מפשירים את היחסים: הפגישה על עתיד העולם תתקיים בבגדי ים

ארה"ב עשויה להתעורר בקרוב מהתנומה הכללית המאפיינת אותה בכל הנוגע ליחסי חוץ, כדי לגלות כי בקליפורניה עומדת להתקיים פגישה חשובה בעוד פחות משבועיים: נשיא ארה"ב ברק אובמה ונשיא סין שי ג'ינפינג יקיימו שיחות לא פורמליות, אך רציניות, על עתיד העולם.

המפגש הקרוי פסגת סאנילנדס (על שם אחוזתו לשעבר של וולטר אננברג בסמוך לפאלם ספרינגס, שם היא תתקיים) יעסוק במכשולים צבאיים ודיפלומטיים, ויש רבים כאלה, אבל הרקע הוא הריקוד הכלכלי הזוגי בין שתי המעצמות. המשיכה ההדדית היא כה חזקה, לפחות בכל הנוגע לכוח תאגידי ופוליטי, עד שהיא יכולה לבטל חלק גדול מההסתייגויות בשתי המדינות. כדי לראות את התופעה הזו בהקשר אסייתי טהור, שימו לב לקבלת הפנים שקיבל בניו דלהי מס' 2 בסין, ראש הממשלה לי קאצ'יאנג, בשבוע שעבר, וזאת למרות ששתי המדינות חידשו סכסוך גבולות שרק לפני 50 שנה התלקח לכדי מלחמה.

לקבלת כל העדכונים, הדירוגים והניתוחים – עשו לנו לייק בפייסבוק

השניים ייפגשו בארה"ב, אם כי בשלב מסוים מישהו יצטרך לספר על כך לעם. עד כה קיבלו האמריקאים מהתקשורת תפריט הכולל טענות על "שקרים, רמייה וגניבה" של סין, במטרה להשיג יתרון על שותפתה-לעתיד של ארה"ב. אי אפשר לבטל את המגמות הללו, בדיוק כפי שאין לבטל את אתגריה הפנימיים של סין (מחובות גרועים לשערוריות סביבתיות, לשחיתות ועד לדיכוי של התנגדות מאורגנת). אולם מבעד לכל זה, רוב המומחים מאמינים כי סין, מנוע הצמיחה המרשים ביותר שראה העולם מעודו, תתפוס את מקומה לצדה של ארה"ב כשותפה גלובלית במשקל כבד.

אובמה וג'ינפינג בפגישה קודמת | צילום: רויטרס

כמה מהפרשנים הללו פרסמו בשבוע שעבר דוח, בשם "סין-ארה"ב 2022". הוא זכה לתהודה מועטה בלבד, אך החל לזכות לתמיכה רבה יותר בחוגים מצומצמים כגון "אגודת אסיה". בתמצית, המחקר משליך מגמות עכשוויות (בהנחה שסין תשלים את הרפורמות הכלכליות הבאות) במטרה להראות מה תהיה המשמעות של שיתוף הפעולה בין שתי המדינות בעוד עשור.

הדוח מומן בידי הקרן של Tung Chee Hwa, לשעבר ראש המועצה המבצעת של הונג קונג וחובר בעיקרו בידי איש אקדמיה בשם לורנס לו. הדוח משרטט רשת הולכת ומעמיקה של סחר, היות שמעמד הביניים בסין "צפוי להגיע ל-630 מיליון איש" לצד מגמת עיור הולכת וגוברת. הדבר יכול לא רק להרחיב מאוד את שוק השירותים והסחורות מארה"ב בסין (שהצריכה הפרטית בה צפויה לצמוח פי 2.5), אלא גם לשלש את התיירות הסינית לאמריקה, בתנאי שניתן יהיה להוציא אשרה בקלות יחסית. עם אמנת השקעה דו-צדדית, יותר דולרים סיניים יוכלו למצוא את דרכם אל עסקים ונכסים בארה"ב, כך לפי המחקר. 

חבורת "2022" מעוניינת גם לפתוח צהר להסכם סחר-חופשי ישיר בין ארה"ב לסין ("המחקר אמור להסתיים בתוך שנה"). זוהי סוגייה כבדת משקל וטעונה – כבר קיימים הסכמי סחר שונים עם אסיה, שהבולט שבהם הוא "השותפות הטרנס-פסיפית", צעד מבורך של ארה"ב שערער את סין עד כה – כך שחשוב כאן גם מה שלא נאמר. אולם היופי בטפטוף הנוכחי של בריתות סחר (דומה כי חלפו ימי פריצות הדרך ברמה של ארגון הסחר העולמי) היא שהן יכולות להתוות תוספת, והן מאופיינות בתחרותיות אידיאלית. כך שכל התקדמות בין ארה"ב לסין יכולה להתקבל בברכה כל עוד היא לא מכוונת להחליש אחרים. 

המאמץ הזה של טונג, יחד עם אלה של פעילים סינים-אמריקאים, נועד ליידע את הציבור ולהכין אותו לעידן שבו בין שתי ארצות עם חיכוכים בלתי נמנעים יהיו בכל זאת קשרים מסחריים איתנים. חשוב לזכור כי משני צדי המתרס יהיו אזרחים שימצאו סיבות רבות להתנגדות, בין השאר מטעמים פטריוטיים. אולי כשעדשות המצלמה הנמצאת בכל מקום ילכדו את ברק אובמה ואת שי ג'ינפינג לצד הבריכה בבוב הופ דרייב, המיליונים המיוזעים יתחילו לקבל מושג.