Forbes Israel Logo

משכן הכסף: יום הולדתה של הכנסת הוא הזדמנות לבחון את התקציב שלה

יום שני הקרוב, חג האילנות, תציין גם הכנסת את יום הולדתה. אין צורך להביא מתנות, שכן חברי הכנסת, כמאמר השיר, עושים זאת יפה מאיתנו. את 2016 פותחת הכנסת עם תוספת תקציב נאה של 46 מיליון שקל לעומת השנה הקודמת.

במקור אמורה הכנסת להיות מוסד חסכוני יחסית, שכן בכל שנותיה לא עלה מספר חברי הכנסת המכהנים. אבל משנה לשנה תופחים המנגנונים המשרתים את חברי הכנסת, היכלות פאר ושיש צומחים סביבם, הם מקיפים עצמם עוזרים, יועצים, דוברים ומזכירים, לשכותיהם גדלות, חדרי הוועדות מתרחבים, חניונים נבנים ומתמלאים במהירות במכוניות טובות, והתקציב תופח בהתאם. יותר מ־800 עובדים מועסקים על ידי הכנסת. רבע מהם עוסקים בשמירה.

העלות השנתית של שכר חברי הכנסת מסתכמת ב־68 מיליון שקל – כ־47,200 שקל לחודש לח"כ. זהו שיפור צנוע של 3% לעומת השנה שעברה. העלות המלאה של חברי הכנסת כפולה מעלות שכרם, והיא כוללת את עלות יועציהם, הלשכה, שכירת מלונות ודירות עבור ח"כים המתגוררים מחוץ לירושלים, רכב, אבטחה ומיגון רכב, וגם השתתפות בהוצאות משפטיות ולימוד שפות. להבדיל מהשכר הרגיל, עלו ה"תנאים" ב־14% והם יסתכמו השנה ב־75 מיליון שקל. לכן מסתכמת העלות החודשית של ח"כ, כולל שכר ותנאים, ב־99 אלף שקל לחודש, שיפור נאה של 8% לעומת השנה שעברה.

תשלומי הפנסיה לחברי הכנסת שהספיקו ליהנות מפנסיה תקציבית מסתכמים בסכום הדומה לשכר חברי הכנסת המכהנים – 70 מיליון שקל בשנה.

נוכח החמרת המצב הביטחוני הוקפצו הוצאות הביטחון במשכן ב־25% ל־7.7 מיליון שקל. תקציב יחידת המחקר, המספקת לחברי הכנסת נתונים לצורך דיונים והצעות חוק, הוזנק ב־57% ל־1.1 מיליון שקל. עלות החזקת חניון מסתכמת ב־1.34 מיליון שקל בשנה. תקציבי לשכה, שכירת משרדים ותקשורת הוקפצו ב־50% ל־12 מיליון שקל.

יושבי הראש לשעבר של הכנסת יכולים אומנם לפרוש ממשרתם אבל לא מהכנסת, המקצה 400 אלף שקל לשירותי מזכירות עבורם. בפועל משתמשים בשירות רק שניים מיושבי הראש לשעבר, והם נעזרים בו לכתיבת זיכרונותיהם.

אחד הדברים הראשונים שמגלה כל מבקר בכנסת הוא מצוקת החניה: לאחרונה שוקלים מנהלי המשכן אף להגביל את זכויות העובדים לחניה צמודה למקום העבודה. תקציב הכנסת מגלה שמדובר בעסק יקר: הכנסת מוציאה 1.34 מיליון שקל בשנה על תחזוקת "החניון החדש" ובנוסף משלמת 1.4 מיליון שקל על שכירת חניות ב"חניון הלאום". בכנסת מסבירים שמדובר בעלות הכוללת גם את עלות הבנייה של החניונים הנפרסת על פני 20 שנה בשיטת BOT.

הכנסת לא רק מבזבזת כספים, אלא גם מתאמצת לחסוך ועל הדרך לשמור על איכות הסביבה: פרויקט "כנסת ירוקה" שמטרתו חיסכון בהוצאות החשמל של הכנסת באמצעות שימוש במערכות סולריות, יעלה השנה למשלם המסים מיליון שקל. הפרויקט מוצג כהשקעה משתלמת המתבטאת בהקטנת חשבון האנרגיה של הכנסת. למרבה הצער נותר החשבון על סך 13.2 מיליון שקל, כמו בשנה שעברה, למרות הפחתה של כ־10% במחירי החשמל והדלק. בכנסת מסבירים שהמיזם החדשני אמור להניב פירות כבר השנה, אבל מטעמי שמרנות לא הוכנס החיסכון לתקציב.

העלות השנתית של שכר חברי הכנסת מסתכמת ב-68 מיליון שקל | צילום: דוברות הכנסת

העם בלי גולן

בסוף השבוע יסתיימו "ימי השימוע" שקצב משרד התקשורת לחברת גולן תקשורת, שלא עמדה בהתחייבויותיה לפריסת 40% מרשת התקשורת שלה עד סוף השנה שעברה. אם לא יקרה שינוי מפתיע, יטיל המשרד קנס של עשרות מיליוני שקלים על החברה.

גולן מבקשת לסגור את הפרשה באמצעות מיזוג עם סלקום – עסקה שתמחק למעשה את החברה ממפת התחרות בענף הסלולר ותותיר את בעליה, קבוצת משקיעים צרפתים בראשות מיכאל גולן, עם רווח של כמה מאות מיליוני שקלים על הסיבוב שעשו בשוק הישראלי. המתנגד העיקרי למיזוג הוא שר האוצר משה כחלון. כניסת גולן לשוק התקשורת וירידת המחירים שאירעה בעקבות המהלך, נחשבת להישג הגדול ביותר בקריירה שלו כשר התקשורת. התפוגגות גולן לא תחזיר את המחירים הגבוהים ששררו לפניה, אבל תייצב את המחירים ואולי אף תגרום לעלייה קלה.

כיום מנשבת רוח חדשה במשרד התקשורת, והתוכניות לעידוד התחרות חזרו למגירות. גורמים במשרד טוענים שגם ארבע חברות הסלולר הקיימות, בתוספת מפעיל וירטואלי אחד או שניים, יספיקו בהחלט.

החשש שמשרד התקשורת עלול לתמוך במיזוג הביא את ראש אגף התקציבים, אמיר לוי, לשגר לגולן מכתב חריף בצירוף ניתוח כלכלי של ענף התקשורת, ובו הוא מזהיר מפני אישור המיזוג. לוי יודע דבר או שניים על הענף: בעברו הוא היה רפרנט התקשורת של אגף התקציבים והוביל מהלכים להגברת התחרות בענף. המסר העיקרי: מחירי הסלולר בישראל יכולים להמשיך לרדת, אם תימשך התחרות. כלומר: גולן טלקום תמשיך להתקיים כחברה עצמאית. בפרק מיוחד בניתוח שלו מוכיח לוי שירידת המחירים בענף לא גרמה לירידה משמעותית בהיקף ההשקעות, אלא רק לקיצוץ ברווחי הבעלים.

לטענה הזו אין ביסוס במציאות ובדוחות הכספיים של החברות. הנתונים שמציג לוי אינם כוללים את שנת המשבר בענף: ב־2015 ירדו ההשקעות של סלקום בקרוב ל־40% וההשקעות של פרטנר ביותר מ־52%. פלאפון, הנהנית מהגב החזק של בזק, הגדילה אומנם את השקעותיה, אבל עשתה זאת רק מפני שנאלצה להדביק פערים מול המתחרים.

לא מדובר רק במספרים. כל מנוי סלולר יכול לחוש בחורים הגדולים שנותרו עדיין בכיסוי המדינה ברשתות מדור רביעי. התחרות, שהייתה בעבר על איכות הרשת והשירות, עברה לתחרות חריפה על המחיר. נכונותו של גולן לממש את השקעתו ולפרוש, מוכיחה שהוא חולק על דעתו של לוי, ומהלך הפחתת המחירים מיצה את עצמו. ההערכה באוצר, שאם לא יאושר המיזוג עם סלקום תמשיך גולן תקשורת להתקיים, נראית מופרכת. כבר כעת יצאה גולן למעשה מהתחרות, והחלה לאבד מנויים במהירות. כל חברת תקשורת סובלת מנשירה טבעית של לקוחות, ואם היא אינה פועלת לגיוס לקוחות חדשים, כפי שעושה היום גולן, דינה להיעלם בתוך זמן קצר.

מיכאל גולן הוכיח סופית שמבקריו צדקו: המודל העסקי שלו לא היה מבוסס על עמידה בהתחייבויות והקמת רשת לשירות לקוחותיו, אלא על רכיבה על רשתות החברות האחרות כדי לתת שירות בעלות אפסית ובמחירים נמוכים ללקוח. נוכח מפולת המחירים שזעזעה את החברות, מיהר גולן להגיש למתחריו הצעה: קנו אותי במחיר מפולפל, והתחרות תיעלם מיד. המתחרים העדיפו להיכנע לסחיטה, וסלקום, שעל הרשת שלה רכב גולן, הציעה את התשלום הנדרש.

למדינה, שסבסדה את כניסתה של גולן תקשורת לשוק, הגנה עליה והעניקה לה הנחות מפליגות, אסור להיות חלק מתרגיל הסחיטה הזה. אם יושתו על גולן הקנסות והמיזוג עם סלקום לא יאושר, קרוב לוודאי שהחברה תיעלם מהשוק, ללא כל צורך במיזוג. לפחות בשלב הראשון, צפויה התחרות אף להתגבר, שכן החברות האחרות יעוטו על מנויי גולן שיחפשו אחר ספק שירות חדש.

ואם בהמשך תשתפר מעט רווחיות חברות הסלולר, ויישאר בידן כסף להשקעות ברשתות המתיישנות במהירות, לא יהיה בכך אסון גדול: הלקוח ירוויח, ושר האוצר יבלע את גאוותו.

לאתר מעריב

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.