חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
Forbes Israel Logo

מרדוק וקוך נגד סורוס ובאפט: קרב הטייקונים שעשוי להכריע את גורל העיתונות

על פי השמועות בארה"ב, ענקי הנפט השמרנים האחים קוך מנסים לרכוש את טריביון קומפני, חברה שבבעלותה ה"שיקגו טריביון", "לוס אנג'לס טיימס", "הרטפורד קורנט", "בולטימור סאן". אם העסקה תצא לפועל יצטרפו האחים קוך לאיש העסקים השמרני רופרט מרדוק, הבעלים של רשת הטלוויזיה פוקס.

מנות של חרדה ליברלית

כפי שמציין ג'ו סטראפ מ"מדיה מטרס", תחזית זו בהחלט מבהילה: "האחים קוך הם מממנים עיקריים של התנועה האמריקאית השמרנית, והם מזרימים עשרות מיליוני דולרים בכל שנה לבניית תשתית ימנית שתהיה ערוכה לצמצום גודלה והשפעתה של הממשלה. עובד במשרדי טריביון קומפני בוושינגטון הזהיר שסידור כזה יכול להרוס את האמינות של העיתונים: 'קשה לי מאוד לחשוב על כניסה כלשהי למדיה המסורתית שהייתה מונעת על-ידי אידיאולוגיה באותה מידה שזו עומדת להיות. ההשוואה יכולה להיות אולי לפוקס ניוז או לוושינגטון טיימס. ככל שזה יותר אידיאולוגי, פחות אנשים יקראו את זה וייקחו את זה ברצינות'".

לקבלת כל העדכונים, הדירוגים והניתוחים – עשו לנו לייק בפייסבוק

הניו יורק טיימס מזהיר שהעסקה תיצור "פלטפורמה רחבה יותר לרעיונות הכלכלה החופשית של קוך". נשיונל פבליק רדיו (NPR) אף הודיע כי כמה כתבי עיתונות של טריביון קומפני מסרו לו שהם "חשים עקיצה של קמפיינים מתואמים, שנועדו להטריד אותם".

קשה לשער כמה מחריד כל זה יכול להיות מנקודת מבטם של בני הערובה של ההשתלטות הזו. לפי כתב לוס אנג'לס טיימס, דייוויד הורסי, "עיתונים עדיין מספקים את רוב הכיסוי המקיף בעייני ממשל, עסקים וחברה, במידה הכרחית לקיום הדמוקרטיה. זה נראה רעיון איום ונורא למסור את הפונקציה הזו לידיהם של תעשיינים עשירים המחפשים שופר לדעות הפוליטיות שלהם שנועדו לשרת את עצמם, אבל זה בהחלט עשוי לקרות, לא רק בלוס אנג'לס, אלא גם בשיקגו, בבולטימור ובכמה ערים אמריקאיות נוספות שבהן עיתונים בבעלות טריביון קומפני".

רופרט מרדוק | צילום: רויטרס

הורסי ממשיך: "כאן דייוויד וצ'ארלס קוך נכנסים לתמונה. האחים הם הבעלים של תעשיות קוך, תאגיד אנרגיה וייצור מקנזס שמגלגל 115 מיליארד דולר בשנה. זה הרבה כסף לבזבוזים. והמניע? אידיאולוגיה ימנית. הקוכים שונאים את הרגולציה של הממשלה ומיסים, ואוהבים רפובליקנים המשתייכים לתנועת 'מסיבת התה'. במהלך השנים הם זרקו מיליוני דולרים על צוותי חשיבה, מגזינים, ועדות פעילות פוליטית, מועמדים ומודעות מתקפה – כולם שמרניים לחלוטין".

קשה להתווכח עם הרעיון שלפיו כסף יכול לקנות הרבה השפעה. קחו לדוגמה את ג'ורג' סורוס, קניין גדול הקשור ליותר מ-30 חברות חדשות ליברליות ברובן, לרבות הניו יורק טיימס, וושינגטון פוסט, אסושיאייטד פרס, NBC ו-ABC. מאז 2003 הוציא סורוס יותר מ-48 מיליון דולר על מימון נכסי תקשורת ולעיתים קרובות מימן קרנות, שמצדן מימנו ארגונים אחרים. סידור זה כמעט ואינו מאפשר דין וחשבון חיצוני, משום שקשה לעקוב אחר רכיב התקשורת בתוך המימון.

אחד ממרכזי הפצת הכספים הללו, "מכון החברה הפתוחה" (OSI), מממן את "המרכז ליושרה ציבורית" (CPI) שלו, ארגון שנוהג בשקיפות לגבי מדיניותו הליברלית. OSI נתן להם 651,650 דולר ב-2009 לבדה.


צארלס קוך | צילום: יח"צ

בין יתר פעילויותיו ניהל CPI חקירות מפורטות של "רשת ההשפעה" של דייוויד וצ'ארלס קוך. מועצת המנהלים של CPI כוללת את העיתונאית הבכירה כריסטין אמנפור מ-ABC ואת אריאנה הפינגטון מהפינגטון פוסט ומ-AOL. אמנפור כתבת פוליטית ברשת ABC, התייחסה לקיצוצים במס כ"מתנות", לתנועת מסיבת התה.

OSI היא אחת מכמה קרנות המממנות את Investigative News Network INN) – "רשת החדשות החוקרת"), שהיא שיתוף פעולה בין 32 ארגונים ללא מטרת רווח בתחום החדשות, המפיקים לטענתם "חדשות חוקרות ללא תלות פוליטית".

OSI גם סיפקה בין 2003 ל-2008 קרוב למיליון דולר למרכז לדיווח חוקר (Center for Investigative Reporting – CIR), המפיק סיפורים רבים על הבהלה המוגזמת בנוגע לשינויי האקלים ועל עוולותיהן של חברות גדולות. חברי מועצת המנהלים והמועצה המייעצת של המרכז כוללים את נשיא "סן פרנסיסקו כרוניקלס", פיל ברונשטיין, העורך הראשי לשעבר של וושינגטון פוסט, לן דאוני (כיום סגן נשיא), ומפיק CBS ניוז, ג'ורג' אוסטרקמפ.

דויד קוך | צילום: רויטרס

סורוס הוציא 27 מיליון דולר על תוכניות תקשורת שנועדו להביס את הנשיא ג'ורג' וו. בוש ב-2004, ותרם לפחות 1.8 מיליון דולר ל-NPR. בנוסף תרם המיליארדר גם ל"קולומביה ג'ורנליזם רוויו" המגדיר עצמו כ"כלב שמירה וידיד העיתונות על כל צורותיה", הפדרציה הלאומית של שדרנים בקהילה, האגודה הלאומית של עיתונאים היספאנים, "הוועדה להגנת עיתונאים" ו"ארגון נציב תלונות הציבור של החדשות" (הנתמך על ידי OSI), שעם הדירקטורים בו נמנים אלישיה שפארד מ-NPR ומייקל גטלר מ-PBS.

האורקל של אובמה באומהה

בצטטו סדרת מאמרים של מו"ל אינסייד קליימט ניוז, דייוויד ששון, דיווח NPR כי שוררת דאגה כי ההשתלטות של האחים קוך על טריביון קומפני "עלולה להצית התנגשות תרבותית".

כשהוא מתבונן במנצחים ובמפסידים של צינור הנפט קיסטון XL שייבנה מאלברטה, קנדה, ועד נברסקה, מקונן ששון על כך ש"המתנגדים אומרים כי זה יעצים סיוט סביבתי בעלות אדירה ולא יספק דבר לבד מהאשליה של תועלת לאומית". משם הוא ממשיך ומסיק, כי "אם הנשיא אובמה יאשר הענקת רישיון לקיסטון XL, הוא יעניק ניצחון גדול והזדמנות פיננסית אדירה לצ'ארלס ודייוויד קוך, אויביו הפוליטיים המרים ביותר ובין המתנגדים החזקים ביותר לאג'נדת הכלכלה הנקייה שלו".

ששון שוכח איכשהו להזכיר ספקולציה רווחת שלפיה עשוי גם להיות מנצח אחר, במקרה שקיסטון XL לא יאושר – המיליארדר וורן באפט. גם באפט עוסק בעיתונות והוא נחשב לחבר קרוב של הנשיא אובמה.

החברה של באפט, ברקשייר הת'אוויי, רכשה נתח שליטה במדיה ג'נרל ב-2010, תמורת 400 מיליון דולר. היא גם העניקה לחברה קו אשראי של 45 מיליון דולר. בבעלות מדיה ג'נרל 63 עיתונים יומיים ושבועונים בדרום מזרח ארה"ב. בעת רכישת מדיה ג'נרל, ברקשייר כבר הייתה הבעלים של בפאלו ניוז ושל אומהה וורלד הראלד (העיתון של עיר הולדתו של באפט), נוסף על נתח מוושינגטון פוסט הליברלי שנרכש באמצע 1973 תמורת 10 מיליון דולר. השקעה זו שווה כיום הרבה יותר מ-1 מיליארד דולר.

וורן באפט | צילום: רויטרס

כיצד עשוי וורן באפט להפיק תועלת מהשתקתו של פרויקט קיסטון XL? אם זה יקרה, החלופה הסבירה לצינור הזה תהיה העברה של נפט דרך מסילת הרכבת בורלינגטון נורת'רן סנטה פה (BNSF). זהו קו באורך 50 אלף ק"מ הכולל את התשתית הטובה ביותר מצפון-לדרום, שברקשייר רכשה 22% ממנו תמורת 34 מיליארד דולר, שנה אחת לאחר שאובמה נבחר.

BNSF היא גם שחקנית גדולה בתחום הנפט בדקוטה הצפונית, שם הפקת הנפט משדות באקן העצומים עלתה בכמויותיה על הקיבולת של הצינור הקיים. היות שפרויקט קיסטון XL יקל על צוואר הבקבוק הזה, הרי שדחייתו או מותו יהוו ברכה עסקית נוספת עבור BNSF. דקוטה הצפונית שאבה שיא של 113 מיליון חביות נפט ב-2010, וגורמים רשמיים העריכו שהתפוקה היומית תגיע ל-700 אלף חביות בתוך ארבע עד שבע שנים.

אם פרויקט קיסטון ימות, יהיו לקנדה שתי אפשריות עיקריות ליצוא נפט. האחת היא לעשות שימוש הפוך בצינור "נורת'רן גייטווי" הקיים של אנברידג'-קינדר מורגן, לאחר מכן להעביר את ביטומן (אספלט) חולות הזפת מערבה ברכבת לנמלים כדי לבצע משם משלוחים באוניות לשווקים באסיה. האפשרות השנייה היא לשלח את הנפט דרך הסתעפות של BNSF בדקוטה הצפונית לבתי זיקוק בארה"ב. בעוד שהעברה באמצעות רכבת עולה יותר מאשר דרך צינור, הנתיב יותר גמיש ואפשר להתחיל כמעט מיד.

המעורבות של ג'נרל אלקטריק

אם יש לפקפק באחים קוך בגלל שהעניין שלהם בתחום התקשורת מונע משאיפות לכוח ומאינטרסים אישיים, אז מה בנוגע לג'נרל אלקטריק? ב-2011, חטיבת הבידור של ג'נרל אלקטריק, NBC יוניברסל (המוערכת ב-30 מיליארד דולר) התמזגה עם רשתות הכבלים של קומקסט ליצירת קומקסט-NBC. ב-CNN מאני ציטטו את ג'וש סילבר, נשיא המלכ"ר פרי פרס, שאמר כי "באמצעות שליטה גם במידע וגם בדרכים שאנשים מגיעים למידע הזה – דרך כבלים, שידור והאינטרנט – קומקסט-NBC יכולה לחסום את התחרות, להחניק את החדשנות ולהשתיק השקפות עצמאיות מנוגדות – והיא אכן תעשה זאת". חבר הרשות התקשורת הפדרלית מייקל קופס, שהצביע נגד העסקה, הסכים לדברים אלה, והצהיר כי: "בסופו של יום, האינטרס הציבורי מצריך יותר, הרבה יותר ממה שהוא מקבל".

ג'ורג' סורוס | צילום: רויטרס

אפילו וושינגטון פוסט וניו יורק טיימס שמו לב ש-NBC לא דיווחה על סיפור גדול שלפיו ג'נרל אלקטריק לא שילמה כלל מיסים בארה"ב ב-2010 על רווחים בהיקף 14.2 מיליארד דולר ברחבי העולם, כולל 5.1 מיליארד דולר בארה"ב.

כתב ה"פוסט" פול פרהי שאל "האם לשתיקה של NBC יש קשר כלשהו לעובדה שאחת מהחברות האימהות שלה היא ג'נרל אלקטריק?". ג'פרי אימלט, מנכ"ל ג'נרל אלקטריק, מונה בידי אובמה לעמוד בראש ועדת הנשיא לענייני משרות ותחרותיות. בצירוף מקרים, זה קרה באותו שבוע שבו קיבלה החברה אישור רגולטורי למכירת אחזקת רוב בחטיבת NBC יוניברסל שלה לקומקסט. ולפי רישומים בסנאט, זה קרה שנה לאחר שהחברה הוציאה 39.3 מיליון דולר על לובינג בוושינגטון, יותר מכל חברה אחרת.

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.

דילוג לתוכן