Sans-serif

Aa

Serif

Aa

Font size

+ -

Line height

+ -
Light
Dark
Sepia

מעבירים הילוך: התעשייה הישראלית מגלה את הפוטנציאל של עולם הרכב

האם ישראל בדרך להיות מעצמת רכב? אומנם לא נייצר כאן מכוניות בעתיד הנראה לעין, אבל מי שביקר באמצע השבוע בכנס האנרגיות החלופיות בתל אביב יכול היה להתרשם מכך שחלק ...
הדר חורש
האם ישראל בדרך להיות מעצמת רכב? אומנם לא נייצר כאן מכוניות בעתיד הנראה לעין, אבל מי שביקר באמצע השבוע בכנס האנרגיות החלופיות בתל אביב יכול היה להתרשם מכך שחלק מתעשיית ההייטק הגדולה מתחיל לנוע לכיוון אחר: פיתוח טכנולוגיות שישמשו את רכבי העתיד.

הכל כבר מכירים את מובילאיי – החברה שפיתחה מצלמת רכב המתריעה מפני התנגשות, וכעת היא משמשת כעיניים למכונית האוטונומית הנוהגת את עצמה. פחות ידועה העובדה שג’נרל מוטורס, יצרנית הרכב הגדולה בארה”ב, מחזיקה מרכז פיתוח גדול בהרצליה, המפתח את מערכת התקשורת שתשמש את תחבורת העתיד; בישראל פותחה אפליקציית הניווט ווייז שנרכשה על ידי אפל, מערכת המעקב אחרי תחבורה ציבורית – מוביט, ואפליקציית המוניות גט טקסי. אבל אלה הן כמה מהמצליחות מבין מאות חברות ישראליות המפתחות בימים אלה טכנולוגיות תקשורת לעולם הרכב העתידי.

חלק גדול מחברות הטכנולוגיה שפיתוחיהן מיועדים לעולם התחבורה העתידי התייצבו לכנס השלישי של “מינהלת התחליפים לדלק”, גוף צנוע יחסית הפועל במשרד ראש הממשלה. זהו גוף קטן, אבל התקציב העצום שעומד לרשותו, 150 מיליון שקל, הופך אותו למשמעותי מאוד כשמדובר בהשקעות ממשלתיות בתוכניות מחקר ותמיכה בחברות סטארט־אפ בתחום התחבורה. מכיוון שכמעט כל הפיתוחים החדשניים קשורים, או יכולים להתקשר בעקיפין, גם לחיסכון בדלק, הפך הכנס השנתי גם למפגן כוח של טכנולוגיית הרכב, הצוברת תאוצה עצומה בישראל.

ראש המינהלת, איל רוזנר, היה בעבר משקיע ומנהל השקעות בתחומי ההייטק. החזון שהציג לי בתחילת דרכו היה נועז, אבל חלקים ניכרים ממנו נראו אפשריים נוכח תגליות הגז הגדולות, והאפשרות שבתוך זמן קצר אפשר יהיה להעביר חלק גדול מהתחבורה הכבדה בישראל מצריכת נפט יקר ומזהם לשימוש בגז זול ונקי יחסית. רוזנר דיבר על “הטמעת תחליפי נפט אשר יקטינו את חלקו של הנפט בתחבורה בישראל ב־30% עד שנת 2020, וב־60% עד 2025, תוך יצירת צמיחה ירוקה במשק”.

בשלוש השנים שחלפו מאז הצליחה ישראל להביא לכביש רק אוטובוס אחד המונע בגז, וגם זאת במסגרת “ניסוי”. תוכניות לפיתוח משק הגז העלו אבק, וכשמתעוררת הממשלה להציג תוכנית מעודכנת היא נתקלת בהתנגדות ציבורית נחושה לטרפד את מתווה הגז.

רוזנר מודה שלוח הזמנים שהציג השתבש. “היום אני חושב שאנחנו קצת נאחר להגיע ליעד של הפחתת צריכת הדלק ב־30%, אבל היעד של 60% הפחתה בצריכת הדלק עד 2025 עדיין אפשרי. אני מודה שבתחילת הדרך הייתי אופטימי מדי. לא הערכתי את גורם הבירוקרטיה. רק עכשיו הצלחנו לשנות את החוקים המיושנים שמנעו הכנסת רכבים הפועלים באמצעות גז, לא מעט בזכות העבודה העצומה שעשה השר החדש להגנת הסביבה, אבי גבאי”.

המינהלת הוקמה בהתאם לחזונו הגיאו־פוליטי של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שעל פיו ירידת הביקוש לנפט תחליש את כוחן הכלכלי והשפעתן הבינלאומית של מדינות. באותה תקופה שהוקמה המינהלת זינקו מחירי הנפט ליותר מ־110 דולר לחבית, ויצואניות הנפט, מרביתן מדינות עוינות, גרפו מאות מיליארדי דולרים בזכות סחרור המחירים, וכל כינוס של קרטל הנפט העולמי, אופ”ק, עשה כותרות עולמיות. בשנה האחרונה התהפך הגלגל. מחירי הנפט ירדו ביותר מ־50%, ואופ”ק הפך למועדון חברים שאינם מצליחים לקבל החלטה משותפת שתשפיע על מחירי הנפט והתפוקה.

שר התחבורה, ישראל כץ עם זיו אבירם, ממייסד מובילאיי. חלוצה ישראלית בתחום טכנולוגיות הרכב | צילום: יח”צ

השבוע פרסמה סוכנות האנרגיה הבינלאומית תחזית שלפיה מחירי הנפט ימשיכו להיות נמוכים. בהתאם לכך מעריכה הסוכנות שקצב המעבר לאנרגיות מתקדמות וירוקות יואט. יתר על כן, חלקן של מדינות המזרח התיכון באספקת הנפט העולמי יגדל, שכן הן אינן מרסנות את תפוקת הנפט שלהן, למרות הירידה במחיר.

“אני קורא את התחזיות האלה אבל לא ממש מאמין להן. הן פשוט מבוססות על ההנחה שהמצב הקיים יהיה גם בעתיד, וזה לא תמיד קורה. אנחנו עומדים היום על סף התפרצות, ואי אפשר יהיה לעצור את השינוי. בתוך 15 שנה רוב המכוניות על הכביש יהיו חשמליות”, אומר רוזנר.

משקיע חוץ

גם מי שאינם מתעניינים במיוחד בבורסה הישראלית המתייבשת לא יכלו להתעלם מהדרמה הגדולה. חברת התרופות מארה”ב, מנקיינד, נרשמה למסחר בבורסה בתל אביב והחלה בהליכים להנפקת מניות נוספת למשקיעים הישראלים.

מדובר בחברה גדולה ששווי השוק שלה מתקרב ל־5 מיליארד שקל. במונחים של חברת תרופות היא חברה קטנה למדי, אבל עבור השוק בתל אביב מדובר בהתגשמות חלום. זה שנתיים מדברים מנהלי הבורסה על האפשרות שחברות ענק כאלה יגיעו לבורסה ויעוררו את המסחר הרדום, יחדשו את העניין מצד משקיעים זרים ומקומיים, ויחזירו את הבורסה ברחוב אחוזת בית למרכז העניינים.

אבל יש לעסקה צד אפל: כחברה גדולה אמורה מנקיינד, כמו חברות אחרות שיבואו בעקבותיה, להיכנס למדדים המובילים של הבורסה. כאשר מניה נכנסת למדדים האלה, קרנות ומשקיעים מוסדיים רבים חייבים להכניס אותה לתיק ההשקעות שלהם, על חשבונן של מניות ישראליות. המשמעות: הבורסה אולי תפרח, אבל חברות ישראליות, שלמענן קיימת הבורסה, יתקשו יותר לגייס הון.

במקרה המסוים של מנקיינד, נראה שמדובר בעסקה רעה במיוחד. מנקיינד היא חברה מקרטעת המבוססת בעיקר על מוצר אחד, משאף אינסולין, שאותו היא מתקשה למכור, ומצבה הפיננסי רעוע. המשמעות היא שהמשקיעים המוסדיים ייאלצו להיפטר מהשקעות בחברות ישראליות טובות יותר, על מנת להכניס את מנקיינד לתיק ההשקעות. תיק ההשקעות הזה, במקרים רבים, הוא קרנות הפנסיה וקופות הגמל השמורות לנו לעת פרישה.

גיל הוד, איש עסקים ויועץ השקעות לחברות בינלאומיות, מתקשה לפרגן לראשי הבורסה שהחליטו לעודד ייבוא של חברות זרות: “הבורסה היא משאב לאומי, מקור לגיוס הון וצמיחה של חברות ישראליות, ויש לשמור עליה ככזו. אבל ברגע של מצוקה וירידה של מחזורים, שזו, אגב, תופעה כלל עולמית בבורסות, הולכים ומביאים חברות מחו”ל מהגורן ומהיקב. אם יבואו עוד כמה חברות כאלה, המדדים של הבורסה יפסיקו לשקף את החברות הישראליות, ומשקיעים מוסדיים עלולים כתוצאה מכך להפסיק להשקיע בכלל בחברות ישראליות”.

אבל מה יכולים ראשי הבורסה לעשות? הבורסה נעלמת וחברות מקומיות לא מגיעות.
“התפקיד של ראשי הבורסה והממשלה הוא לדאוג לכך שחברות ישראליות יגיעו לבורסה ולא חברות זרות. לשם כך נדרשים צעדים להקלה ברגולציה על החברות המקומיות ועידוד להנפקה בבורסה”.

אתמול הודיעה הבורסה שהיא מעכבת כניסתן של חברות זרות נוספות למדדי הבורסה עד שיימצא פתרון לבעיה. מה יכול להיות אותו פתרון?
“מדובר בתקלה מתגלגלת והפתרון צריך להיות ברור – שחברות זרות אינן יכולות להיכנס למדדים. אם יתחילו לקבוע כללים לא ברורים ויתחיל להיות מו”מ, החברות תמיד ימצאו פתרון יצירתי. הבורסה הודיעה שהיא לא תאפשר כניסה של חברות שאין להן זיקה לישראל. השאלה היא מהי זיקה לישראל. חברת המזון השוויצרית נסטלה, למשל, שולטת באוסם. אם היא תרצה לבלוע את אוסם ולרשום את המניות שלה למסחר בבורסה, קשה יהיה להתנגד לזה”.

זה התחיל בהנפקות איגרות חוב של חברות נדל”ן אמריקאיות. גם שם יש טענה שהחברות שהגיעו לתל אביב לעולם לא היו מקבלות אשראי זול כל כך בארה”ב.
“אני לא בטוח בזה. ייתכן שיתברר בעתיד שבאמת הגיעו לכאן חברות באיכות נמוכה, אבל את איגרות החוב קל יותר לבדוק. למשקיעים המוסדיים יש מספיק כלים לבדוק אותם, והכלל הנכון הוא ‘ייזהר הקונה’. ההשקעה בחברות כאלה אינה בהכרח גרועה מהשקעה בחברות ישראליות שגייסו הון בהנפקת אג”ח והשקיעו אותן בחו”ל. גם שם התוצאות היו לעתים גרועות”.