מרגש יותר מהחרמון: אתרי הסקי המפנקים ביותר בעולם

מדי שנה יוצאים עשרות אלפי חובבי סקי ישראלים לגלוש באירופה, ומשלמים על כך ממיטב כספם. ההוצאות הראשוניות כוללות ביגוד מתאים – חולצות תרמיות, מכנסיים, כפפות, משקפי מגן ועוד – ומגיעות לכמה אלפי שקלים. למרבה הפלא, הוצאות אלה דווקא יורדות עם ההתמקצעות האישית, כיוון שהצורך בביגוד תרמי יורד עם השתפרות הטכניקה.

עיקר ההשקעה הכספית, אם כן, נוגע לאתרי הסקי עצמם. כיוון שאלו מציעים רובם ככולם מסלולים לכל הרמות, הופכת הבחירה בעיקר לשאלה של תקציב. "ההבדלים העיקריים במחירים קשורים לרמת האירוח. אתר סקי הוא חלק ממערכת שלמה של אירוח: ברים, מסעדות, בתי מלון ואטרקצייות אחרות למשפחות", מסביר עצמון מלצר (55), בעלי חברת "סקימולטור".

לדבריו, מחירו של שבוע במזרח אירופה (בולגריה, צ‘כיה, רומניה, גרוזיה) מגיע לכ-700 יורו עד 1,000 יורו לשבוע לאדם. חופשת סקי באנדורה יקרה מעט יותר – 900 יורו עד 1,300 יורו. ואילו באתרים היקרים ביותר (אוסטריה, שוויץ, צרפת, איטליה) מדובר כבר על כ-2,500 יורו. בחלק מהמקרים, מחירים אלה אינם כוללים הוצאות נוספות באתר, כמו השאלת ציוד, קניות ובילוי בפאבים ובמסעדות.

צילום: ingimage/ASAP

עבור מחפשי האתגרים ממליץ מלצר, שמעיד על עצמו כי נסע ליותר מ-100 חופשות סקי בחייו, על מסלול שלא ישאיר אפילו את האמיצים ביותר אדישים: "אני לא אשכח את החוויה שעברתי באתר ‘מאיירהופן‘ באוסטריה. יש שם מסלול מפחיד בשם ‘חראקירי‘, שכולל ירידה תלולה בזווית של 78 מעלות – מגובה של 3,000 מטר ל-1,200 מטר. אתה מגיע למהירויות של 70-80 קמ"ש. לשם השוואה, מסלול שחור רגיל, שמיעד לגולשים מנוסים, נמצא בדרך כלל בזוויות של 30-40 מעלות".

עניין של גיל

בכל הנוגע לסקי אקסטרים, נבדלים הגולשים הישראלים מאילו האירופים, בין היתר בכך שבארץ התחום מפותח פחות, והעוסקים בו מתחילים לגלוש רק בגיל יחסית מאוחר.

"באירופה מקובל להתחיל לגלוש כבר בגילאי 6 עד 14", אומרת עופרה אייל-אלוני (48), מדריכת סקי המלווה קבוצות לחו"ל. "יש שם ילדים שעוברים למסלול אדום אחרי כמה שבועות של גלישה. התופעה קיימת גם בארץ, אבל בהיקפים מצומצמים בהרבה. רבים מתחילים לעסוק בסקי רק בשנות ה-20 וה-30 לחייהם, ואפילו מאוחר יותר. כדאי לזכור שבגיל צעיר אלמנט הפחד חזק פחות, ולכן האמביציה גבוהה יותר".

ובכל זאת, מדגישה אייל-אלוני, כי "בניגוד למרתוניסטים וטריאתלטים, שברוב המקרים מצאו אתגר בשנות ה-30 או ה-40 לחייהם, כאן מדובר באנשים שגדלו על סקי במסגרת משפחתית או התארגנו עם חברים בעקבות סיפורים וחוויות בגיל צעיר".

לטענתה, מאפיין נוסף של הקהל הישראלי הוא שמדובר "באנשים מבוססים, שיכולים להרשות לעצמם הוצאות שמגיעות גם ל-10,000 יורו בשבוע עבור חופשה משפחתית במערב אירופה, לעתים יותר מפעם בשנה. עונת הגלישה נמשכת מדצמבר עד סוף מארס-תחילת אפריל. זאת לא תקופת החופש של יולי-אוגוסט, ומי שנוסע בעת הזאת יכול להרשות לעצמו היעדרות מהעבודה".
מבחינת רמת הקושי, מעריכה אייל-אלוני כי אחוז קטן מהגולשים הישראלים מגיע לרמת גלישה גבוהה דיה כדי לחפש אתגרים מחוץ לפיסט, שהוא אותו אזור הכולל שלג שעובד כדי שיהפוך ידידותי יותר וקל לגלישה. "הרוב מחפשים את התמורה לכספם ברמת האירוח ובמתקנים, בנוסף על חוויית הגלישה", היא מסבירה.

ומדוע לנסוע לחו"ל? החרמון לא עונה על צורכי הגולשים המקומיים?

"בעיניי החרמון הוא אתר בעייתי. ישראלים נוטים להגיע אליו בשביל הפוזה, להיכנס ולגלוש בלי ידע מוקדם, והוא גם יקר יחסית. גולשים שמגיעים לאירופה לא יוותרו על הדרכות באתר, כי הם מודעים למגבלות שלהם ואינם מעוניינים שהכסף והזמן ירדו לטמיון".

מסלול החראקירי באוסטריה | צילום: באדיבות mayrhofen

בעוד אייל-אלוני אינה נלהבת, בלשון המעטה, מהאופציה של גלישה בחרמון, רמי דורות (31), סוכן ציוד רפואי וגולש מגיל שלוש, דווקא נהנה מאוד מהחורף האחרון באתר. על אף שהוא מבלה "כמה שאפשר", כלשונו, באתרים בחו"ל, וגלש כבר באירופה, בקנדה, באוסטרליה ובניו זילנד, דורות, המשתייך לאותו אחוז קטן של גולשים מחפשי אתגרים, התלהב מאפשרויות הגלישה אוף פיסט סמוך לגבול עם לבנון. לדבריו, הוא הוציא בשנים האחרונות כרבע מיליון שקל על התחביב, זאת נוסף למימון השוטף שהוא מקבל מתוקף היותו פרזנטור של חברת סקי-פס.

דורות מספר שגדל על גלישה רגילה במסלולים, ועולם האוף פיסט נחשף בפניו רק בגיל 18, כשנסע לשבוע סקי בצרפת: "גיליתי את קפיצות הסקי, שנהניתי לעשות בחרמון בחורף שעבר, ואת גלישת הפאודר, כלומר שלג טרי, בטמפרטורה מתחת לאפס. זאת חוויה מיוחדת. התחושה היא כמו גלישה על ענן. אתה בעצם לא רואה את השלג, רק חש אותו".

לדבריו, הוא לא גולש בשביל הפינוק. "אותי לא מעניינים הפאבים או תנאי האירוח, אלא רק האתגר המקצועי", מוסיף דורות. "גלישה במסלולים היא סטנדרטית – בזווית כזו או אחרת, יותר מאמץ או פחות. אבל אני מחפש אטרקציות של גלישה. חלק ניכר מהזמן אני מבלה בטיפוס בשלג כדי להגיע לנקודה המתאימה לגלישה. לעתים אני הולך שעות בשביל חוויה של דקות. זאת ההנאה שלי".

איך אתה מתמודד עם אלמנט הפחד?

"בשביל זה יש קורסים והדרכות מיוחדות. היום גולשים יודעים להתמודד עם מפולות שלגים ותנאים קשים באמצעות ציוד מיוחד שכולל אתי חפירה, חיישנים ועוד".

ומהם האתגרים הבאים?

"עוד לא הייתי ביפן, הודו, רוסיה, ארגנטינה וצ‘ילה. יש לי גם תוכנית להגיע עם חבר במסוקים לפסגות הרים באלסקה, חוויה שעולה 8,000 דולר לשבוע. אלה אתרים שאין אליהם רכבל או ‘מעלית שלג‘ שתביא אותך לפסגה".

העיקר הבריאות

טל ניב (35), מדריך גלישה ישראלי החי בגרמניה ומתמחה בגלישת אוף פיסט, הגיע לסקי עם רקע של מדריך טיפוס הרים, עיסוקו בחודשי הקיץ. "אחרי השחרור מהצבא גרתי בשאמוני. יש שם שני מסלולי סקי שאתגרו אותי במיוחד. הראשון נקרא ‘שביל העזים‘ והשני ‘העמק הלבן‘. מדובר בסקי אוף פיסט במסלול אקסטרימי תלול, מ-4,000 ל-2,200 מטר במהירות 50 קמ"ש. במקום הזה יש מעט שמש במהלך השנה, לכן השלג נשאר בתנאי פאודר. זאת חוויה שאי אפשר להתחרות בה, בגלל השלג הבתולי", הוא מספר.

אתר הנופש Ischgl | צילום: Tourismusverband Paznaun – Ischgl

ניב, שמרבית לקוחותיו אינם ישראלים, מציין כי קיימים כמה וכמה אתרים רלוונטיים עבור חובבי הרפתקאות כמותו וכמו דורות: "המוכר ביותר הוא ‘לה-גראב‘ בצרפת. אליו מצטרף ה‘גראנד מונטט‘ ליד העיירה שאמוני באותה מדינה. בשוויץ יש שני אתרים סמוכים זה לזה – "דיסנטיס" ו"אנדרמאט", שמציעים כמעט אך ורק גלישה מחוץ לפיסט. באוסטריה האתרים הגדולים המוכרים לגולשי הפיסט כמו ‘סנקט אנטון‘, ‘אישגל‘, ‘צילרטאל‘ או ‘סולדן‘ מציעים גם אפשרויות אוף פיסט אקסטרימיות".

מצד שני, חשוב לקחת בחשבון גם את הסכנות: "אם אתה לא מיומן, כמעט ודאי שתיפצע בברכיים כתוצאה ממאמץ יתר, אבל זה גם יכול להסתיים בשבירת אגן וגרוע מכך", מזהיר ניב. "רקע של גלישה במסלולים אינו מספיק. זו מיומנות שחייבים לרכוש באמצעות הדרכות מיוחדות".

אז לאן נוסעים?

5 אתרי סקי מפנקים ומאתגרים באירופה, שיציעו לכם – תמורת 1,000
עד 2,500 יורו לשבוע (לא כולל טיסה!) – שלל אופציות און ואוף פיסט
CHAMONIX – שאמוני, צרפת – העיירה הסמוכה לפסגה הגבוהה
ביותר באלפים הצרפתיים (המונבלאן – 4,808 מטר). במקום חמישה אזורי גלישה, 80 מסלולים רגילים באורך כולל של 153 ק"מ, אזורי אוף פיסט, ובעיקר נוף עוצר נשימה.

MAYERHOFEN – מאיירהופן, אוסטריה – עיירה בחבל טירול שמציעה מסלולים באורך כולל של 636 ק"מ. הנקודה הגבוהה ביותר מתנשאת לגובה של 3,250 מטר והנמוכה – 630 מטר. כמו כן, יש במקום אזור אוף פיסט וקפיצות.

ISCHGL – אישגל, אוסטריה – אתר שמומלץ לגולשים מנוסים, גם הוא בחבל טירול, גובהו נע בין 1,400 ל-2,900 מטר ויש בו מסלולים באורך כולל של 200 ק"מ
ו-40 מעליות, נוסף לפארק סנובורד ומתקני גלישה.

VAL THORENS – ואל טורנס, צרפת – נמצא באלפים הצרפתיים בקרבת ז'נבה. האתר נחשב לגבוה ביותר באירופה (גובה ממוצע 2,300 מטר), הפסגה
הגבוהה ביותר מתנשאת לגובה של 3,230 מטר. האתר כולל 140 ק"מ של מסלולים ו-29 מעליות.

PRAGELATO – פראג'לטו, איטליה – אתר סקי באזור פיימונטה, שמהווה חלק מ"ויה לטאה" ("שביל החלב"), אזור הכולל שבעה אתרי סקי באלפים, שישה מהם איטלקיים ואחד בצרפת. האתר מתנשא לגובה של 1,600 מטר וכולל 400 ק"מ של מסלולים, חלקם מיועדים לגולשי סקי אלפיני או סקי נורדי. קיימות גם אופציות מחוץ לפיסט.

גלישה סלולרית – הכירו את אפליקציות הסקי הכי מעודכנות בשטח

גולשי הסקי המעודכנים טכנולוגית דורשים גם מאתרי הסקי להתעדכן בחידושים החמים ביותר – מהעלאת תמונות נופים מרהיבים שזה עתה חזו בהם לפייסבוק, ועד איתור מסלולים שיובילו אותם ישירות לארוחת הצהריים.

אתר הסקי וייל (Vail) בקולורדו אמנם חוגג יובל, אבל מעלית סקי הייטקית חדשה תעלה אתכם ל"מיד־וייל" בפחות משמונה דקות. יש בה גם Fi־Wi שיבטיח שתוכלו להצהיר על מיקומכם במדיה החברתית עד לרגע בו תצאו לגלוש; מושבי העור המעובד ידאגו שתישארו מחוממים בין גיחה לגיחה.

צילום: רויטרס

אבל סטטוסים על המסלול המושלם או שלג מרהיב לא יועילו הרבה, ללא הוכחות מוצקות. אפליקציית הסמארטפונים EpicMix נועדה להסיר כל ספק. בכל אחד מהריזורטים של ה"ווייל" – בהם וייל, ביבר קריק, ברקנרידג', נורת'סטאר ואחרים – תוכלו לסרוק כרטיס מעליות תומך RF כדי שהסטטיסטיקות שלכם יישלפו באמצעות הממשק המבריק של האפליקציה. הוכחות נוספות יספקו התמונות שצולמו על ידי צלמי EpicMix על צלעי ההרים וישלחו ישירות לחשבון שלכם. תוכלו להעלותן בקלות לפייסבוק ולטוויטר. ל־EpicMix יש גם מערכת מבוססת מיקום ואפשרות להתחרות וירטואלית בזמנים של חבריכם.

ההרים של וייל ריזורט אינם היחידים להפגין נוכחות בשוק האפליקציות. וויסלר בלקומב סקי ריזורט בבריטיש קולומביה וסנובירד סקי אנד סאמר ריזורט ביוטה מציעים שניהם אפליקציות אייפון ואנדרואיד (Whistler Blackcomb Live ו־Snowbird, בהתאמה) הכוללות כלים אטרקטיביים כמו מפות מסלולים, דיווחי שלג וסרטונים של מסלולי גלישה מובילים. קיימות אמנם אפליקציות סמארטפון נוספות שהן ספציפיות לאתרי סקי מסוימים (למשל LivePass של אספן), ומתחקות על עקבותיכם באמצעות GPS, אולם הביצועים הטובים והממשקים המעוצבים היטב של "סנובירד" ושל "וויסלר" מבדילים אותן מהיתר.

אלכס סקיונג