Sans-serif

Aa

Serif

Aa

Font size

+ -

Line height

+ -
Light
Dark
Sepia

מפתח כיפת ברזל: הייתה התנגדות גדולה – אבל לא התייאשנו

"הכל התחיל ב-2004, כשהגעתי למסקנה שאפשר לפתח יכולות יירוט בארץ. מההיכרות שלי עם כל העוצמה הטכנולוגית שיש בארץ - ידעתי שאפשר לסמוך עליה", כך סיפר הבוקר אחד ממפתחי מערכת ...
אהוד כהנים

“הכל התחיל ב-2004, כשהגעתי למסקנה שאפשר לפתח יכולות יירוט בארץ. מההיכרות שלי עם כל העוצמה הטכנולוגית שיש בארץ – ידעתי שאפשר לסמוך עליה”, כך סיפר הבוקר אחד ממפתחי מערכת כיפת ברזל, תא”ל (מיל’) ד”ר דני גולד, בראיון בערוץ 10.

“גייסנו צוות מצומצם שנעזר במאות אנשים, כולל כאלה שלקחנו אותם מהפנסיה ועבדו עם סטודנטים בני 25”, המשיך גולד, אשר זכה בפרס בטחון ישראל על פיתוח המערכת שיירטה עד כ-300 רקטות ששוגרו לעבר ישראל. “זה היה תהליך מורכב לאשר את הפרוייקט, נתקלתי תחילה בחומה בצורה של התנגדות, כולל ממבקר המדינה, אבל לא התייאשתי. כמעט הכל פותח מאפס, והכנתי גם חלופות למקרה שלא יהיה לנו כסף”.

לקבלת כל העדכונים, הדירוגים והניתוחים – עשו לנו לייק בפייסבוק

כיפת ברזל מיירטת רקטה | צילום: רויטרס

גולד סיפר בקצרה על האופן בו עובדת המערכת: “יש לה ‘עיניים’ שמסתכלות כל הזמן לעבר השמיים. מכ”מים ומערכות נוספות מזהים את רגע השיגור, ומשם זה הכל עניין של חלקיקי שניות. המערכת מחשבת היכן עומדת הרקטה ליפול, וקובעת לפי זה אם לשגר את הטיל. לטיל יש מוח שעוקב אחר הרקטה ובעצם מסיים את חייה. זה כמו משחק מחשב, אבל אמיתי. תחילה התרגשתי כשהייתי שומע על יירוט מוצלח, היום התרגלתי. הם מגינים גם עלי”.  

לסיום סיפר גולד על מערכות עתידיות הנמצאות בתהליך פיתוח, אשר עשויות גם הן להציל חיים: “יש היום גם מערכות הגנה ופתרונות שעובדים עליהם, אשר מזהים בזמן אמת יציאת כדור מרובה או אקדח, ומספקות הגנה מפניו, עוד לפני שהוא מגיע ליעד”.