מנהל רשות המסים: "נטל המס בישראל גבוה"

כניסת אשר לתפקיד לא התנהלה על מי מנוחות. הוא ניהל מאבק ציבורי חסר תקדים כנגד שר האוצר לשעבר יובל שטייניץ, וכנגד כל הסיכויים, ניצח. שר האוצר יאיר לפיד השאירו ואין לו סיבה להתחרט על כך.

מכך ניתן להבין שאשר אינו איש שגרתי, לא נחמד וגם לא סחבק. הוא לא עושה חשבון אפילו לחבריו, ומזכיר בהתנהלותו את שר הביטחון לשעבר אהוד ברק. מרגע שסימן את המטרה, יחתור בכל הכוח להשיגה. מבחינה מקצועית הוא מספק את הסחורה. הוא האיש הנכון בזמן הנכון.

אתגרי רשות המסים ל־ 2014 מורכבים. יעד הגבייה המקורי הסתכם ב־ 257.5 מיליארד שקל, בהשוואה ל־ 234.5 מיליארד שקל ב־ 2013 . ברשות מטפלים בקליטת 400 עובדים שיוכשרו לתפקידי פיקוח אכיפה וגבייה.

שינויי חקיקה בעיקר בתחום המלחמה בהון השחור יסייעו בהשגת היעד. "אין ספק ש־ 2014 מאתגרת במיוחד", אומר אשר. "אנחנו נערכים בכל התחומים, כולל החקירות, השומות ופעולות בתחום האכיפה והגבייה. מדובר במלאכה לא פשוטה אך נעשה הכל כדי לעמוד ביעדי גביית המס".

בראיון מיוחד ל"סופהשבוע" לסיכום 2013 ולרגל 2014 ואתגריה מגלה מנהל רשות המסים אופטימיות זהירה: " 2013 הייתה שנה לא פשוטה. הצמיחה ירדה והתקציב אושר רק בסוף יולי. עודפי הגבייה מוסברים בזכות העבודה הקשה של עובדי רשות המסים, גביית היתר מהרווחים הכלואים והכנסות חד פעמיות בעסקאות גדולות (כמו מכירת ישקר – י"ש). אני מסתכל לאחור בסיפוק. עמדנו ביעדים לא רק בתחום הגבייה וההתרעה. יזמנו חקיקה לסגירת פרצות מס משמעותיות במטרה להגדיל את השוויון בנטל המס. החברות יחויבו מעתה לשלם מסים בהתאם לכוונת המחוקק. סגרנו את האפשרות לפרשנויות קיצוניות במיסוי הבינלאומי במקרקעין, בחלוקת הדיווידנדים ובדיור להשקעה".

אתה מרוצה מתוצאת חוק הרווחים הכלואים?

"כמובן שאני מרוצה מיישום החוק. בתקציב 2013 הערכנו את היקף הגבייה ב־ 3 מיליארד שקל אבל בפועל הסכום הגיע ל־ 4.6 מיליארד שקל. במסגרת ההסדר התחייבו החברות להשקיע 1.8 מיליארד שקל במו"פ ובמכונות וציוד במפעלים שיבטיחו צמיחה ויצירת משרות חדשות".

משה אשר | צילום: דניאל זפרני

יכולת רשות המסים להגשים את אתגרי הגבייה ב־ 2014 תלויה במידת הצלחת המלחמה בהון השחור. על פי אומדני ה־ OECD והבנק העולמי, ההון השחור בישראל נאמד ב־ 21% מהתוצר, שהם כ־ 200 מיליארד שקלים.

כדי להגדיל את סיכויי גביית המס, יזמה רשות המסים הצעת חקיקה שתהפוך עבירות מס חמורות למה שמכונה "עבירת מקור" בחוק לאיסור הלבנת הון. החוק יקנה סמכויות ביצוע מרחיקות לכת, ובכלל זה החרמת רכוש ואיסור יציאה מהארץ. הענישה על עבירות מסוג זה תהיה מחמירה בהרבה בהשוואה למצב היום. החוק כבר אושר בקריאה ראשונה, אבל זה כמה שבועות תקוע בוועדת החוקה של הכנסת.

אשר: "ההון השחור בישראל גדול מאוד גם ביחס למדינות אחרות. על פי נתונים בינלאומיים המקובלים עלינו, מדובר בסביבות 210 מיליארד שקל, סכום שפוטנציאל גביית המס בגינו הוא 60 מיליארד שקל.

"תופעת ההון השחור גורמת לעיוותים גם במדידת נתוני העוני. הכלכלה השחורה משבשת את נתוני העוני ומגדילה את מספר העניים, אף שמספרם הריאלי נמוך יותר. הכסף הגדול מרוכז בכמה מקומות עיקריים: בחשבוניות הפיקטיביות, אצל נותני השירותים ('עם קבלה או בלי קבלה') ובחלק מהעסקים הקטנים והבינוניים. הון שחור בהיקפים גדולים מוחזק בחו"ל עבור ישראלים.

"למעלימי המס יש סיבה לדאגה. האזרחים מתחילים לשתף פעולה נגד ההעלמות. אצלי לא ישאלו אף פעם 'עם או בלי קבלה', כי תמיד אני דורש מראש את החשבונית. בקרוב יתקיים בוועדת החוקה דיון בנושא ההון השחור, ואני מקווה שההצעה תאושר למרות העיכובים עד כה.

"מנכ"ל משרד ראש הממשלה הראל לוקר ואנחנו יזמנו מהלך להגבלת השימוש בעסקאות במזומן לסכום מרבי של 5,000 שקל. בעקבות כך תשתפר יכולת המעקב שלנו אחר עסקאות מפוקפקות. עד כה עסקאות "בעייתיות" בוצעו במזומן מבלי להשאיר עקבות".

האם אתם משתפים פעולה עם גופי אכיפה בינלאומיים? לפני מספר חודשים פורסם שקיבלתם דיסקים עם רשימות ישראלים המחזיקים חשבונות בחו"ל.

"אנחנו מחליפים מידע עם רשויות מס אחרות במסגרת אמנה בינלאומית להחלפת מידע בקשר לנישומים הפועלים במדינות הרלוונטיות. בשנה האחרונה התקבלו רשימות של נישומים ישראלים ואנחנו מאמתים דיווחים אלה מול דיווחי המס שלהם בישראל. יש דרכים נוספות שאנחנו מקבלים בהן מידע, אבל אני לא רוצה להיכנס לזה".

אתה מדבר על המלשינון?

"אנחנו קוראים לזה 'קו הצדק' שממשיך לפעול. הפניות הטלפוניות נעשות מסיבות שונות ומשונות. מספר הפניות למשרדי השומה עבר את ה־ 23 אלף. המידע אפשר לנו למשל לצאת במבצעי גבייה מבעלי דירות שלא דיווחו כחוק על הכנסות משכר דירה. מעת לעת אנחנו יוצאים במבצעים לגילוי מרצון של העלמות מס כפי שעשינו לגבי ישראלים בחו"ל. במסגרת זאת פנו אלינו 1,300 נישומים, והתרשמנו שקיימים בחו"ל סכומי עתק של עשרות מיליארדי שקלים נוספים שאינם מדווחים. במבצע האחרון שמנו את היד על סכומים בהיקף 12 מיליארד שקל, שמקורם באי תשלום מס על הריבית, והם נכנסו למאגר המס.

"בקרוב נצא בנוהל גילוי מרצון חדש, 'ידידותי למשתמש'. נישומים בעייתיים יוכלו לעשות פנייה ראשונית אנונימית לבחינת התוכנית. בסכומים קטנים ייעשה הליך בדיקה מקוצר".

מבקר המדינה יוסי שפירא המליץ לך בחום להנהיג חובת דיווח כללית. לפני כניסתך לתפקיד הבטחת לשקול זאת בחיוב. מדוע שינית את עמדתך?

"ב־ 2014 נעשה צעדים שמשמעותם המעשית היא הרחבת חובת הדיווח. תהיה רזולוציה מדויקת יותר של הנישומים באמצעות פעילות מודיעינית ענפה שתכלול אנליסטים וכלכלנים. מאגרי המידע יאפשרו הצלבת נתונים ויאתרו בדרגת דיוק גבוהה מקומות עם פוטנציאל להעלמות מס. נגיע לאזרחים עם יותר משתי דירות שאין להם תיק במס ההכנסה. נגיע לנישומים עם רכבי יוקרה שמקבלים שכר מינימום. נפקוד אנשים הנוסעים באופן תדיר לחו"ל ללא תיק במס ההכנסה. המהלך המשמעותי הנוסף הוא צמצום הפטור מחובת דיווח לגבי שכירים. אם כיום שכיר שמרוויח עד 600 אלף שקל בשנה פטור מהגשת דוח למס הכנסה, אנחנו בוחנים את הורדת התקרה ל־ 450 ־ 500 אלף שקל. חובת דיווח כללית לגבי כלל האוכלוסייה אינה אפקטיבית. יש מאות אלפי שכירים שהחלת חובת הדיווח לגביהם לא תועיל בתוספת המס אלא תכביד על המערכת".

למרות ביטול ההעלאה המתוכננת של מס ההכנסה, האם לדעתך נטל המס עדיין גבוה?

"כן. גם לאחר ביטול העלאת המס נטל המס הישיר בישראל (כולל ביטוח בריאות וביטוח לאומי) גבוה על פי כל קנה מידה. מהר מאוד מגיעים למדרגת המס העליונה. יש צורך ממשי להוריד את הנטל בכפוף לאפשרויות האוצר ותקציב המדינה. לפני שמורידים מסים עקיפים כמו מע"מ, עדיף להפחית את מסי ההכנסה כדי לתמרץ יציאה לעבודה והקטנת העלמות המס ולאפשר רמת חיים מכובדת".

אז מדוע שלא תבטלו סדרת פטורים ממע"מ וממס הניתנים לקבוצות לחץ סקטוריאליות? מדוע לא לבטל את הפטור ממע"מ על פירות וירקות, שירותי תיירות, אילת ועוד? מדובר בתוספת הכנסות של מיליארדים.

"אתה צודק. העמדה הבסיסית של רשות המסים היא שיש להרחיב את בסיס המס באמצעות ביטול פטורים היוצרים עיוותים. למשל הפטור ממס שבח על דירות מגורים להשקעה שביטלנו. פטור זה והריבית הנמוכה במשק עודדו את הביקוש לדירות להשקעה. גם הפטור ממע"מ על פירות וירקות יוצר תמריץ להעלמת מס הכנסה. אומנם 80% מהעסקאות נעשות ברשתות הגדולות, אבל עדיין מדובר בפטור מיותר. סוגיית הפטור ממע"מ באילת חייבת להיבחן כחלק מהמדיניות הכללית. העמדה המקצועית שלנו היא שצריך לבטל חלק גדול מהפטורים, אבל ההחלטות מתקבלות בדרג הפוליטי".

האם אתה מרגיש שמאמצים שלכם הביאו לשיפור במודעות הציבור בנכונות לתשלום מס? האם יש שיתוף פעולה עם הלשכות המקצועיות כמו רואי החשבון ועורכי הדין?

"אני חש שבעת האחרונה המודעות הציבורית לתשלום מס אמת גדלה. אנשים עוצרים אותי ברחוב ומחזקים אותי על פעילות אכיפה זאת או אחרת. יש שנותנים עצות איך להילחם בהון השחור. רשות המסים הפכה לפה של הרוב הדומם – ציבור משלמי המסים. הלשכות המקצועיות רואות בסך הכל עין בעין את הצורך במלחמה בהון השחור, אף שבנקודות מסוימות יש מחלוקות וזה לגיטימי. נכונות ועדת הכספים לשתף פעולה בתיקונים בחקיקת מס וסגירת פרצות ובמלחמה בהון השחור היא הרבה יותר גדולה. בדעתנו להרחיב את המודעות לתשלום מס באמצעות מיזם חינוכי חדש בבתי הספר היסודיים והתיכוניים. בימים הקרובים ניפגש עם שר החינוך ועם מנכ"לית משרדו לקידום התוכנית".

למרות השיפור בשירות יש עדיין טענות מצד הנישומים על סחבת ובירוקרטיה. מה התוכניות בתחום?

"המטרה היא להנגיש את שירותי המס לאזרח כפי שנעשה במענק העבודה (מס הכנסה שלילי – י"ש). הניצול השנה היה גבוה במיוחד – 63% מהזכאים ניצלו הטבות בהיקף 800 מיליון שקל. הוספנו כוח אדם ניהולי איכותי בתחום המע"מ ומיסוי מקרקעין. נשקיע הרבה במערכות טכנולוגיות ונאפשר לראשונה למי שעובד בכמה מקומות תיאום מס באינטרנט. ויש בשורה גם לעסקים הזעירים שאינם מגיעים לסף המס: הדוח השנתי ינוסח לראשונה השנה במתכונת פשוטה, מקוצרת וידידותית".