מפתיע? סקר בינלאומי מגלה – ישראל שנייה בעולם בידע פיננסי

לפי סקר ראשון מסוגו, S&P Global Finlit Survey – ניתוח השוואתי של ההשכלה הפיננסית אשר נערך על ידי World Bank, גאלופ ואוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון, רק שליש מאוכלוסיית העולם משכילים מבחינה פיננסית. נורבגיה, דנמרק ושוודיה נמצאות במקום הראשון יחד. אל תחתית הדירוג הגיעה תימן – רק 13% מהאוכלוסייה התימנית הוערכה כבעלת השכלה פיננסית על ידי הסקר.

באופן מפתיע, ישראל הגיע למקום ה-2, יחד עם קנדה, כאשר בשתי המדינות ל-68% מהאוכלוסייה יש ידע פיננסי. מדובר במקום גבוה ממדינות כמו גרמניה, אוסטרליה ופינלנד. 

הדירוגים חושבו לאחר ראיונות של יותר מ-150,000 מבוגרים שנבחרו באופן מקרי, ביותר ב-140 מדינות ב-2014. המשיבים היו צריכים לענות על חמש שאלות אמריקאיות, והסקר לא כלל שאלות על מוצרים ספציפיים כמו כרטיסי אשראי או משכנתאות, כדי להגיע לכמה שיותר אנשים. מטרת הסקר הייתה לבחון תפיסות שמעורבות בביצוע החלטות פיננסיות.

המשיבים הוערכו כמשכילים פיננסית אם הם יכלו לענות על שלוש מתוך חמש שאלות. כאשר רק 33% מהמבוגרים בעולם יכולים להשיג את ציון המעבר הזה, עורכי הסקר מעריכים כי ל-3.5 מיליארד מבוגרים בעולם – רבים מהם במדינות מתפתחות – חסרה הבנה פיננסית בסיסית.

לגברים יש השכלה פיננסית גדולה יותר מנשים | צילום: fotolia

"לבורות פיננסית יש עלויות משמעותיות. צרכנים אשר לא מבינים את הרעיון של ריבית דריבית, מוציאים יותר כסף על עלויות עסקה, נכנסים לחובות יותר גדולים וחושפים עצמם לשיעורי ריבית גבוהים יותר בהלוואות. בסופו של דבר הם גם לווים יותר וחוסכים פחות כסף", כותבים עורכי הסקר לורה קלאפר, אנה מריה לוסארדי ופיטר פון אאודהויסדן. "ידע פיננסי הוא חשוב במיוחד בזמנים בהם יותר ויותר מוצרים פיננסיים מורכבים זמינים בקלות לחלק נרחב באוכלוסייה. לדוגמא, כאשר ממשלות במדינות רבות פועלות כדי להגדיל את הגישה לשירותים פיננסיים, מספר האנשים עם חשבונות בנק וגישה למוצרי אשראי עולה באופן חד".

העלייה החדה הזו בגישה לחשבונות בנק ומוצרי אשראי, יכולה בסופו של דבר להשפיע על ההשכלה הפיננסית הגלובלית: עורכי הסקר מצאו כי למבוגרים שמשתמשים בשירותים פיננסיים רשמיים יש בדרך כלל ידע פיננסי גדול יותר – ללא קשר להכנסה שלהם. "אפילו אנשים עניים בעלי חשבון בנק, נחשבים לכאלו שיש להם יותר בקיאות פיננסית מאשר אנשים עניים שאין להם חשבון בנק, ומבוגרים עשירים שמשתמשים באשראי – בדרך כלל יש להם כישורים פיננסיים מאשר מבוגרים עשירים שאין להם", הם כותבים. "מכך אפשר להסיק שהקשר בין ידע פיננסי ושירותים פיננסיים יכול לעבוד בשני כיוונים: בעוד שהשכלה פיננסית גבוהה יותר יכולה להוביל אולי להכללה פיננסית (שירותים פיננסיים שזמינים יותר למגזרים מסוימים באוכלוסייה) רחבה יותר, הפעלת חשבון או שימוש באשראי יכולה להגדיל גם היא את הכישורים הפיננסיים של הצרכנים".

בנוסף המחקר מצא, בצורה שהיא אולי אינה מפתיעה, שוני גדול בתוצאות בין מגדרים ובין מדינות מתפתחות למדינות מפותחות. כך למשל, 35% מהגברים בעולם משכילים פיננסית לעומת 30% נשים. באופן מעניין, עורכי הסקר מצאו כי "סביר להניח שנשים פחות יענו תשובות נכונות לשאלות הנוגעות לבקיאות פיננסית, אך הן גם לרוב מציינות כי הן 'לא יודעות' את התשובה".

עורכי הסקר מקווים כי הממצאים שלהם יסייעו לעודד את המאמצים לשיפור הידע הפיננסי ברחבי העולם, ואולי גם יעודדו יותר מאמצים להגנה על הצרכנים. "הטכנולוגיה מרחיבה את עיצובם של שירותי בנקאות ושיטות תשלום חדשניים, ולכן זה קריטי שנבין מי יודע מה מסביב לעולם", אומרת קלאפר. "התקווה שלי היא שהמידע הזה יסייע לקובעי מדיניות במציאת דרכים להעלות את ההשכלה הפיננסית וההגנה על הצרכן, ויפתח את הדלת להכללה פיננסית והעצמה כלכלית גדולות יותר".

עיקרי הדירוג:

גרפיקה: S&P Global FinLit Survey