משחק מכור: התקציב שלא יביא אותנו אל עבר "המקומות החדשים"

תקציב הישרדות

כפרס ניחומים על צוק איתן זכתה השבוע המועצה האזורית חוף אשקלון לארח את ישיבת הממשלה. נציגי יישובי עוטף עזה עטפו פיזית את השרים שנקבצו באולם המועצה הצפוף, ובתום הישיבה שבסיומה קוצצו 2 מיליארד שקלים מתקציבי הממשלה, נפגשו שר האוצר ונגידת בנק ישראל ומלמלו כמה מילות פיוס להפגת המתיחות.

תוצאות הישיבה יכולות היו לרמוז על הכיוון בדיוני תקציב 2015. פקידי האוצר לא הסבירו במהלכה כיצד ומדוע הגיעו למספר הקסם 2 מיליארד שקל. לשאלות נוקבות של השר סילבן שלום – כמו האם הובאה בחשבון שחיקת האינפלציה, מה החיסכון בהוצאות הריבית וכמה רזרבות כספיות נותרו במשרדים – לא הייתה תשובה. זה נראה כמו משחק מכור עם מטרה שסומנה מראש.

אתמול אמורים היו השרים לקבל את הצעת התקציב 2015, כדי להספיק לעיין במספרים לקראת ישיבת התקציב בשבוע הבא (11 בספטמבר). נכון לאתמול בבוקר זה לא קרה. ישיבת הממשלה ביום ראשון הקרוב בוטלה. בלוח הזמנים הנוכחי ספק אם גם ישיבת התקציב תוכל להתקיים. השרים כבר הפנימו שגורל תקציבם תלוי בתקציב הביטחון. הדיון בקבינט המדיני־ביטחוני שלשום הסתיים ללא תוצאות. הדרישה לתוספת של 11 מיליארד שקל ב־2015 גבוהה מסך התוספות בהיקף 8 מיליארד שקל שהובטחה למשרדים האחרים.

לביטחון כבר שוריינו 4 מיליארד שקל: 2.5 מיליארד שקל בגין 2015 ו־1.5מיליארד שקל מההחלטה השבוע. שאר השרים יסתפקו בפירורים. האם התקציב החדש מפיח תקוות לשחר חדש? בכנס "כלכליסט" השבוע הבטיח השר יאיר לפיד: "תקציב 2015 לא צריך לשמר את הקיים אלא לקחת אותנו למקומות חדשים". לפיד חזר אתמול על הדברים בכנסת, במה שנשמע כמו נאום בחירות. אבל למעט אובססיית יוקר המחיה במזון ו"קייטנות פירון", מה שהיה הוא שיהיה.

בא לשנות. לפיד | צילום: רויטרס

ב"מקומות חדשים" כמו טיפול בעיוותי מערכת המס והפטורים המיותרים לא נבקר. העיוותים במבנה השכר בסקטור הציבורי יישארו ללא שינוי. בעיות הפנסיה יידחו להזדמנות אחרת. חוק ההסדרים הרזה לא יכלול רפורמות, למעט זו שכבר אושרה ברשות השידור. סוגיות אחרות כמו מסים, גירעון, צמיחה ורפורמות יוכתבו על ידי שר אוצר דומיננטי הפועל תחת ראש ממשלה לחיץ במיוחד החרד לגורל ממשלתו. התקציב ייעטף במילים יפות על חדשנות, יוקר מחיה ומעמד ביניים שהפסיק להיות פרה חולבת.

אבל בכל זאת איתרתי משהו חדש, וזו הקלות הבלתי נסבלת של העלאת האוברדרפט של המדינה. זה קורה דווקא בשנה שתקציב הביטחון יהיה הגבוה ביותר אי פעם בתולדותיו. בדברים חסרי תקדים מפי שר אוצר כלשהו אמר לפיד: "עלינו להרחיב את הגירעון כדי לתת מענה לצרכנים הביטחוניים ולשפר את השירותים החברתיים וליצור מנועי צמיחה חזקים למשק. שמירה על מסגרת תקציב בכל מחיר אינה האפשרות הנכונה. הדבר האחרון שאנחנו זקוקים אליו כיום הוא עוד מסים ועוד קיצוצים".

מול שר אוצר אסרטיבי, המשדר שהגיע הזמן להרגיע, ניצבת נגידה מנומסת שבניגוד לקודמה אינה משדרת נחישות. כשהנגידה הזהירה: "חריגה לגירעון העולה על 3% תחשוף את המשק לסיכון משמעותי ולפגיעה בחוסן הכלכלי", דבריה התקבלו בספקנות.

באמצע 2012 התחייבה הממשלה שיעד הגירעון ב־2013 יפחת ל־1.5% מהתוצר. אותה שנה הסתיימה בגירעון של כ־3% והשמיים לא נפלו. שום חברת דירוג בינלאומית לא הורידה את דירוג האשראי. למרות זאת פלוג גם מצאה מקום להחמיא: "העובדה שהשווקים הפיננסיים ממשיכים לתת בנו אמון היא תוצאה של התנהגותה האחראית של הממשלה בשנתיים האחרונות שתרמה לחוסן הכלכלי".

התנהגות אחראית? חוסן כלכלי? ומה עם הבור התקציבי של 40 מיליארד שקל שנפער בתחילת 2013? וכיצד ניתן לכנות את הסטייה החריפה מיעד הגירעון ב־2012?הנגידה צריכה להפנים ש־2015 היא שנת הישרדות תקציבית בעבור לפיד. זאת הסיבה האמיתית שהמסים לא יעלו גם אם עוטפים את זה במילים כמו "מעמד הביניים אינו יכול להמשיך להיות הפרה החולבת".את זה בדיוק הבטיח לפיד גם בסוף 2012, אך לאחר מינויו כשר האוצר עלו המסים ועוד איך. הפעם, כאמור, הסיבה לכך היא פוליטית לחלוטין.

והיכן נמצא בסאגת התקציב מי שהוגדר בשנים האחרונות "כשר־על כלכלי"? גם בעניין תקציב הביטחון מציג ראש הממשלה משחק מכור. ביבי ניצב כצוק איתן מאחורי דרישותיו של שר הביטחון משה (בוגי) יעלון שבמהלך המבצע ברצועת עזה הפגין איתו זוגיות מעולה. לאחר שלוש שנות מחאה נזנחה האג'נדה האזרחית.

לתקציב הביטחון ב־2015 יתווספו כנראה כ־6 מיליארד שקלים, ללא דרישות התייעלות או קיצוצים בתנאי הפנסיה. לפיד יזרום. ביבי מתנגד להעלאת מסים, לא מאהבת לפיד או מזלזול בנגידה. הוא באמת מאמין שלא רק שאסור להעלות מסים, אלא שהפחתתם היא כדלק סילוני לצמיחה. גם כאן זה מסתדר במקרה עם עמדת לפיד. נתניהו יתיישר עם כל העמדות האחרות של לפיד, כולל הגדלת הגירעון ומע"מ אפס. אחרי הכל גם הוא מבקש לשרוד. אפילו יותר מלפיד.

מדינת הנדלניסטים

אי אפשר לקחת מלפיד את חוש ההומור המשובח. כשנאם השבוע והצהיר שאין בכוונתו לסגת מתוכנית אפס מע"מ, נשמעה בקהל מחיאת כפיים מהוססת. לפיד העיר "הנה כבר יש לי תומך אחד בתוכנית".

תוכנית המע"מ זכתה לקונצנזוס על היותה רעה, חסרת היגיון כלכלי וכזו שתוצאתה תהיה הפוכה ממה שהתכוונו (המחירים ימשיכו לעלות). הכלכלן הראשי באוצר התפטר ברעש; חוג הפרופסורים שיגר מכתב לוועדת הכספים; הנגידה הסתייגה ואמרה בסגנונה המתנצל שהיא מתנגדת, ואפילו מנכ"לית בנק לאומי, רקפת רוסק־עמינח, רמזה ללפיד שמוטב שירד ממנה; וכשנדמה היה שרשימת המתנגדים אכלסה את כל מרשם האוכלוסין, הצטרפה השבוע גם התנועה לאיכות השלטון.

לכולם יש מה להגיד כי הפכנו למדינת נדלניסטים. רק מפלס ההתנגדות לדאע"ש גובר על ההתנגדות לתוכנית המע"מ. וזה לא היה כך תמיד. לפני שנה וחצי, בכנס קבלנים באילת, הודלף כי שר השיכון אורי אריאל יוזם בעידוד הקבלנים את הפטור ממע"מ, אבל נדרשה הסכמת שר האוצר.

לפיד עשה "תרגיל", ובהדלפה שהפכה לכותרת הראשית של "ידיעות אחרונות" בישר על הנהגתה. אריאל המתוסכל רצה לחנוק אותו, אבל לפיד בלתי מנוצח בתקשורת שר השיכון מברך היום ברכת הגומל על שהקרדיט "נגנב" ממנו. את מרצו הוא הפנה לאפיקים כמו תוכנית "מחיר המטרה" לשיווק קרקעות מוזלים. השבוע הוא עלה כיתה לדרגת יועץ משכנתאות והמליץ לזכאי משרד השיכון לנצל את פערי הריביות ולמחזר משכנתאות. אבל מתברר שאריאל אינו יועץ מוצלח. בתחילת השנה הוא המליץ לבתו שלא לרכוש דירות כי המחירים ירדו לקראת סוף 2014 או בתחילת 2015. על פי הנתונים האחרונים, זה אולי יקרה רק בסוף 2015.

יועץ המשכנתאות בדימוס, הנגיד לשעבר סטנלי פישר, התגלה כיועץ אחיתופל כשמנע מהציבור לפני ארבע שנים לקיחת משכנתאות בריבית משתנה, בנימוק שהריבית תעלה. גם בנצי ליברמן מרשות מקרקעי ישראל הצטרף לחוג היועצים עם המלצת קנייה לדירה בקריית גת ב־700 אלף שקל.

יועץ אחיתופל? פישר | צילום: רויטרס

בחזרה לתוכנית המע"מ. בחודש האחרון איבדו הקבלנים את הסבלנות והתחילו לקטר על שהתוכנית עצרה את התחלות הבנייה והזיקה לזוגות הצעירים. יו"ר ועדת הכספים ממפלגתו של שר השיכון (הבית היהודי) תקע מקלות בגלגלים, ובינתיים זה מצליח לו.
אחרים התוקפים את התוכנית ממליצים באותה נשימה להנהיג מע"מ דיפרנציאלי במוצרי המזון. שר התיירות מציע לפטור ממע"מ את יישובי עוטף עזה. לח"כים החברתיים, כמו גילה גמליאל, יש מוסר כפול: הם מתנגדים לביטול הפטור על פירות וירקות, אך תוקפים את הפטור בדיור.

אני מכיר חלק מהחולשות של לפיד. טיפשות אינה אחת מהן. שר האוצר אינו פראייר. הרי הוא לא יעשה משהו שיפגע באזרחים ובו. נכון שהוא עקשן, אבל לזכותו ייאמר ששרד מכבש לחצים חסר תקדים. והייתה לו יותר מהזדמנות אחת לסגת ממנה בכבוד. אם הוא מניח על כף המאזניים את יוקרתו הפוליטית בתוכנית שהממשלה אישרה וראש הממשלה לוחץ לקדמה, אולי בכל זאת יש בה משהו?

פלונטר במגדל

המפקח על הביטוח באוצר לשעבר, עודד שריג, חגג בתחילת השבוע את סיום תקופת הצינון. פורמלית הוא רשאי להתחיל לכהן בכל תפקיד, כולל שיבוץ אפשרי בענף הביטוח. מעשית הוא מעדיף לשבת על הגדר. מאז נודע על כוונתו להצטרף למגדל, הפלונטר הולך ומסתבך.
שריג אמור להחליף את שלמה אליהו כיו"ר מגדל אחזקות. אליהו מסיים במרץ־אפריל 2015. אלא שבינתיים צצה בעיה נוספת. יו"ר מגדל ביטוח (חברת הבת), ענת לוין, מסיימת את תפקידה בסוף החודש הבא. באוצר היו מעדיפים שיו"ר מגדל אחזקות יכהן גם כיו"ר מגדל ביטוח, כל עוד אין מדובר בשריג.

המפקחת על הביטוח, דורית סלינגר, רשאית למנוע כהונת בעל תפקיד בחברת ביטוח מנימוקים עניינים וסבירים. האם "נימוק סביר" הוא העובדה ששריג העניק לאליהו את הרישיון לרכישת מגדל? האם ייתכן שהתנגדות סלינגר מונעת גם מגורמים נוספים, כמו שר האוצר ואולי מנכ"לית משרדו יעל אנדורן, ששריג – בתפקידו באוצר – טרפד את חידוש כהונתה כמנכ"לית עמיתים (המנהלת את כספי קרנות הפנסיה)? אם סלינגר מתנגדת למינויו כיו"ר מגדל ביטוח, מדוע אינה פוסלת את שריג גם כיו"ר בחברת האחזקות (חברת האם)? התשובה פשוטה: החוק אינו מקנה לה את הסמכות להתערב במינויים בחברות האחזקה.

אם המפקחת תתעקש לפסול את שריג למגדל ביטוח, שלמה אליהו ילך עד הסוף וייאבק בהחלטה. במידת הצורך הוא גם יגיע לערכאות משפטיות. אליהו סבור ששריג הוא מינוי ראוי, ועם כל הכבוד לאוצר אין סיבה לפגוע בשמו הטוב. אליהו העקשן, שכבר ניצח במלחמות מורכבות לא פחות, יתייצב בכל הכוח מאחורי שריג. מבחינתו מדובר באיש ראוי, והוא לא ייתן לשום אינטרסנט פוליטי לפגוע בו.

מלחמת המינויים הזאת מתנהלת בשלב זה על אש קטנה מאחורי הקלעים. מגדל עדיין לא שיגרה לבורסה לני"ע אפילו דיווח פורמלי על כוונתה למנות את שריג. אולם בניגוד למה שמקובל לומר, אין מדובר בעוד החלטה שתידחה ל"אחרי החגים". החדשות יגיעו הרבה קודם לכן.

להשקיע בלי לשקוע

הוא מכנה את החברה שבבעלותו בוטיק. בימים האחרונים קשה לפספס את הפרסומות שבהן מככב מנכ"ל אפסילון שמואל פרנקל המזמין לקפה משקיעים המעוניינים לדעת מה לעשות עם הכסף. כרטיס הכניסה לבית הקפה עולה 500 אלף שקל, שזה סכום המינימום לניהול ההשקעה. עם חוג חבריו נמנים אנשי עסקים כמו דוד פתאל, אילן גרינבוים, דיוויד פרדמן, חיים רמון, אלי פפושדו והאחים אדרי בעלי הסינמה סיטי. רשימה חלקית. אלה מסוגלים גם לעמוד בקריטריונים.

אפסילון היא אחת ממאה בתי השקעות ששרדו את שוק ההון חרף הרגולציה חסרת תקדים בענף. "קשה מאוד לפעול כיום. התייעלתי, סגרתי חלק מהפעילויות, הורדתי הוצאת פרסום והוצאות ספקים. כדי לשרוד נאלצתי לשלוח הביתה 20 עובדים. אנחנו פועלים ביעילות ובמקצועיות רבה", אומר פרנקל.

בית ההשקעות אפסילון, שהוקם לפני 26 שנה, מייצר רווח שנתי של כ־9 מיליון שקל בשנה. השליטה (65%) נמצאת בידי אי.די.בי, שהייתה שמחה לתשואה כזאת מכל אחת מחברות הבת. יתרת המניות מוחזקות על ידי פרנקל. היקף הנכסים המנוהל מסתכם ב־9 מיליארד שקל, מחציתם בניהול תיקים. כבעל בית נאלץ פרנקל לתרגם את החלטות הנגידה על מדיניות הריבית האפסית למציאות בשטח. הבועה הפיננסית ממשיכה להתנפח.

"יש לי הרבה ויכוחים עם הנגידה. ההמלצה שלה להעלות מסים היא טעות נוראה. היום צריך להוריד מסים. לו שר האוצר היה מודיע שהוא מוריד את המס על הדיווידנד עד סוף השנה ל־20%, הוא היה מקבל עוד 3־4 מיליארד שקל. צריך להוריד מסים ולהעלות את שכר המינימום", אומר פרנקל, ומסביר: "לציבור אין כסף. לא נשאר לו כוח קנייה. צריך להגדיל את כוח הקנייה שלו כדי לעודד צמיחה. אני לא מקבל את הכיוון שהנגידה הולכת אליו. עוד רבע אחוז הורדה בריבית אינו עושה הרבה. הריבית הנמוכה דוחפת משקיעים למניות, אבל לא מעודדת צמיחה".

נגידת בנק ישראל. פלוג | צילום: רויטרס

האם נפגשת עם הנגידה, אני שואל. "נפגשתי איתה לפני כחצי שנה יחד עם אוריאל לין (נשיא איגוד לשכות המסחר – י"ש). שמענו אותה מדברת על העלאת מסים, ונלחצתי. הסברתי שצריך ללכת הפוך: לאנשים לא נשאר כסף אפילו לקנות אוכל כי העלו את המחירים מכל הכיוונים. אז עכשיו להעלות מסים? הסברתי שאנחנו בתל אביב זיהינו כבר אז את המיתון. איך? אם 11 חנויות בכיכר עומדות ריקות כי לא מצליחים להשכיר אותן, אז המשק בבעיה".
על ההמלצה להגדלת הגירעון במשק, מוסיף פרנקל: "אני תומך בשר האוצר בעניין זה. אבל בעניין מע"מ אפס על דירות, השר טועה. אולי בשעתו הכוונות היה טובות, אבל בעקבות אי הוודאות והירידה בהתחלות הבנייה צריך לרדת מהעניין".

בוא נדבר על אלה שעדיין יש להם כסף. מה הם עושים איתו בריבית אפס? כיצד אתם באפסילון מצליחים ליצור תשואה בתיק השקעות כזה?

"הריבית האפסית דוחפת אנשים לקחת סיכון בשוק המניות. צריך להשקיע שני שלישים מהכסף הפנוי במניות בחו"ל, בעיקר בארצות הברית. חלק קטן לשווקים המתעוררים. ב'השקעות סולידיות', אנחנו מתמקדים בעיקר באיגרות הקונצרנים". פרנקל בטוח שפתיחת הבורסה למסחר ביום שישי במקום ביום ראשון אינה הפתרון לירידה במחזורי המסחר: "ההצעה לא תפתור את בעיית המחזורים הנמוכים. אם השווקים בארצות הברית מתחילים לפעול ב־16:30 והמסחר אצלנו יתנהל עד השעה 14:00, מה עשינו? בכל מקרה זה הזוי שכל המשק יעבוד ביום ראשון, ורק עובדי הבנקים ובתי ההשקעות יצאו לחופשה. צריך לחשוב על רעיונות חדשים שעיקרם הפחתת הרגולציה".