאות ילדים) ותקציבי הישיבות של המפלגות החרדיות.

המצע של יש עתיד מציב את "שכבות הביניים" והשוויון בנטל בראש סדר העדיפויות. סביר להניח שמס ההכנסה על שכבות אלה לא יועלה בשיעור נוסף, גם אם יהיה צורך בגביה נוספת של מסים. 

לפיד תומך במה שמכונה "כלכלה חופשית". תמיכתו בסקטור העסקי גדולה הרבה יותר מיחימוביץ' שיצאה חוצץ כנגד הגישה הקפיטליסטית. זאת הסיבה שלפיד זכה בבחירות לתמיכתם הנלהבת של ראשי הארגונים הכלכליים ושל פעילי שוק ההון. ככל הנראה, בעידן לפיד-נתניהו ההתלהמות והפופוליזם כנגד הסקטור העסקי שכללה מונחים כמו "רגולציה", "ריכוזיות" ו"טייקונים" תשנה כיוון.

תוכנית הנדל"ן של יש עתיד

סוגיה נוספת הנמצאת על ראש שמחתו של לפיד (וכמובן של ראש הממשלה נתניהו) הם מחירי הדיור. יש עתיד הכינה ערב הבחירות משנה סדורה להורדת מחירי הדיור ובניית 150 אלף יחידות דיור להשכרה במרכזי הערים. המחירים יהיו נמוכים ב-60% ממחירי השוק. 

הבנייה תעשה על קרקע של מינהל מקרקעי ישראל, והמימון יגיע מהגופים המוסדיים. תוכנית לפיד מתכתבת יפה עם תוכניות ראשי האוצר להעמקת מעורבות הגופים המוסדיים במימון השקעות ארוכות הטווח בשוק ההון.

סוגיה נוספת הנמצאת על ראש שמחתו של לפיד: מחירי הדיור | צילום: אהוד כהנים

"זה ההסכם הקואליציוני שעליו נחתום. לא מעניין אותנו שרים ללא תיק", אמר לפיד בהקשר זה ערב הבחירות. תיק שר השיכון יהפוך, אם כן, לאחד התיקים הלוהטים בממשלה הקרובה, ולא ניפול מהכסא אם יש עתיד תדרוש לעצמה תיק זה.

נזכיר כי אורי שני (לשעבר מנכ"ל עמידר ואיש נדל"ן כיום) הוא המוציא והמביא במו"מ הקואליציוני ונחשב ל"איש הנדל"ן" של המפלגה.

ההסתברות ש"הספין" של נתניהו, ששוגר ערב הבחירות, לפיו משה כחלון ימונה עם שובו מארה"ב לתפקיד יו"ר מינהל מקרקעי ישראל, זהה להסתברות שיחימוביץ' תמונה בממשלת נתניהו החדשה לשרת האוצר.

ושוב תקציב דו-שנתי

לפיד, כמו נתניהו, מבין את הצורך החיוני בשמירת מסגרת התקציב ולא בהרחבתו ב-140 מיליארד שקל (בתוך חמש שנים) על פי מצע מפלגת העבודה. לכן בכל הרכב קואליציה שלא יהיה (למעט עם מפלגת העבודה) ועם כל שר אוצר שלא ייבחר (ונראה שזה לא יהיה יובל שטייניץ) תידרש הממשלה החדשה לקיצוצים תקציביים כואבים. המטרה היא שהגרעון בתקציבי 2013-2014 לא יחרוג מ-2%-3%. גם כאן יש הסכמה בין לפיד לנתניהו. זו "האחריות הכלכלית" שעליה דיבר ראש הממשלה עם היוודע תוצאות הבחירות.

וכן, על אף הביקורת החריפה על התקציב הדו שנתי של שטייניץ, גם התקציב הקרוב יהיה בלית ברירה דו שנתי. את התקציב צריך יהיה לאשר בתוך 45 יום ממועד הקמת הממשלה, והוא יאושר בכנסת עד סוף יוני 2013.

המשק הישראלי, ואת זה יודעים כל מנהיגי המפלגות, ניצב בפני תקופה לא פשוטה. כדי לשרוד אותה צריך למצוא פתרון מקורי לבעיית חור תקציבי של 20 מיליארד שקל. את הבעיה כולם מכירים, אבל הפתרון שנוי במחלוקת. באוצר מבינים שהפתרון יחייב קיצוץ מיידי של 14 מיליארד שקל ותוספת הכנסות ממסים של 5-6 מיליארד שקל.

נתניהו. תיבחן אפשרות לחריגה מ"כלל ההוצאה התקציבית" | צילום: רויטרס

באוצר כבר הכינו את שיעורי הבית, ולממשלה החדשה יוצעו מגוון פתרונות אפשריים. כדי להקטין את גובה הקיצוץ, תיבחן אפשרות לחריגה מ"כלל ההוצאה התקציבית". הנוסחה במתכונה הנוכחית (שאושרה בתחילת 2010) אפשרה להגדיל את הוצאות הממשלה ב-2012 ב-2.9%. זה לא הספיק בגלל הסכמי שכר מופרזים והוצאות אחרות.

הבעיה תיגרר גם לתקציב 2013, שבה ההוצאה העודפת תסתכם ב-15 מיליארד שקל וגם בשנת 2014. תקציב 2013 יסתכם ב-400 מיליארד שקל.

אם ישונה כלל ההוצאה, ולממשלה יותר (באמצעות שינוי החוק) להגדיל את הוצאותיה בשנה הקרובה מעבר לתקרת ההוצאה (נניח ביותר מ-5%) הקיצוץ הנדרש בתקציב ירד ויסתכם בכ-8-9 מיליארד שקל.

אלא שכפי שנתניהו כבר אמר "אין ארוחות חינם": הגדלת הוצאות תחייב במקביל העלאת מסים. נטל מס גבוה והוצאות ממשלה מנופחות ישפיעו לאורך הזמן לשלילה על הצמיחה במשק.

החשוד המיידי: תקציב הביטחון

למרות בעייתיות המהלך בבנק ישראל ממליצים לנסות תרופה מסוכנת כדי לסייע בפתרון הגרעון התקציבי. נראה שגם לפיד יוכל לחיות בשלום עם אפשרות זאת (הרי הוא נגד הכבדת הנטל על שכבות הביניים). באוצר מדגישים שגם אם הקיצוץ בתקציב יהיה מוקטן הוא לא יעשה בצורה רוחבית (בשיעור אחיד מכל המשרדים).

הקיצוץ יפסח על תקציבים הנחשבים כמנועי הצמיחה של המשק כמו תקציבי החינוך שהם בבת עינו של ראש מפלגת יש עתיד. בכל מקרה, לשר האוצר החדש יוצגו מספר אלטרנטיבות והוא ישאיר את הבחירה המועדפת לממשלה.

גם במהדורה של קיצוץ מוקטן קיים קונצנזוס כמעט מוחלט שתקציב הביטחון יהיה הקורבן העיקרי. הדברים נאמרים על אף שנתניהו הציב בנאום הבחירות את הגרעין האיראני בראש סדר עדיפויותיו.

אגב תקציב הביטחון, במפלגות הערביות ממליצים בכלל על קיצוץ של 50% מתקציב זה. תקציב הביטחון חרג ב-2012 ב-9 מיליארד שקל מהמתוכנן. אגף התקציבים באוצר ימליץ לקצץ 3-4 מיליארד שקל ממנו. גם קצבאות הילדים יקוצצו ב-2.5 מיליארד שקל, וזה יקרה גם אם ש"ס תצטרף לקואליציה (במסגרת "שילוב הידיים" שעליו דיבר לפיד).

במפלגות הערביות ממליצים על קיצוץ 50% בתקציב הביטחון. אחמד טיבי | צילום: רויטרס

הקיצוץ נדרש לא רק מטעמי חיסכון, אלא כדי לעודד את ההצטרפות למעגל העבודה. תקציבי התשתיות עלולים להיפגע למרות ההשפעה השלילית ארוכת הטווח על הצמיחה. השקעות, שנועדו במקור להתבצע בשנתיים הקרובות, יידחו בשנתיים נוספות.

באוצר גם ינסו לבטל את התוספת של 1% לעובדי המגזר הציבורי שתשולם ביולי השנה. ביטול התוספת יחסוך הוצאה תקציבית של 1.2 מיליארד שקל. חבל על המאמץ. מזכ"ל ההסתדרות עופר עיני כבר הודיע שאין בכוונתו בשום מצב לוותר על התוספת.

נתניהו הבטיח ערב הבחירות שלא יהיו העלאות מסים, ולדעתי, הוא גם מאמין בזה. כאמור, המסים על מס ההכנסה לא יועלו בשיעור נוסף וזו בשורה טובה ל"שכבות הביניים". בנוזף, טוב יעשה ראש הממשלה אם יימנע מהעלאת מס החברות לתועלת המגזר העסקי.

בשלב הראשון יושם הדגש על ביטול פטורים (שהיא מילה מכובסת להעלאת מסים). האם הפטור ממס על קרנות השתלמות יבוטל? למרות שהמהלך יגדיל את ההכנסות ממסים ב-2.5 מיליארד שקל – זה לא יקרה. ההסתדרות לא תיתן לגעת בקרנות, בדיוק כפי שנהגה עם שר האוצר הקודם רוני בר-און מקדימה.

ביטול פטורים אחרים שעל הכוונת יהיו המע"מ באילת (500 מיליון שקל) והמע"מ על תיירות ובתי מלון (750 מיליון שקל). אם מפלגת העבודה לא תצטרף לקואליציה (וכעת כך זה נראה) הפטור ממע"מ על פירות וירקות יבוטל.

לביטול הפטור יש חשיבות לא רק משיקולי ההכנסה ממסים (למעלה ממיליארד שקל). המהלך יסייע להילחם בהעלמות המס בחלק מרשתות השיווק המתמרנות על פי נוחותן בין הפטור על פירות וירקות למע"מ על מוצרי מזון.

על הכוונת: העלאת המע"מ

בניגוד להמלצות חלק מהמפלגות, ובהן מפלגת העבודה, לא יונהג מע"מ דיפרנציאלי (כמו מע"מ מופחת על מוצרי מזון ותרופות). זהו מהלך מסובך שיגרום לכאב ראש גדול לרשות המסים המתנגדת לביצועו. גם כך היא מתקשה באכיפת חוקי המע"מ.

אם בלית ברירה יוחלט על העלאת מסים נוספת, ההעדפה תהיה להעלות את המע"מ (מס עקיף) ולא את מס הכנסה ומס החברות (מסים ישירים). נכון שנטל המס בישראל כשיעור מתל"ג (32%) נמוך מממוצע מדינות ה-OECD.

כמו כן נכונה העובדה שנטל המס העקיף בישראל גבוה מהמקובל במדינות אירופה. למרות זאת, לישראל מספר מאפיינים שאינם מקובלים במדינות המערב: למעלה ממחצית מאזרחיה אינם משלמים מס (נמצאים מתחת לסף), שיעור ההשתתפות בעבודה (64.8%) נמוך ביחס למדינות המערב (70%).

לא השוויון בנטל שעליו הוא מדבר. לפיד | צילום: רויטרס

נטל המס נופל על שני העשירונים העליונים, וזה בהחלט לא "השוויון בנטל" שעליו מדבר לפיד. הדרך להרחבת מעגל משלמי המס נעשית בלית ברירה באמצעות המסוי העקיף שממנו קשה להתחמק. זה יכול להיות המע"מ (כל אחוז ממנו תורם להכנסות 4 מיליארד שקל) וזה יכול להיות הבלו על הדלק ועל הסיגריות.

בכל מקרה, מבחינה מעשית קל הרבה יותר להעלות באמצע שנת התקציב את המע"מ ולא את מס ההכנסה שאותו קשה יותר לגבות.

הרפורמות שבדרך

עוד שתי הערות קצרות לסיום: במקביל לאישור תקציב המדינה, תובא לאישור הכנסת גם סדרת רפורמות שישפיעו על כל תחומי החיים שלנו. מדובר בשינויים בתחומי החיסכון לפנסיה (שינוי הטבות המס והאג"ח ודחיית גיל הפרישה לפנסיה), שינוי מבנה המגזר הציבורי, רפורמה במבנה התעסוקה (עידוד יציאה לעבודה), הגדלת התחרות בנמלי ישראל ובחברת החשמל ועוד. רפורמה נוספת, שבמרכזה הורדת יוקר המחיה (עליו דיבר נתניהו), נוגעת להגברת התחרות בשוק המזון ואישור המלצות "ועדת קדמי".

בנוסף וללא שום קשר, תאושר כבר בזמן הקרוב סדרת העלאות מחירים של מוצרים שבפיקוח. ה"ספתח" יהיה בסוף החודש כשמחירו של ליטר בנזין יתייקר לפחות ב-10 אגורות לליטר. לאחר מכן יעודכנו התעריפים שהוקפאו בגלל הבחירות, ובהם תעריפי החשמל (כ-10%), מוצרי החלב שפיקוח (ב-5%), התחבורה הציבורית ועוד. כשהבחירות מאחור כבר מותר לעשות הכל.