|
רובם המכריע של רופאי הכללית שכובשים את צמרת מקבלי השכר הם דווקא רופאי בתי החולים של הכללית, ולא רופאי המרפאות. מנכ"ל הכללית, אלי דפס, מרוויח הרבה פחות מעשרות רופאים שמעסיקה הקופה – שכרו החודשי הוא 80 אלף שקל, בעוד את המקום הראשון בטבלת שיאני השכר כובש פרופ' גבריאל סנדרו, מנהל יחידת כירורגיית כלי דם בבית חולים סורוקה, עם שכר של 106 אלף שקל בחודש.
במקומות השני והשלישי ניתן למצוא דווקא את בכירי התעשיה הבטחונית – מנכ"ל רפאל, האלוף במיל' ידידיה יערי, ויו"ר רפאל לשעבר, אלוף במיל' אילן בירן. על פי הדו"ח, יערי השתכר בשנה שעברה שכר חודשי ברוטו ממוצע של 105,353 שקל ותלוש השכר של בירן רשם ממוצע חודשי של 105,134 שקל.
במקום הרביעי נמצא קרדיולוג מהכללית ששכרו ברוטו בחודש הוא 104 אלף שקל. במקום החמישי ניצב פרופ' גידי סהר, מנהל מחלקת כירורגיית חזה ולב בסורוקה – שיאן השכר של השנים הקודמות. שכרו הממוצע ב-2012 היה 103 אלף שקל בחודש. סהר שהשתתף בעבר ב"תוכנית הכוכבים" של הכללית, שבמסגרתה הקופה מעניקה לכ-20 רופאים מובילים שכר גבוה במיוחד בתנאי שיקדישו את מירב זמנם לרפואה הציבורית, עזב את התוכנית ב-2012 אבל נשאר מנהל המחלקה.
במקום השישי אפשר למצוא מנהל מרפאה בכללית עם שכר חודשי של 100 אלף שקל. אחריו, מנהל מחלקת רדיולוגיה עם שכר זהה. במקום השמיני נמצא ד"ר זאב אהרונסון, לשעבר מנהל אגף הרפואה בקופת חולים מאוחדת, ואת רשימת עשרת מקבלי השכר הגבוה חותמים שני רופאים נוספים בכללית: מנהל מרפאה ומנהל מחלקת גסטרואנטרולוגיה – עם שכר של 99 אלף שקל בחודש.
פרופ' גבריאל סנדרו | צילום: אתר הכללית
בהמשך ההדירוג ניתן למצוא עוד ועוד רופאים, בעיקר של קופת החולים כללית, שתופסים למעשה את מרבית המקומות במאייה הראשונה של שיאני השכר במגזר הציבורי. חלקם הודות למשכורות הכוכבים או העלאות השכר הנדיבות שקיבלו מנהלי מחלקות ויחידות בפריפריה כתוצאה מהסכם הרופאים. אולם רובם בשל ביצוע פרוצדורות וניתוחים בשעות אחר הצהריים במסגרת קיצור התורים.
וחוץ מרופאים?
מעולם המשפט ניתן למצוא במקום 137 את פרקליט המדינה היוצא משה לדור, שהרוויח מעל 58 אלף שקלים לחודש. גם היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין שהשתכר ב-2012 50,873 שקל לחודש, הגיע למקום 338.
גם השנה היו כמה שיאני שכר בתחום עובדי המדינה, שלא בהכרח נכיר אי פעם: ארבעה חוקרים במכון המחקר החקלאי מרוויחים יותר מ-53 אלף שקל לחודש, וחמישה חוקרים נוספים באותו מכון הרוויחו כ-47 אלף שקל לחודש. מתברג מפתיע נוסף נרשם בעשירייה השמינית לדירוג – מורה מהמכללה אקדמית רופין שמרוויח יותר מ-80 אלף שקל. מיד אחריו, ממוקם נתב מנמל חיפה שמשתכר 80 אלף שקל לחודש.
נתון מדאיג נוסף שעולה מהדוח, הוא כי השכר החציוני במגזר הממשלתי עמד ב-2012 על 12,362 שקל – כמעט כפול מהשכר החציוני במשק באותה שנה שעמד על 6,541 שקל בלבד. נזכיר כי השכר החציוני, המגלם את רמת שכר אשר מחצית מהעובדים משתכרים פחות ממנה ומחצית יותר ממנה, הוא אינדיקטור טוב יותר לשכר "רוב" העובדים, בעיקר בקרב מדגם שמאופיין באי שיוויון גדול במיוחד כמו שוק העבודה הישראלי.
ואם לא בכך די, בדו"ח מצוין כי נשים בשירות המדינה הרוויחו בממוצע 15% פחות מגברים וכי ששכר הנשים במגזר הציבורי הוא רק 85% מזה של הגברים.
על כך הגיבה היום עו"ד ציונה קניג-יאיר, נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד הכלכלה, כי "הנתונים אינם מפתיעים וחוזרים על עצמם מדי שנה. אני קוראת לשרי ממשלת ישראל להוביל תהליכי עומק במשרדיהם, לבחון את פערי השכר וקידום הנשים לדרגות בכירות (כולל שעות נוספות, דרגות רכב ועוד) ולתקן עוולה ההיסטורית הזו".
גם חברת הכנסת, זהבה גלאון, הזדעדעה למשמע הנתונים: "זו תוצאה של המדיניות הכלכלית הדורסנית של ממשלות נתניהו האחרונות, המקדשת את הצמיחה ואת יעד האינפלציה, אך מזניחה פרמטרים חברתיים חשובים, בראשם אי השוויון המגדרי העמוק בחברה הישראלית".
חשוב לציין כי הנתונים מתייחסים לשנת המס 2012.
|
