נדל"ן במאנילה: האם בירת הפיליפינים היא הדבר הבא?

חוזה "ג'ואי" א.ב. אנתוניו בונה ומוכר בתים ודירות כבר 26 שנים. אבל עכשיו, כשהוא מרים אלפי יחידות ברחבי מאנילה, הוא מצהיר כי הוא מאמין שהפיליפינים מוכנים למגדלי יוקרה כמו שיש בסינגפור והונג קונג. כדי לסגור עסקאות בסדר גודל של 3 מיליון דולר, "סנצ'רי פרופרטיז" שלו מטפחת רשת של זוהר, כוכבים ושמות מותגים כמו שלא ראו מעולם בפיליפינים ואולי אף בדרום מזרח אסיה בכלל: הוא גייס בתי אופנה מובילים כמו ורסאצ'ה ומיסוני לעיצוב בבנייניו וסביבות המגורים הנלוות, הביא את פריס הילטון שתעצב את מועדון-החוף בפרויקט מגורים יוקרתי אחר על הים – אבל הבום הפרסומי הגדול ביותר הגיע כשהתקשר עם דונלד טראמפ, והאחרון העניק את שמו ל"מגדלי טראמפ" היוקרתיים עד מאוד אשר הקמתם אמורה להתחיל במאנילה בשנה הבאה.

מוכנים למגדלי יוקרה. איסטווד, קומפלקס מגורים ומשרדים ל- 9,000 איש בחוצות מאנילה | צילום: רויטרס

שיטת השיווק של אנתוניו בן ה-65 ברורה, חסרת בושה ולא אפולוגטית: מאמץ מודע למתג את העיר כאופנתית, זוהרת, יוקרתית, נוצצת ואיכותית, כמותג מותרות לכל דבר. ובינתיים לפחות הנוסחא עובדת: מגדלי מילאנו, אקווה ליבינגסטון ומגדלי טראמפ – כולם מיזמי בנייה מפוארים במאנילה – זוכים לתפוסות מרשימות במאות יחידות חרף מחירן המאמיר. 

רווחי הרבעון הראשון של השנה ב"סנצ'רי פרופרטיז" גדלו פי 4 – 10.5 מיליון דולר – על מחזור שהכפיל את עצמו ואף למעלה מזאת (57.5 מיליון דולר). אנתוניו נכנס בשנה שעברה לרשימת האנשים העשירים בפיליפינים, ושוויו על הנייר עומד על כ- 300 מיליון דולר. 

מעצבת. פריס הילטון בהשקת הפרויקט בהשתתפותה במאנילה | צילום: רויטרס

מגדלי היוקרה אומנם מושכים את אוכלוסיית היאפים הגדלה של הפיליפינים, אך כ-70% ממכירותיו של אנתוניו הן לזרים ותושבי חוץ. "נכסי יוקרה במאנילה נמכרים בהנחות גדולות לעומת הונג קונג וסינגפור", טוענים ענקי הנדל"ן המקומיים, "המגורים בה מספקים איכות גבוהה בעלות נמוכה". ויש בזה משהו: באותו פרויקט מגורים על הים שהילטון עיצבה את מועדון החוף שלו, הדירה היקרה ביותר עולה 165,000$. 

אנתוניו מאמין כי הוא חב את הצלחתו למעמד הביניים הצומח במדינה בזכות מיליוני בניה ובנותיה העובדים ברחבי העולם: "רובם עוזבים את הארץ עניים. בשנה הראשונה הם משלמים את החובות שלהם, בשנה השנייה הם קונים דברים אישיים – ובשנה השלישית הם מתחילים לקנות נדל"ן". הוא מתרכז במאנילה משום ש"עבור אלה שמרוויחים כסף בחו"ל – היא מסמלת את הצלחתם".

מאנילה נהנית היום מכמה יתרונות – בין היתר, קיים עדיין חוסר בדירות יוקרה באיזורים המרכזיים של העיר ובקרבת רובע העסקים מאקאטי; 25 שנה אחרי המהפכה העממית שהתחוללה בה, יש בה אוכלוסייה צעירה עצומה בשיעוריה הנהנית משיעור אבטלה חד ספרתי ושכבה נרחבת בה לא רק הולכת ומתעשרת כי אם גם מוציאה את כספה תדיר. המערכת הבנקאית שמרנית ויציבה ("אנחנו נמנעים מלמכור לספקולטורים"). 

תחום נוסף בפיליפינים אליו לוטשים את עיניהם אנתוניו ויזמים אחרים הוא תיירות רפואית: הן בגלל הכמות הגדולה של רופאים ואחיות בפיליפינים, והן בגלל עלויות הטיפולים הנמוכות מאלה שבארה"ב, למשל, עשרות מונים. שפע האיים הזעירים בארכיפלג הפיליפיני, שלא כולם נבנו עד תום, מהווה קרקע פורייה לצמיחת תעשיות חדשות כעין זו. גם אנתוניו רוצה להיות שם: גשרים, כבישים, שדות תעופה.

מזוהמת. ערפיח במאקאטי, אזור העסקים של מאנילה | צילום: רויטרס

מטרו מאנילה, הכרך הכולל את עיר הבירה ו-16 הערים הצמודות לה, הוא למעשה המטרופולין ה-11 המאוכלס ביותר בעולם. הוא נחשב לאחד העשירים באסיה ובעולם, אך גם אחד המזוהמים שבהם – עם 4,000 טונות אשפה המיוצרות בה מדי יום. אוכלוסייתה עומדת על קרוב ל- 12 מיליון איש.