|
שלד מהמאה ה-6 שנמצא בגרמניה הניב מידע חדש אודות הגן של החיידק המחולל של מחלת הדבר, ה-Yersinia pestis, החיידק שגרם למגפות במשך מאות בשנים ברחבי אירופה ואסיה. שיניה של האישה שגופתה נמצאה סיפקו ראיות לכך שהמגיפה של יוסטיניאנוס (Plague of Justinian), קיסר רומא במאה ה-6, הגיעה אפילו עד למקומות נידחים שעד כה לא היה ידוע מהמקורות ההיסטוריים שגם הם היו נגועים במחלה.
באתר המצוי בעיירה Altenerding, המצויה ליד אשהיים, גרמניה, התגלה בית קברות בווארי המתוארך למאה ה-6 לספירה. חפצים שנמצאו בקברים בסמוך לגופות מרמזים כי הן נקברו בסביבות השנים 530-570 לספירה, כאשר יוסטיניאנוס הראשון שלט באימפריה הרומאית המזרחית. במהלך המחצית השנייה של המאה ה-6, הכתה מגפת הדבר באירופה בלפחות שלושה גלים. על אף שהדבר אינו מוכר היסטורית באזורים הללו של דרום גרמניה, הגופות הללו חשפו הוכחות גנטיות להימצאותה שם.
הימצאותו של החיידק נבדקה בשיניים שנלקחו מ-20 שלדים שנקברו בקבורה כפולה. רק אדם אחד מבין ה-20 – אישה שנמצאה קבורה בקבר כפול יחד עם זכר – סיפקה די העתקים על מנת שהחוקרים יוכלו "ללכוד" את הרצף הגנטי של החיידק. כפי שכתבו השבוע בכתב העת Molecular Biology & Evolution, מייקל פלדמן ומספר מעמיתיו חשפו את הגנום שזכה לסיקור גבוה על סמך הממצאים שנלקחו מהאישה, קורבן המגפה.
ממצאי חשיפת הקברים הולידו ממצאים עמוקים וחשובים עוד יותר | צילום: Fotolia
החוקרים גילו שהזן היוסטיניאני של הדבר "היה מסועף יותר מבחינה גנטית ממה שסברנו בעבר". כלומר, שהזן הזה מהמאה ה-6 הוא יותר מגוון גטית בהשוואה לזנים שגרמו למגיפות הדבר של המאות ה-14 וה-19 באירופה ובסין, ומסועף יותר מששני הזנים הללו, המאוחרים יותר, שונים זה מזה. "ההבחנה הזו מנוגדת לאינטואיציה", הם כותבים, "היות שלשושלות קדומות אמורות להיות פחות חלופות גנטיות בהשוואה למקבילותיהן המודרניות, היות שהיה להן פחות זמן כדי לצבור שינויים גנטיים".
החוקרים גם השוו את הגנום שנלקח מ-Altenerding לאחד שכבר קודד בעבר מסביבת אשהיים בגרמניה, המתוארך למחצית הראשונה של המאה ה-6 לספירה. על אף שברצף מאשהיים היו בעיות מספר, באופן כללי שני הרצפים התאימו זה לזה, מה שמרמז על כך שאותו החיידק, מאותו הזן, הוא שאחראי לשני מקרי המוות, זה מבית הקברות של אשהיים וזה שהתגלה ב-Altenerding. "ממצאינו", מציינים במחקרם פלדמן ושותפיו, "מצביעים על מגוון גנטי נמוך יחסית של החיידק באזור הכפרי של דרום גרמניה במהלך המאה ה-6".
מידע נוסף נחוץ, אולם, אודות היקף התפוצה של מגפת הדבר המוקדמת. שלדים נוספים שיתוארכו לתקופת הזמן ההיא עשויים בסופו של דבר לשפוך אור על המסלול שעשתה המחלה ועל קצב ההעברה שלה. ידיעת הקצב הזה יכולה בסבירות גבוה לפתור את השאלה – מדוע הזן של הדבר היוסטיניאני מהמאה ה-6 הוא כל כך מגוון?
פלדמן ושותפיו מסכמים את המאמר בכך שהם מציינים כי "דרושות עוד דגימות ממצות של חומרים קדומים שיילקחו ממוקדים החשודים כמי שהיו נגועים במגיפה, בתקופות שונות וממקומות שונים גיאוגרפית, על מנת להגביר את זמינותם של מאגרי מידע באיכות גבוהה, ועל מנת להעמיק את הבנתנו את המחלה, את האבולוציה שלה ואת ההשפעה שלה על בני האדם".
|
