Search
Close this search box.
Forbes Israel Logo
נוף כדוה"א מאדמת הירח. צילום: Shutterstock
נוף כדוה"א מאדמת הירח. צילום: Shutterstock

נוכחות ישראלית נוספת בחלל: מיזם חדש יפעל לייצור חמצן על הירח

חברת הליוס פיתחה טכנולוגיה שביכולתה לנצל את המשאבים הקיימים על אדמת הכוכב המרוחק ולנצלם כמקור אנרגיה יעיל שיסייע בשינוע והנעת כלי רכב בחלל החיצון

בשנים האחרונות, העולם המדעי מפנה את מירב תשומת הלב אל אחת הסוגיות הקשות ביותר שעל האנושות לתת עליהן את הדעת – סוגיית המחסור במשאבים. העיסוק המרכזי בנושא נסוב בעיקר סביב המחסור העתידי במקורות האנרגיה החיוניים להמשך פעילותם התקינה של התעשייה והמסחר, כלומר במרדף אחר מציאת פתרונות חלופיים לייצור דלק ונפט. סטארט-אפ ישראלי חדש פנה לטפל דווקא במשאב החיוני לנו מכל, זה שאנו נוטים לקחת כמובן מאליו: חמצן.

המיזם החדש, הנקרא הליוס (HELIOS), פיתח טכנולוגיה שביכולתה להפיק חמצן מאדמת הירח, וכבר זכה לתמיכה מצד סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה וכן ממשרד האנרגיה. המערכת העתידית צפויה לצאת לשתי משימות בחלל כבר בשלוש השנים הקרובות.

חול ירח מדומה ב-1600 מעלות צלזיוס. צילום: חיה גולד
חול ירח מדומה ב-1600 מעלות צלזיוס. צילום: חיה גולד

לחברה שני משרדים פעילים בישראל ובפלורידה, ובה פועלים אנשי מקצוע ותיקים ומנוסים בתחום, לרבות מנהל פרויקט ניצול המשאבים המקומיים של נאס"א לשעבר – ויליאם לארסון, המדען הראשי לשעבר של אירופה – ברטיל אנדרסון, ויואב לנדסמן – מהנדס מערכת בכיר וסכן משימת "בראשית".

כך זה יעבוד: על שטח הפנים של הירח יוצב כור שיוזן בחול המקומי, ללא צורך בחומרים אחרים שיובאו מראש מכדור הארץ, כך למעשה המערכת מתכוננת לפעול באופן קבוע בבסיסים מרוחקים. מאדמת הירח המוזנת לכור יופקו בהמשך חמצן ומתכות שונות.

החמצן, הנחוץ לנו, בני האדם, לנשימה, ישמש הפעם דווקא כמקור אנרגיה מרכזי שיסייע בשיגור והנעת כלי רכב בחלל, בעיקר בשל העובדה שחמצן דרוש לתהליך הבעירה המניע את הרכבים.

למה דווקא על הירח? מדובר בניצול משאבים חכם: 45% ממסת הקרקע על הכוכב המרוחק, כמו גם אדמת מאדים, מורכבים מחמצן שניתן לנצלו מבלי לבזבז הון על שינוע הגז החיוני לתפקוד כלי הרכב כל הדרך מכדור הארץ לחלל החיצון.

משרדי SpaceX. צילום: Shutterstock

מדובר בפתרון משמעותי שיוכל להשפיע רבות על עלויות הפעולות בעתידיות בחלל, בעיקר משום שהאנושות צפויה לשנע כמות חמצן אדירה מכדור הארץ בחמש השנים הבאות, במהלכן מתוכננות למעלה מחמישים משימות לירח ברחבי העולם.

מרבית המשימות הללו ייערכו במסגרת תכנית ארטמיס של נאס"א, שמטרתה להנחית בני אדם נוספים על הירח עד שנת 2024, תכנית הפועלת בשיתוף פעולה עם חברת SpaceX של אילון מאסק.

כך למשל שיגור בטוח של ארבעה אנשי צוות בחזרה מהירח אל כדור הארץ ידרוש כ-10 טון של חמצן, בעוד תדלוק המשגר הרב שימושי של אילון מאסק ידרוש כמות חמצן אדירה, הנאמדת בכ-850 טון. כאמור, שינוע חמצן מכדור הארץ בכמויות האלו צפוי לעלות הון לתעשיית החלל העולמית.

הירח כזירת יזמות

כאמור, בשלוש השנים הקרובות יישלחו לירח דגמים ראשונים של תחנת חלל שצפויה לחוג סביבו. לתפעול התחנה, שמשקלה יהיה אלפי טונות, יידרשו כמויות חמצן עצומות שיסייעו בתדלוק הרקטות והחלליות, מה שהופך את הטכנולוגיה של הליוס, המאפשרת כרייה וניצול של חומרי גלם מקומיים, לרלוונטית במיוחד.

יונתן גייפמן, מנכ"ל ומייסד הליוס, טוען כי הטכנולוגיה שפיתחה החברה היא חלק בלתי נפרד מהמהלכים להקמת בסיסי הקבע מחוץ לכדור הארץ. "צריך לחשוב על התשתית ולהפיק את חומרי הגלם ממשאבים טבעיים. כך לא יהיה צורך בשינוע אינסופי של ציוד לתחנת החלל סביב הירח", מסביר גייפמן.

"הטכנולוגיה של הליוס, שביכולתה להפיק חמצן מאדמת הירח ללא צורך בחומרי גלם מתכלים מכדור הארץ, תוזיל את עלויות השיגור ותרחיב את גודל המטען. היא גם תאפשר נוכחות אנושית ארוכת טווח בחלל העמוק", מדגיש אבי בלסברגר, מנהל סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה. "החזרה לירח, בעיקר סביב תכנית ארטמיס של נאס"א, תייצר הזדמנויות עסקיות משמעותיות בתעשיית החלל בכלל ובישראל בפרט", הוא מדגיש.

צילום התמונה הראשית: Shutterstock

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.

דילוג לתוכן