|
הוכרזה כעיר: 1934
מספר תושבים (בקירוב): 405 אלף
שטח: 51,788 דונם
ראש עיר: רון חולדאי
אולי מעודד לגלות שמי שמתנוססת בראש דירוג הערים המובילות היא העיר שנחשבת לטבורה של המדינה, אשר מייצגת אותנו גם בדירוגים בינלאומיים, לעתים בגאון ולעתים פחות (ראו מסגרת). המצקצקים שאינם נמנים עם חובבי העיר, אלה שמכנים את תל אביב "בועה״, ושגם האזעקות שנשמעו בה בסבב הטילים האחרון מעזה לא הצליחו להמעיט מהניכור שהיא מעוררת בהם, יופתעו לגלות שהנתון שהקפיץ אותה לראש הרשימה אינו מבחן המרכזיות אלא דווקא הנתון המרשים שהשיגה בקטגוריה הירוקה.
במבחן הירוק של מרכז השל קיבלה תל אביב את הציון 68.75, הציון הגבוה ביותר במדד, בהפרש משמעותי של כמעט 8 נקודות מכפר סבא, העיר שהשיגה את הציון הגבוה ביותר אחריה בקטגוריה זו. אף עיר אחרת לא הצליחה להשיג פער משמעותי שכזה, מה שמעיד שתל אביב – שקברניטיה כנראה מודעים לעתיד האורבני שלה ושל כולנו – נחושה להגיע אליו כמה שיותר מוכנה.
לקבלת כל העדכונים, הדירוגים והניתוחים – עשו לנו לייק בפייסבוק
גל ירוק
ואכן, קשה שלא להבחין בשינוי המשמעותי בנוף התל אביבי, והכוונה בין היתר לאלפי זוגות האופניים הירוקים שמתניידים ברחבי העיר במסגרת שירות ה״תל אופן״, שמציב אותה בשורה אחת עם ערים מרכזיות כמו לונדון, קופנהגן ופריז, אולי באיחור אופנתי, אבל אפילו ניו יורק הציגה שירות כזה רק בקיץ האחרון. השנה הראשונה ל״תל אופן״ נרשמה כמוצלחת, עם למעלה ממיליון השכרות, ולמרות חבלי לידה ובעיות שקשורות בעיקר לתפעול התקין של השירות, בעיריית תל אביב החליטו להרחיב אותו, וזה מצטרף לההשקעה העירונית בעשור האחרון בפיתוח שבילי אופניים בעיר.
צילום: שרון מרוז
בנוסף, העיר תומכת בהקמת גינות קהילתיות אקולוגיות, וכ־20 כאלו מופעלות על ידי תושבים בתמיכתה ברחבי העיר. עיריית תל אביב מספקת הדרכה וליווי מקצועיים, מקור מים והשקיה, צמחייה בהתאם למלאי המשתלה העירונית, כלי עבודה בסיסיים ואף קומפוסטר במידת הצורך.
אמנם תושביה מגיעים רק למקום השמיני ברמת התעסוקה, עם 96.7% מועסקים, אולם לפי תוצאות הדירוג, מי שעובד בתל אביב מרוויח יפה – העיר ממוקמת במקום השני בדירוג ההכנסה לנפש. ואולי זה לא מפתיע: הזינוק במחירי הדיור בישראל שהחל משנת 2008 ניכר בתל אביב ובערי השרון יותר משאר הערים בארץ (לפי מכון גאוקרטוגרפיה מחירי הדיור בערים אלו הוכפלו בתוך עשור), ומכאן כדי לחיות בעיר, צריך להרוויח, והרבה.
זה אולי גם מה שמסביר את הנתון המעניין, לפיו תל אביב נמצאת רק במקום התשיעי באחוז הסטודנטים לתואר הראשון מקרב תושביה, אחרי רעננה, מודיעין, כפר סבא, הרצליה, נהריה, גבעתיים, ראשון לציון וחיפה, כאשר אוניברסיטת תל אביב המבוקשת ששוכנת בה משרתת את תושבי כמעט כל הערים הללו.
צילום: עיריית תל אביב
עלות הדיור ויוקר המחיה משאירים את הסטודנטים בערי הלוויין, אולי אצל ההורים, כיוון שכיום קשה מאוד להתקיים בתל אביב ממשרת סטודנט. באחוז הזכאים לבגרות היא עומדת במקום החמישי, הישג יפה לעיר עם אוכלוסייה די הטרוגנית מפאת גודלה.
בתחום תוחלת החיים מגיעה תל אביב למקום ה־18, נתון שניתן לייחס לגורמים רבים, ביניהם המגוון הלא הומוגני של אוכלוסיית העיר, שכוללת לא מעט שכונות חלשות, צפיפות האוכלוסייה והעומס על המתקנים הרפואיים שלה, שמשרתים את כל תושבי האזור ואולי גם זיהום האוויר שמאפיין את העיר הצפופה. עם זאת, תוחלת החיים של תושביה (80.1 שנים) היא גם הממוצע של תוחלת החיים בכל הערים שנבדקו. קטגוריה פחות מחמיאה נוגעת לעניין הביטחון האישי; בקטגוריה זו הגיעה תל אביב למקום האחרון מבין כל הערים שנבדקו. יחס של תלונה לכל ארבעה תושבים הוא בהחלט מדאיג, בטח כאשר היחס ברוב הערים הגדולות עומד על תלונה לכל שבעה עד עשרה תושבים.
מגדלים באוויר
תל אביב נתפסת על ידי הציבור הישראלי כעיר שהכי כדאי לגור בה. כך לפחות עולה מסקר שערך מכון גאוקרטוגרפיה. מספר התפתחויות דרמטיות מהשנה האחרונה יאפשרו לשטח ניכר בעיר להתפנות במטרופולין הצפוף לטובת לא מעט דירות למגורים ומשרדים. ממש באחרונה אישרה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה של תל אביב תוכניות שיאפשרו להמיר אזורים מוזנחים ולא מפותחים שמאוכלסים כיום בבתי מלאכה ומוסכים, לכדי עשרות מגדלים ומיליונים של מטרים בנויים למשרדים ומגורים. בנוסף לשטחים, אמורות התוכניות לספק לעיר גם לא מעט הכנסות ממיסים שונים והיטלי בנייה, וחלק קטן מהפרויקטים אפילו מיועד לבניית דירות קטנות לדיור בר־השגה. האזורים המיועדים לפיתוח ממוקמים בעיקר בדרום העיר וגבול יפו וכוללים את מתחם המסגר, מכבי יפו, נס לגויים ופארק החורשות.
כיכר רבין | צילום: עיריית תל אביב
בספטמבר האחרון נחתמו שני הסכמים היסטוריים על ידי צה״ל, שמשחרר את אחיזתו בעיר. הראשון נוגע לקרן התקשורת הסודית של משרד הביטחון, שמנעה בנייה לגובה במרכז העיר, והיא תוסט ממרכז תל אביב (וגם נתניה), מה שיאפשר את בנייתם של ארבעה מגדלי מגורים בגובה של 43 קומות בכיכר המדינה ומגדל בגובה 27 קומות בבית לסין. ההסכם השני מתכנן פינוי של נמל התעופה שדה דב עד שנת 2016, שטומן בחובו פוטנציאל לבניית 27 אלף דירות באזור המבוקש ביותר של צפון תל אביב.
כך, גם אם נדמה שאין בתל אביב שטחים פתוחים ואין לה לאן לצמוח, מסתבר שהיד עוד נטויה, ואם היא כבר צפויה כל כך לגדול ולארח עוד עשרות אלפי עובדים ותושבים, טוב שהיא מתכננת לעשות את זה באופן ירוק.
|
|
