משולש אנרגטי: האם קפריסין תהיה הצינור המקשר בין ישראל למצרים בתחום הגז?

קצת יותר משנה אחרי שהודיעה לראשונה על שותפות אנרגטית עם מצרים, שיחות בין שתי המדינות בשבוע שעבר מהוות מעין הבהרה שלא לשווא ההצהרה. אולם, בעוד שהסכם חדש צפוי לדרבן את השיתוף הטכנולוגי בין ניקוסיה לקהיר, כולל חיפוש משותף וחלוקת רווחים, שני הצדדים צפויים להיתקל בקשיים רבים במהלך הדרך.

לפי הדיווחים בעיתונות המצרית, השיחות הובילו להסכם חלוקת מידע באשר לאי אילו ממצאים בטווח 10 הקילומטרים מעבר לגבול הימי של כל אחת מהן. ההסכם ממסד מאמצים מוקדמים לשיתוף פעולה טכנולוגי ואת האפשרות שקפריסין תהווה שחקן מרכזי בהפקת הגז הטבעי של מצרים ואף תספק לה גז במידת הצורך.

קפריסין חקרה את אפשרויות הגז הטבעי שלה, ואף דובר על הקמה של מתקן טיפול בגז, שיקלוט אליו את התפוקות המקומיות, ואולי אף את אלו של ישראל, אך כרגע עלויות הפרויקט מעקבות את קידומו בשל הבעיות הכלכליות של המדינה הקטנה. כפי שדווח בשנה שעברה, מצרים עשויה לנצל את השותפות הזו כדרך להיכנס ולהשתלב גם היא בפריחה האנרגטית של האזור, שלא הייתה שותפה אליו עד עתה. ההבטחה האנרגטית של אזור המזרח התיכון הביא עימו השקעות והבטחות רבות בשנים האחרונות, אולם רק קפריסין וישראל ביצעו התקדמות של ממש לעבר ניצול אותם משאבים, גם על ידי גריפת רווחים. מאמציה של לבנון לבצע חקירה והפקה משלהם נדחתה שוב ושוב לאור מחלוקות פוליטיות אודות הרישיונות.

קפריסין לא תשמש מתווכת בין ישראל למצרים. הנשיא ניקוס אנסטסיאדס | צילום: רויטרס

בזמן שהשיחות מאפשרות למצרים כניסה לסצנת האנרגיה האזורית, לא נדמה שהן כללו אפשרות ליבוא של גז ישראלי למצרים בתיווך קפריסאי. למרות הדיווחים המוקדמים, שקפריסין עשויה לשמש בתפקיד המתווכת בין מצרים וישראל – שכידוע החליטה ליצא 40% מהגז הטבעי שלה – הצמרת השלטונית בקפריסין לא נראית יותר מדי מעוניינת בכך.
במקום, קהיר התעקשה כי הגז שהיא עשויה לרכוש יגיע רק מקפריסין. גישה זו הינה כמובן בעייתית, מאחר וקפריסין אינה צפויה לראות את תחילת הזרמת הגז אליה, אלא בעוד מספר שנים, וזאת בזמן שהזרמת גז לישראל כבר החלה. נקודה חשובה לעומת זאת, היא שמצרים לא שללה במפורש יבוא גז מישראל, אולם מוכרים לכולם היחסים העכורים בין שתי המדינות סביב שיתופי הפעולה האנרגטיים שהסתיימו.

בעבר, סיפקה מצרים שליש מהגז הטבעי שהגיע לישראל, אולם אלו הופסקו לאחר נפילת ממשל מובארק, כאשר צינור ההזרמה היה מוקד לתקיפות חוזרות ונשנות ועורר ביקורת בקרב חלק תושבי מצרים, שטענו כנגד ההסכם ארוך הטווח והסכומים שמשלמת ישראל עבור הגז. צינור הגז, אגב, פוצץ כ-14 פעמים עד שביטלה מצרים את ההסכם באפריל 2012. כעת, כשהיא עומדת מול חוב מאיים של 6 מיליארד דולר בתחום האנרגיה, מוכרחה מצרים לחקור אפשרויות יבוא חדשות, כשהשכנה ישראל היא האופציה הפשוטה והברורה מכולן. עם זאת, עדיין לא ברור כיצד עשויה להיות עסקה כזו ישימה במובניה הפוליטיים.