מתכננים לשנות את העולם עם טכנולוגיה? לא בטוח שזה יקרה

כשסטיב ג'ובס ניסה לפתות את ג'ון סקאלי לעזוב את מקומו הנוח בחברת פפסי לטובת אפל הוא שאל אותו: "האם אתה רוצה למכור מים מתוקים בשארית חייך, או להצטרף אליי ולשנות את העולם?" זה עבד. סקאלי הפך למנכ"ל הבכיר הראשון בחברה מוכרת שהעתיק את מקומו לסטארט-אפ לוהט בעמק הסיליקון.

אותו הרעיון אופף גם היום את עולם הטכנולוגיה. אנשים עושים את דרכם לעמק הסיליקון (או חממות טכנולוגיות אחרות) לא רק בשביל להרוויח כסף, אלא גם כדי לחפש את "הדבר הגדול הבא" בתקווה שהם יעשו משהו טוב בשביל העולם וישנו את חיינו.


ג'ובס. שכנע את סקאלי לעזוב את פפסי לטובת עמק הסיליקון | צילום: Matthew Yohe

הכלכלן האמריקאי, רוברט גורדון, קוטל את הרעיון הזה בספרו "העלייה והנפילה של הצמיחה האמריקאית". באמצעות ניתוח היסטורי קפדני ומרתק של התפוקה האמריקאית הוא טוען שהחדשנות של היום היא שולית לעומת התקופות המוקדמות יותר בהיסטוריה. האם אנחנו נכנסים לתקופת קיפאון טכנולוגי ממושכת?

שינוי קיצוני ב-40 שנים בלבד – אירוע חד פעמי

כדי להבין את הטיעון של גורדון, צריך לדמיין את החיים כפי שהם נראו בשנת 1900. תוחלת החיים אז עמדה על 41 שנים. אם חלית, לא הייתה אנטיביוטיקה. פורד מודל T (הרכב הראשון ששווק באופן המוני) נמצא עדיין במרחק של שמונה שנים אל תוך העתיד – כך שאמצעי התחבורה העיקרי היה סוסים שזיהמו את הרחובות. עוד לא הומצאו המקררים, מה שהביא לכך התזונה הייתה דלה ולעיתים קרובות המזון היה נגוע. הבתים עצמם לא היו מחוברים למים, גז, חשמל או מערכות ביוב. כך שמשימות יומיומיות כמו מקלחת, בישול או כביסה הצריכו הבאת מים או עץ להסקה לתוך הבית.

אך כבר בשנת 1940, כל "עבודת הפרך" הזו הפכה לזיכרון עבר. לרוב האנשים כבר היו מכוניות, צנרת, חשמל, חימום ואוורור ואפילו מכשירים חשמליים. מאז, התנאים השתפרו במידה מסוימת, מכוניות ומכשירים חשמליים הם חזקים, נוחים ויעילים יותר למשל – אבל הפעולות הבסיסיות של אלו לא השתנו.

הטכנולוגיה כבר לא תשנה את העולם? | צילום: fotolia

החדשנות המוקדמת הזו, כך סבור גורדון, הייתה אירוע חד פעמי שלא יחזור על עצמו בעתיד. בעוד אנחנו משפרים את איכות חיינו באופן הדרגתי, שום דבר לא ישתווה למהפך הבסיסי (ועם זאת מהפכני) הזה בחיי האדם.

גורדון טוען שישנם שישה מחסומים לצמיחה מהירה יותר: דמוגרפיה, חינוך, שוויון, גלובליזציה, סביבה והחובות של הצרכנים והממשל. הבעיות אותן מציג גורדון הן אמתיות ובמידה מסוימת חסרות תקדים: כך למשל כשבני דור הבייבי בום (שנולדו בין 1 בינואר 1946 ו-31 בדצמבר 1964) יפרשו, יהיו פחות אנשים בעלי הכנסה לתמוך בהם. במקביל, האוכלוסייה המתבגרת סובלת ממחלות שהטיפול בהן יקר כמו סרטן ואלצהיימר.

הטכנולוגיה לא עושה אותנו טובים יותר

למרות זאת, טענותיו של גורדון אינן אמת מוחלטת: אנחנו לא ברגים במערכת שנתונים לחלוטין לחסדיהם של טרנדים גלובליים. יש בידינו את הכוח לפתור בעיות. לדוגמה, בעקבות שינויי האקלים והפגיעה בסביבה נוצרות יותר ויותר השקעות בתחום האנרגיה המתחדשת שהיא בעלת פוטנציאל להפוך את השימוש שלנו באנרגיה ליעיל יותר.

במקרים מסוימים המידע שהוא מציג הוא אף מיושן או פשוט לא נכון. בין היתר הוא מציג מחקר שמראה שעלויות טיפול חדשני בסרטן לא תואמות את היתרונות שלו – אבל המחקר פורסם בשנת 2001, תקופה ארוכה לפני שטיפולים מבוססי גנום חדשניים החלו להראות תוצאות.

הגורל שלנו עוד לא חתום בנושא הזה והעתיד יהיה מה שנעשה משהו. האמת היא שטכנולוגיה לא עושה אותנו טובים יותר. גם לא חשמל, רכבים או מסילות הרכבת. רק אנחנו יכולים לעשות את זה.

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.

דילוג לתוכן