מ"עירו של פבלו אסקובר" לעיר שגאים לחיות בה: השינוי המופלא שעברה מדיין

אי שוויון כלכלי הוא כנראה הנושא המרכזי שבו עוסק כיום כל ראש מדינה, כולל נשיא ארה"ב, ברק אובמה. בעוד שמרבית הדיונים נוגעים למקומות עבודה, מיסוי וחינוך, ישנה הכרה הולכת וגוברת בחשיבותו של העיצוב העירוני והמרחבים הציבוריים לתחושת השוויון בהתפתחותה של העיר.

דוגמא מצויינת לכך היא העיר מדיין שבקולומביה – שם, במסגרת שותפות ייחודית בין "החברה הציבורית מדיין" (EPM – Empresas Publicas de Medellín) והעיריה, נוצלו הזדמנויות כלכליות בשכונות בשולי העיר, לטיפוח כללי של אותן קהילות ולמשיכת הכרה בינלאומית והשקעות מבחוץ.

תכנון ציבורי ולכידות חברתית

בתהליך שהחל בתחילת שנות ה-2000, EPM והעיר שיתפו פעולה לבניית מספר ספריות, פארקים, בתי ספר ורשת תחבורה ציבורית מסועפת בעיר. רכבת תחתית חדשה חיברה למרכז שכונות עניות שהיו מנותקות בעבר על ידי הרים, אבל הבניה של הפארקים ובתי הספר היו כנראה ההישג הגדול ביותר שלהם באותן שנים. סרג'יו פג'רדו, ראש העיר של מדיין בין השנים 2004-2007, שם את החינוך בעדיפות עליונה – הוא הקדיש משאבים גם להוראה עצמה וגם למבני לימוד יפיפיים, שמספקים סביבה לימודית מגוונת. פג'רדו ו-EPM וידאו שהללו מוקמים בשולי העיר, מה שהבטיח שוויוניות הרבה יותר בנגישות לאותם משאבים ולהשכלה.

שכונת סנטו דומינגו – שבעבר נחשבה לשכונה האלימה ביותר בעיר האלימה ביותר באמריקה הלטינית – היא עכשיו מוקד משיכה לתיירים ומקומיים בזכות ספריית הפארק הספרדית שהוקמה בה (Parque Biblioteca España). שם אפשר לשמוע שיעורים בחינם, לגלוש בחופשיות באינטרנט ולהנות ממפגשים של הקהילה המקומית. מדובר באחת מתוך רשת של ספריות שעוצבו על ידי ארכיטקטים מקומיים, וזכתה בפרס על השימוש בטכנולוגיה לפיתוח הקהילה מהקרן של ביל ומלינדה גייטס בשנת 2009.

ספריית הפארק הספרדית, מדיין – מקור גאווה לתושבים | צילום: ויקיפדיה

אבל, עבור הקהילה המקומית, המשמעות של המרכזים הללו גדולה הרבה יותר. "הסמל מביא כבוד" אמר הארכיטקט הקולומביאני ג'יאנקרלו מזנטי, שעיצב את הספריה הספרדית ומבנים נוספים בהם מפורסמת העיר. "כשאני מדבר על הספריות והפרויקטים הנוספים במדיין, אני תמיד אומר שהאנשים היום גאים באיפה הם גרים, וזאת לעומת שנות ה-80, אז הם היו מפחדים להסגיר את העובדה שהם גרים ליד אחוזתו של פאבלו אסקובר", מנהיג קרטל הסמים המפורסם.

פג'רדו יזם תהליך של שיתוף הקהילה בתכנונם ועיצובם של מבני הציבור, כמו גם השתתפות בהחלטות נוספות הנוגעות להקצאת המשאבים המוניציפליים. השיתוף הזה שינה את הדרך שבה הקהילה תופסת את השלטון המקומי ואת הממשלה בכלל. אכן, "כאשר נוצר שיתוף פעולה שכולל גם את הממשלה, התארגנויות מבוססות שכונות, וארגונים קהילתיים נוספים, והפעולות שלהם מכוונות לטובת הציבור, ישנו הפוטנציאל לשינוי מהותי", כתב המומחה לפיתוח קהילתי מארק גלזר. "התושבים הפכו למשלמי מיסים רצוניים יותר ושותפים פעילים בהנעת תהליכים".

שותפות פרטית-ציבורית ייחודית

מאז הקמתה בשנות ה-50, החברת הציבורית למדיין (EPM) העבירה בכל שנה כ-30% מרווחיה לעיר מדיין, עבור השקעה בפרויקטים חברתיים נוספים. מבחינת מבנה החברה – EPM היא סוג של חידה: היא פועלת כחברה פרטית ומשלמת מיסים ככל ישות תאגידית אחרת, ולמרות שהבעלים שלה בפועל היא העיריה עצמה, העיר עדיין משלמת על השירותים שהיא מקבלת ככל לקוח אחר. אולם, בדיוק המבנה המוזר הזה, לפי מאמר שפורסם בירחון של אוניברסיטת פנסילבניה, הוא שגורם להצלחת החברה והפרויקט: "המבנה הייחודי הזה אפשר ל-EPM לשחק דמות מרכזית בשינוי שחל בעיר מדיין, וזאת מבלי להתפשר על האופי המסחרי של החברה" מציין המאמר.

למרות ש-EPM היום מוכרת כתאגיד חברתי חזק, אוסקר דאריו גומז הויוז, ראש מחלקת פיתוח בר-קיימא של החברה, מדגיש שהם רק חלק בתוך מערכת מגובשת שנחוצה לתהליך, וחלקה של החברה אינו מייצג את הסיפור המלא והמדהים באמת. מאמצים למיגור שחיתויות ברמה המקומית והלאומית, יחד עם רפורמות נרחבות בחינוך, הם שיצרו את האווירה שאפשרה לפרויקט הקהילתי הזה לשאת פירות.

אין זה מפתיע, אם כן, שמדיין נבחרה לארח את הפורום האורבני העולמי של UN Habitat באפריל השנה. הנושא לשנת 2014 הוא "ערים לחיים" ויתמקד בדרכים בהן יכול עיצוב עירוני לדרבן מגמות של לכידות ושוויון באוכלוסייה – נושא מוכר היטב לארכיטקטים, המעצבים, קהילת העסקים והאזרחים של העיר מדיין.