|
ועידה מפוארת נוספת של האו"ם הסתיימה, ושוב היא לא הניבה כל התקדמות בבלימת פליטת גזי חממה, והותירה רבים מאלו העוסקים במלאכת הפתרון לסוגיית האקלים מיואשים יותר מאי פעם.
בעוד שכאלף צירים עזבו את חדרי המלון הממוזג בדוחא ועלו על המטוסים, נשאלת השאלה האם האו"ם אפילו רק מחמיר את המצב כשברור לכל כי הוא לא מצליח להגיע לפתרון ממשי. אך עם זאת רבים עדיין חושבים כי מסגרת האו"ם היא עדיין המסגרת היחידה שתביא לפתרון גלובלי וטוענים שהאו"ם ממלא כ"בנק המרכזי" בתוכניות מסחר פחמן של העולם.
"כל כך הרבה עוד נדרש אם אנחנו רוצים להציל את התהליך הזה ולהפוך אותו לדבר משמעותי. כרגע התהליך מספק במה לשיחות אך לא מקרב לשום פעולה", אומר שר חוץ של נאורו, קיירן קייקי שמפחד מכך שהאי השקט שלו יכול להימחק מהעולם.
מזכ"ל האו"ם – באן קי מון | צילום: רויטרס
הוועידה של האו"ם נערכה בקאטר – המייצרת הגדולה ביותר של גזי חממה בחישוב לפי נפש. המדינה הסכימה להרחיב את פרוטוקול ההסכמים ואת ההגבלות עליה שיכנסו לתוקף כבר בשבועות הקרובים.
מנגד רוסיה, יפן וקנדה – שחתמו על אותו פקוטקול לפני 15 שנה, נטשו הלכה למעשה את ההסכמים. והמדינות עזבו את קטאר מבלי שהגיעו לשינוי אחד קטן והסכמה אפילו מינורית על צמצום גזי החממה.
עד כה, שיחות האקלים של האו"ם נכשלו פעם אחר פעם. המדינות העשירות בעולם הבטיחו כבר לפני שני עשורים להביא לעצירת גידול הפליטה של גזי חממה אך הם נכשלו לעמוד במילתם. לאחר מכן, הם הבטיחו לעמוד ביעדי פרוטוקול קיוטו עד שנת 2009 – הם נכשלו שוב.
עכשיו יש להם עד 2015, מועד אחרון להגיע להסכם גלובלי חדש שייכנס לתוקף לאחר שהארכת קיוטו תפוג בשנת 2020. אבל כאשר אומות העולם מחולקות על מי צריך לשלם את המחיר, המשימה נראית מעבר ליכולות של האו"ם.
|
