“נדרשת הפרדה בין נכסים ריאליים לפיננסים כבר מהשקל הראשון”

עוד יום סוער בועדת הכספים בהמשך הדיונים על חוק הריכוזיות: היום דנה הוועדה בפרק ד' של החוק הנוגע לאחזקות של נכסים פיננסיים ונכסים ריאליים.

עיקר המחלוקת בדיוני הוועדה הגיעה כאשר מרכזת הקואליציה בוועדת הכספים, ח"כ גילה גמליאל (ליכוד), דרשה להפסיק את הדיון לאחר שלטענתה הרגולטורים הציגו מצגת שלא כוללת את רבים מהנתונים לגבי אחזקות צולבות של גופים פיננסיים וריאלים.

בתגובה לכך, דרש יו"ר ועדת הכספים, ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) מהרגולטורים הכלכליים שנכחו בדיון (דודו זקן, עודד שריג ושמואל האוזר) להציג  את כל אחזקותיהם של תאגידים ריאליים משמעותיים בגופים פיננסיים, "גם אם מדובר באחזקות לא משמעותיות".

לקבלת כל העדכונים, הדירוגים והניתוחים – עשו לנו לייק בפייסבוק

חברי הוועדה דרשו לאורך הדיון להוריד את הרף המחייב הפרדה בין החזקות בתאגידים ריאליים לפיננסיים מ-40 מיליארד שקל (כפי שהוא עומד על פי המלצת ועדת הריכוזיות) לרף נמוך יותר במידה משמעותית. אחדים אף דורשים הפרדה כבר מהשקל הראשון.

דודו זקן, עודד שריג ושמואל האוזר – היום בועדת הכספים

"מה שהנחה אותנו הן חששות מפני פגיעה בתחרות במשק עקב מצבים של ניגודי עניינים", אמר סגן יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, ד"ר מוריס דורפמן, שחזר וסקר את עבודת ועדת הריכוזיות. "חששנו ממצב שבו גוף פיננסי יתנה מתן אשראי או יימנע אשראי מגוף ריאלי כלשהו בגלל שיקולי אחזקות צולבות. אז החלטנו ללכת על הפרדה שזהו מהלך רגולטורי לא פשוט ולכן קבענו ספים, שמהם אנחנו מרגישים שניגודי העניינים מצדיקים את המהלך. אנחנו פועלים על-מנת להפחית את רמת הסיכון למשק ולהגברת התחרותיות ולכן חיפשנו פרמטרים שעונים על כמה שיותר מהחששות שלנו, אך גם פשוטים לבחינה ולכימות".

על פי ועדת הריכוזיות גוף פיננסי משמעותי (גוף שביכולתו להעניק הלוואות) יחשב תאגיד משמעותי עם היקף נכסים של 40 מיליארד שקל המנוהלים בישראל. תאגיד ריאלי משמעותי (כל גוף עסקי אחר) יחשב תאגיד משמעותי עם היקף מכירות של 6 מיליארד שקל.

כמו כן סיפים נוספים שנקבעו הם כי סך מחזור המכירות של כלל התאגידים שבשליטת בעל שליטה מסוים לא יעלה על 7.5 מיליארד שקל המהווים כ- 0.5% מסך הפדיון במשק ושסך האשראי של כלל התאגידים שבשליטת בעל שליטה מסוים 7.5 מיליארד שקל מהווים כ- 1% מהאשראי העסקי בישראל.

במהלך חברי הכנסת הביעו תרעומת על רשימת המונופולים שהוצגו ע"י דורפמן והיעדרם של אחרים. כאמור, רכזת הקואליציה בוועדה, ח"כ גמליאל דרשה "להפסיק את הישיבה לאלתר, עד שהרגולטורים יחזרו עם תשובות ועם נתונים מלאים ואובייקטיביים אודות המונופולים במשק, שיש להם החזקות צולבות". גם חברי הכנסת מיקי רוזנטל ומרב מיכאלי (העבודה) דרשו לקבל נתונים מלאים ומפורטים יותר.

"הבעיה היא במקרים כמו מפעל נשר למלט, שאין בארץ אף מפעל, כי אף אחד לא יוכל לקבל אשראי כדי להקים כזה מפעל וזו הפגיעה האמיתית בתחרות", אמר רוזנטל כאשר מפעל נשר לא הופיע ברשימת המונופולים הנתונים בידי בעלי שליטה שלהם החזקות צולבות.

מיכאלי הצטרפה לדבריו ואמרה כי "לא משנה הגודל של התאגיד. יש שיבוש בבעל שליטה שמחזיק גם בתאגיד ריאלי וגם בתאגיד פיננסי והדבר נכון החל מהשקל הראשון". הצטרף אליה, ח"כ יצחק כהן (ש"ס), שדרש אף הוא ש"ההפרדה בהחזקות תהיה החל מהשקל הראשון, אלא אם יוכח שאין בהחזקות מסוג זה סיכון לניגודי עניינים במתן אשראי לחברות במשק".

יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר ענה לטענות הח"כים ואמר כי  "מה שעמד לנגד עינינו זה הרציונל ולא אילו חברות צריכות להיכנס לחוק ואילו לא, השאלה איפה שמים את הקו האדום. אנחנו סברנו חצי אחוז מסך המכירות במשק וטעמנו זה מאוד אגרסיבי".

"פונקציית המטרה היא לא עצם ההפרדה אלא לפתור ניגודי עניינים במקומות משמעותיים עם השפעות מכריעות על המשק", המשיך האוזר. "צריך להיות מידתיים, צריך לראות את התמונה הכוללת. ההשלכות בין השאר עלולים להוות נטל כבד על כל השוק".

המפקח על הבנקים, דודו זקן הצטרף לדבריו של האוזר: "בישראל, אנחנו סובלים מהיעדר ניסיון בנושא. להפריד מהשקל הראשון בהחלט יוביל לכך שכל הגופים הפיננסיים יהיו ללא גרעין שליטה ועשויה להיות לכך השפעה שלילית מרחיקת לכת על שוק ההון".