מפרץ הסיליקון? כווית כבר לא סומכת על הנפט ועוברת להשקעה ביזמות

יזמות היא מילת הבאז של העשור האחרון וכל אזור בעולם מבקש להפוך ל"עמק הסילקון" הבא. לאורך הדרך קובעי מדיניות ויזמים הבינו עד כמה קשה זה, ועד כמה אנו לא מבינים את הקסם שיצר את עמק הסיליקון ומקיים אותה עד היום. לא מדובר בכמה ילדים בבית קפה עם רעיון ומחשב נייד, אלא בסיפור על אנשים ומשקיעים חכמים שלוקחים סיכונים גדולים ומגיעים להצלחה עצומה אחרי שהשקיעו את כל זמנם בהפיכת הרעיון שלהם לרלוונטי לעולם כולו.

הערים והאזורים בעולם שהצליחו בפיתוח כלכלה יזמית וחדשנית הן אלו שנקטו בגישה המקיפה ביותר בבניית האקוסיסטמה שלהן. בערים אלו אין משרד אחד שמתעסק בתחום הסטארט-אפים אלא כל המוסדות שלהן והמדיניות הציבורית כולה פועלות למען טיפוח הרעיונות והמנהיגים כך שיהפכו ליזמים. בביקור האחרון שלי בכווית נוכחתי לראות אקוסיסטמה כזו, הצלחתי להיפגש עם כמה מוסדות חיוניים לחברה בכווית – מוסדות מחקר, אוניברסיטאות ובנקים במגזר הפרטי שסוף סוף יוצרים תקני הלוואות ליזמים.

צילום: thinkstock

מה מניע מדינה כמו כווית להפוך ליותר יזמית?

אחרי הכל היא אחת מהמדינות העשירות ביותר בעולם, לנפש. לאזרחים של כווית תעסוקה מובטחת, טיפול רפואי וחינוך ברמה הגבוהה ביותר והם חיים במדינה הניחנת במשאבי אנרגיה שיספיקו לה גם למאה הבאה.

התשובה לשאלה נמצאת כמובן בדור הצעיר בכווית. נראה שאזרחי כווית שואפים לאותן ההזדמנויות שהם רואים אצל בני גילם במדינות אחרות במפרץ ובעולם. הם רואים את הרצון בקרב צעירי כווית להציל את העולם וליצור לעצמם מסלול קריירה. לאזרחים בכווית רצון ליצור כלכלה דינמית יותר הדומה לכלכלת דובאי ומדינות הדומות לה.

עד כה רק קומץ של משקיעי הון סיכון  השקיעו בחברות מכווית. השקעות אלו היו בעיקר בחברות המספקות כלי חיפוש טכנולוגיים לתעשיית הנפט והגז בכווית. אבל ב-2013 הפרלמנט בכווית יצר את הקרן הכוויתית לעסקי יזמות קטנים ובינוניים – קרן הון סיכון לאומית עם גישה ל-7 מיליארד דולר, שמוקדשת כולה לתמיכה ביזמים המקומיים. מעבר למתן ההון, ישנם ארגונים חשובים נוספים, כמו קרן כווית לקידום המדעים המשקיעים בתוכניות להגברת היזמות הפרטית והמחקר.

מאמצים אלו עדיין נמצאים בשלבים מוקדמים מאוד, אבל אימוץ היזמים על ידי מנהיגים חשובים ומוסדות בהחלט מבשר רבות על עתיד כווית. אך כווית צריכה עוד לפתח "תרבות יזמית" אם בכוונתה לשכפל את ההצלחה של דובאי. ראשית היא תצטרך להפוך את אוכלוסיות דרום אסיה והמהגרים שלה לחלק מהאקוסיסטמה שלה. קהילה זו, אשר בישאה מהווה כמעט 75% מכלל אוכלוסיית כווית משמשת כשוק גדול למוצרים ושירותים חדשים כמו גם מקור ליזמים ואנשים מוכשרים. אחת הסיבות שעמק הסילקון ממשיך להישאר בחוד החנית של עולם היזמות היא שכל אחד, מכל רקע ומכל חלק בעולם יכול להגיע לשם ולבנות חברה.

לכוויות מגזרים ברורים בהם היא יכולה לקדם חדשנות ויזמות; תעשיית הנפט העצומה שלה יכולה לעבוד עם חברות סטארט-אפ שייפתחו כלים טכנולוגיים לשימוש יעיל באנרגיה וניתוח נתונים. קו החוף הארוך שלה יכול לספק הזדמנויות רבות למדעני חיים וביולוגיים ימיים והמיקום שלה בדרך האוויר והים הופך את כווית לנקודת מוקד אפשרית למסחר גלובלי.