בשבוע האחרון הודלפו שני מיילים ששלחו עורכי דין בכירים לעובדיהם, בהם הבכירים הציגו לעובדיהם דרישות שלגולשים רבים הן נראו מוגזמות. באחד מהם כתב הבכיר לעובדי מחלקתו כי הם "נראים כמו הצבא העותמאני המובס", ודרש מהם להתלבש ולהתגלח כראוי, משום ש"אנחנו עורכי דין ולא חבורה של היפסטרים".
במייל השני, התלונן עורך הדין בפני עובדיו כי "רבים החולים לאחר סוף השבוע", וכי "זה מאוד לא מוצא חן בעיני" וביקש "מכל אחד מכם שגם אם ביום א' הוא לא מרגיש טוב, שיתאמץ להגיע למשרד". שני המקרים זכו לעשרות שיתופים ברשת, עלו לכותרות במדורי המשפט וזכו לטוקבקים כעוסים של הגולשים.
שני המקרים אף העלו שוב לדיון לא רק את הדרישות הגבוהות הנדרשות ממתמחים ועורכי דין במשרדים הגדולים, אלא גם שאלות קשות יותר של אבטחת מידע ופגיעה תדמיתית במשרדים הנחשבים לאיכותיים והמובילים בישראל.
האם שליחת מייל היא הדרך להעביר ביקורת לעובדים? | צילום: shutterstock
בשיחה עם יועצי התקשורת הדן אורנשטיין ואיתמר חושן, עורכי דין בהשכלתם ושותפים במשרד OH! המתמחה בייעוץ תקשורת בעולמות הכלכלה והמשפט, הם מסבירים כי "שני הסיפורים הללו, שגם הגיעו בסמיכות רבה, לא ישכחו במהירות ועשויים לתת את אותותיהם במחזורי הגיוס הקרובים". לדברי אורנשטיין וחושן, ייתכן והנזק החמור יותר הוא בהתערערות הביטחון של לקוחות לגבי חומרים שנמצאים אצל עורכי דין ויכולים לדלוף החוצה.
האם נגרמו למשרדים ששלחו את המיילים נזקים תדמיתי? "השאלה צריכה להיבחן ביחס למה המשרד מבקש לשדר או להשיג ובקרב אילו קהלי יעד. כל משרד עורכי דין, במיוחד הגדולים והאיכותיים שביניהם נלחמים על כל מתמחה איכותי ולכן בקרב מתמחים פוטנציאליים, מקרים אלו יכולים להעניק תחושה של מעסיקים כבדים ונוקשים – בעוד שהמשרדים, בדרך כלל, עושים מאמצים בשביל להציג גישה נעימה ומשוחררת יותר.
"מצד שני, בקרב לקוחות המשרד, או לקוחות פוטנציאליים, לא מן הנמנע כי המקרים נתפסים לחיוב ואף יוצרים הזדהות של הלקוחות, כמעסיקים, עם ראשי המשרדים. מבחינת הלקוחות, הם משלמים על שירות ברמה הגבוהה ביותר וחלק ממנו זה גם המראה הייצוגי של נותני השירות. בהתאם, גם הזמינות של עורכי הדין ללקוחותיהם (כולל בימי א') חשובה ולעיתים היעדרות עשויה להביא לפגיעה בעבודת המשרד ובנראות מול הלקוח. בהקשר למקרה במשרד הרצוג, אף חשוב לזכור כי לקוחות מחלקת חברות וניירות ערך, שממנהלה יצא המייל, נחשבים למעונבים יחסית ללקוחות מעולם הייטק למשל, שם מראה הקז'ואל מקובל יותר – לכן, מבחינתם הדרישה למראה ייצוגי נתפסת כלגיטימית ואף הכרחית".
האם הפגיעות במשרדים הן נקודתיות או שיהיו להן השלכות ארוכות טווח? "כעיקרון, המשרדים משקיעים אנרגיה וכסף רב באיתור ובגיוס כח האדם האיכותי. בקרב קהילה זו, הסיפורים האחרונים לא ישכחו כל כך מהר ועשויים לתת אותותיהם במחזורי הגיוס הקרובים. נכון לכרגע, באותם משרדים, 'המטוטלת' זזה לכיוון אחד, שמציג פן נוקשה יותר של המשרדים. כדי לאזן היינו מציעים לחשוף גם פנים אחרות, מכילות יותר, באורח ההתנהלות של המשרדים. כמובן שלא צריך לעשות זאת 'מחר בבוקר', כיוון שזה ייתפס כמהלך מאולץ, אבל בהמשך – בהחלט כן. לחילופין ניתן לשקול לערוך סרטון קצר והומוריסטי בהשתתפות עורכי הדין שעמדו במרכז התקריות. משהו דומה לסרטון שצילם צוות התקשורת של נתניהו על 'פרשת הבקבוקים' – שמקצין את הסיטואציה בניסיון לגמדה ולהגחיך אותה באמצעות הומור ואירוניה".
האם משרדי עורכי דין יכולים להיערך לכאלו "פיגועי יח"צ"? "תופעה של זליגת מידע ממשרד עורכי דין היא תופעה שהכרחי להיערך לה מראש באמצעות בניית 'תיק משבר'. אם מייל פנימי יוצא החוצה אז בוודאי חומר של לקוחות עשוי לדלוף. כפי שראינו במספר משרדים בחו"ל. בכלל, ייתכן והנזק החמור יותר אינו תדמיתי אלא בהתערערות הביטחון של לקוחות לגבי חומרים שנמצאים אצל עורכי דין ויכולים לדלוף החוצה. מפתיע מאוד לראות מיילים שכאלה יוצאים החוצה על ידי גורמים פנימי".
אז מה בכל זאת אפשר לעשות? "לכל משרד עורכי דין, כמו לכל ארגון עסקי, צריכה להיות מתודולוגיה להתמודדות עם משבר תקשורתי או ציבורי. עורכי הדין ששלחו את המיילים המדוברים, כנראה לא העריכו שאלו ייצאו מגבולות המשרדים. כמובן שמלכתחילה לא היה צריך לנסח את המיילים בצורה כזו, אבל זו חוכמה בדיעבד.
"בעניינים רגישים מסוג זה עדיף להעביר את המסר בעל פה ובשלב הראשון באופן אישי מול האנשים הספציפיים שמתנהלים שלא לפי המצופה. גם כשמתנסחים בעל פה יש לתכנן את הטקסט מראש ובזהירות, משום שכיום כל אדם מחזיק בסמארטפון הכולל מצלמה ורשמקול. במישור של אבטחת מידע יש מגוון אמצעים שניתן לנקוט בהם, אולם בסופו של דבר לא ניתן להימנע כליל מהעניין, במיוחד כשניתן פשוט לצלם מסך של מחשב באמצעות סמארטפון – כפי שקרה במקרה זה".
שני המשרדים שעמדו במוקד התקריות הגיבו באמצעות הומור. מה דעתכם? "הומור הוא כלי טוב להתמודדות עם מצבים מביכים. עתה יהיה על המשרדים לאמוד את הנזקים, טיבם והיקפם ולפעול לתיקונם. שני המשרדים זכו לתקשורת שלילית אשר הדגישה תדמית נוקשה וכעת יהיה עליהם להוכיח לעובדים ולגורמים שבחוץ כי זוהי אינה התמונה המלאה וכי למשרדים גם צדדים אחרים".
האם ניתן להימנע מסיפורים כאלו בעולם של תקשורת פתוחה ורשתות חברתיות? "צריך להיזהר משיפוט בדיעבד, אבל, החוכמה היא לא להיכנס לסיטואציה מלכתחילה. כאמור, יש דברים שעדיף להעביר בשיחה אישית או לכל היותר מחלקתית. סביר כי התנהלות כזו במקרים אלו הייתה מונעת את המקרים. אם המידע כבר הגיע לעיתונאים הסיכוי למנוע את הפרסום נמוך. בשלב זה, החוכמה היא לנסות להוציא את הטוב מהסיטואציה – בשלב הראשון למנף את הרצינות, המסירות והמקצוענות של המשרדים ובהמשך, להתייחס למקרה תוך קריצה שמציגה צדדים נוספים במשרד".
|